רש"ש על הוריות י״א א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על הוריות י׳ ע״ב רש"ש על הוריות י״א ע״ב »

3 הוריות פתח ↗

וְהָא רָבָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא מְשׁוּמָּד לֶאֱכוֹל חֵלֶב לָא הָוֵי מְשׁוּמָּד לְדָם! אֶלָּא, הָכָא בְּאוֹכֵל נְבֵלָה לְתֵאָבוֹן וְנִתְחַלֵּף לוֹ בְּשׁוּמָּן וַאֲכָלוֹ קָמִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: כֵּיוָן דִּלְתֵאָבוֹן אָכֵיל בְּמֵזִיד – מְשׁוּמָּד הוּא, וּמָר סָבַר: כֵּיוָן דְּאִילּוּ אַשְׁכַּח דְּהֶיתֵּרָא לָא אֲכַל דְּאִיסּוּרָא – לָאו מְשׁוּמָּד הוּא.

4 הוריות פתח ↗

1 גמרא תיפשוט ליה כו' והמיר כו'. פי' דהכא נמי אידחי ליה החצי זית שאכל דתו לא חזי לאיצטרופי משנתמנה ומיושב קושיית הרש"א:

2 שם ובעא כו' אכל ספק חלב כו' אימא לייתי אשם תלוי. א"כ חמור ספיקו מודאי דאילו אתידע ליה דודאי חלב אכל פטור מחטאת:

3 שם והא רבא אמר כו'. נ"ל למחוק מלת והא דמשמע דאיפרוך רב המנונא ובחולין ה ב לא מייתי הש"ס רק אוקימתיה ובזה מיושב פרש"י לעיל בריש מכלתין ממה שהעירותי עליו שם ועי' לח"מ פ"ב מהל' שגגות ה"ב:

4 שם אלא הכא באוכל נבלה לתיאבון כו'. לכאורה הנ' להגיה באוכל חלב כו' ואולי שיגרת לישן דחולין ג סע"א נקיט:

« רש"ש על הוריות י׳ ע״ב רש"ש על הוריות י״א ע״ב »