רד"ק על בראשית מ״ז:י״א

1 וַיּוֹשֵׁב. הֱשִׁיבָם בְּגֹשֶׁן וְנָתַן לָהֶם אֲחֻזָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים.

2 בְּמֵיטַב הָאָרֶץ. שֶׁהוּא רַעְמְסֵס וְהוּא קָרוֹב לְגֹשֶׁן כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּמֵיטַב הָאָרֶץ, כִּי בְּלֹא רְשׁוּתוֹ לֹא הָיָה נוֹתֵן לָהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ רְשׁוּת לָתֵת לַאֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי שָׂמָהוּ פַרְעֹה אָדוֹן לְכָל מִצְרַיִם, לְאֶחָיו לֹא הָיָה נוֹתֵן בְּלֹא רְשׁוּת פַּרְעֹה, מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר.