רש"י על עבודה זרה י״ב

1 שפיתת קדירה כשמניחין אותה אצל האור על גבי כירה קרי שפיתה לשון שפות הסיר יחזקאל כד:

2 ולא חשו חכמים - אע"פ שסמוך איסור אצל היתר מאד. הכא נמי אע"פ שבני העיר האסורין סמוכין לבני חוצה לה שאין להם עבודת כוכבים היום לא חשו:

3 מאי לא חשו - איכא למימר בשתי קדירות דלילף הכא דכוותה:

4 משום בשר נבילה - ואע"ג דאיכא למיחש לאיסור דאוריית' לא חשו לאחזוקי איסור בקדירות מן הספיקא:

5 הכא נמי - לא מחזקינן דמי עבודת כוכבים בידי עובדי כוכבים שבחוצה לה דנימא אסור למכור להם בהמה שדמים הללו שהוא מקבל מהן מחמת בהמה זו דמי עבודת כוכבים הן שהבהמה היום לצורך בני תוכה היא ונקרבים היום לעבודת כוכבים והוא איסור דאורייתא מלא ידבק בידך מאומה וגו' דברים י״ג:י״ח וכ"ש היכא דידעינן דמשל חוצה לה הן דלספק איסורא דרבנן לא חיישינן דנימא דלמא האי גברא שייך בתר בני תוכה והוי היום יום אידו ועבר האי גברא אדרבנן דאסרי לישראל לשאת ולתת עמם ביום איד:

6 רבא אמר - האי לא חשו לאו לבשר נבילה קאמר דנילף מינה דכוותה דלא ניחוש לדמי עבודת כוכבים דהא לא דמי דהתם לית הנאה לעובד כוכבים דנישדי נבילה לקדירה דמיסתפי דאי חזי ליה ישראל תבע ליה בדינא אבל הכא מתכוין עובד כוכבים לעשות רצון חבירו אלא ה"ק לא חשו להם חכמים משום בישולי עובדי כוכבים דלמא סמיך ישראל לעובד כוכבים לבשליה וקאכיל בשולי עובדי כוכבים דרבנן:

7 וה"נ - היכא דפשיטא דדמים הללו מתוך תיבתו לקחם וליכא למיחש לאיסורא דאורייתא לא חשו חכמים לספק איסורא דרבנן:

8 משום יום אידם - למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכה ושקיל וטרי האי ישראל בהדיה ביום אידו:

9 רבה בר עולא אמר - ביום אידם של בני עזה לא שרא ר"ח לשאת ולתת עם בני עטלוזא ולא דמי לשתי קדירות דהתם ליכא למיחש משום בישולי עובדי כוכבים מכי אתי ישראל חדא זימנא בגחלים אבל הכא איכא למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכה הואיל וסמוכה לה ומתני' דקתני דחוצה לה מותר לאו בסמוכה כולי האי קאמר ור"ח לפני אידיהן הוא דשרי וה"ק לא חשו להם חכמים לשמא נתזה צינורא מתוך קדירת עובד כוכבים לתוך קדירת ישראל הואיל ואיסור קל הוא חדא דלא שכיח ועוד דאי נמי שכיח בטיל ברובא ה"נ לא חשו לאיסור חוצה לה של בני עזה ואע"פ שסמוכה לה ממש: כל היכא דתני שיש בה עבודת כוכבים משמע שהיום עובדין ליראה שלהם:

10 אסור ליכנס לתוכה - משום חשד דאמרי איהו נמי אזיל למפלח:

11 ישב לו קוץ - נתחב לו קוץ ברגלו:

12 ואם אינו נראה - מפרש לקמן:

13 פרצופות המקלחין מים - פרצופות אדם חלולין ונכנס סילון מים לאחוריהם לתוכן ויוצאין דרך פיהם:

14 בכרכים - דרך יושבי כרכים להתנהג בגדולה להכי נקט כרכים:

