1 וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י מְגוּרַ֔י שְׁלֹשִׁ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י וְלֹ֣א הִשִּׂ֗יגוּ אֶת־יְמֵי֙ שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י אֲבֹתַ֔י בִּימֵ֖י מְגוּרֵיהֶֽם׃
1 יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי. הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים שֶׁגַּרְתִּי הֵנָּה וָהֵנָּה עַד כֹּה הָיוּ שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וְהָיוּ מְעַט וְרָעִים, כִּי בְּצָרָה הָיִיתִי כָּל הַיָּמִים שֶׁחָיִיתִי עַד הֵנָּה, זֶהוּ שֶׁאָמַר רָעִים, אֲבָל מְעַט הֵיאַךְ יָדַע עֲדַיִן כַּמָּה יִחְיֶה? אֶלָּא מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁמְּצָאוּהוּ הִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ חָלְשׁוֹ וְיָדַע כִּי לֹא יוּכַל לִחְיוֹת עוֹד אֶלָּא מְעַט.