15 ע"ג סילון - צינור מחובר בקרקע:

16 מפני סכנה - שלא יבלע עלוקה שנשוא"ה בלע"ז:

17 אילימא דלא מיתחזי - שאין אדם רואהו:

18 כל מקום שאסרו חכמים - דבר המותר ואסרוהו מפני מראית העין שהרואהו חושדו בדבר עבירה:

19 אפילו בחדרי חדרים אסור - במקום שאין אדם רואה אסרוהו:

20 ואם אינו נראה כמשתחוה - שפונה אחריו או צידו לצד עבודת כוכבים:

21 למיזל קמיה - עד שיעבור מכנגד עבודת כוכבים:

22 אבל מעיין דאיכא סכנה דאי לא שתי מיית - בצמא:

23 פרצופות ל"ל - הא תנא מעיין דאיכא סכנת צמא וקא אסר:

24 משום דבעי למיתני כיוצא בו לא יניח פיו על גבי סילון - דגבי מעיין תנא שחייה ולא תנא הנחת פה הלכך לא שייך למיתני כיוצא בו גביה אבל בפרצופות תנא הנחת פה ושייך למיתני גבייהו כיוצא בו דאסור נמי הנחת פה דאילו לשחות ולשתות בידו ליכא סכנתא דבדיק להו בידיה:

25 בידו אחת - ממהר וזורק בפיו ואינו בודק אבל בשתי ידיו יכול לעכבו בידו ויעיין:

26 נימא - היא עלוקה:

27 להחם לו - מים חמים לשתות בשבת דסכנת נפשות היא כדקתני בברייתא דמו בראשו:

28 אדהכי והכי - בתוך זמן שמחממין לו המים ישקוהו חומץ שלא ימהר למות:

29 זיבורא - צירעה:

30 חלא שמגז - חומץ חזק איגר"א בלע"ז:

31 שברירי - שד הממונה על מכת סנוירים. לא גרס הכא לא מן הנהרות ומן האגמים דה"ה נמי מן הכלים:

32 ליתרייה - יקיצנו משנתו ולימא ליה צחינא מיא:

33 נקרקש בנכתמא - יקשקש בכיסוי החצבא על החצב דלידמי כגברא בהדיה:

34 איזדהר משברירי שברירי ברירי רירי ירי רי בכסי חיורי - לחש הוא ומתמעט והולך משם השד כאשר הוא שומע מיעוט תיבות אות אחר אות עד רי וכן הוא הלחש להבריחו משם. סנוירים תרגומו שברירי בראשית יט:

35 מתני' עיר שיש בה עבודת כוכבים - ודרך העובדי כוכבים להיות להם יום שוק ויריד ביום אידם:

36 והיו בה חנויות מעוטרות - וסימן הוא להם שאותן חנויות של עבודת כוכבים הם ליטול מהם מכס:

37 מעוטרות אסורות - מפרש בגמ':

38 שאין מעוטרות מותרות - דבאותן שאין מעוטרות לא שקלי מינייהו מכסא לעבודת כוכבים ולא מטיא לעבודת כוכבים הנאה מינייהו. ואי משום דנושא ונותן ביום אידם ה"מ לזבוני להו דלמא מזבן ליה בהמה ואזיל ומקריב לה לעבודת כוכבים אי נמי דרך לוקח להיות שמח ואזיל ומודי אבל למזבן מינייהו דבר המתקיים שרי דסתם מוכר עצב הוא:

39 גמ' בוורד והדס - של תקרובת עבודת כוכבים והוא סימן להם שחנויות הללו של עבודת כוכבים הן:

40 דקא מתהני מריחא - וורד והדס דרך לשטחן לפני עבודת כוכבים ואסורין משום תקרובת עבודה כוכבים:

41 אבל בפירות - מותרין ליקח מהן ואף על גב דמטיא הנאה לעבודת כוכבים בהנך זביני לית לן בה כדמפרש במהנה מותר: