רד"ק על בראשית ל״ג:י״ט

1 וַיִּקֶן... מִיַּד בְּנֵי־חֲמוֹר. וְלֹא מֵחֲמוֹר, כִּי אוּלַי שֶׁלָּהֶם הָיְתָה וְלֹא לַאֲבִיהֶם.

2 אֲבִי שְׁכֶם. כִּי הָיָה נִכְבָּד וּמְפֻרְסָם, לְפִיכָךְ יִחֵס אָבִיו אֵלָיו.

3 בְּמֵאָה קְשִׂיטָה. מָעוֹת כֶּסֶף, וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָלַכְתִּי לַעֲרַבְיָא שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ קוֹרְאִים לְמָעָה קְשִׂיטָה ראש השנה כו. וְדַעַת אוּנְקְלוֹס כְּבָשׂוֹת, שֶׁתִּרְגֵּם ״חוּרְפָן״ וְתִרְגֵּם גַּם כֵּן ״כִּבְשׂוֹת הַצֹּאן״ בראשית כא:כח ״חוּרְפַן דְּעָאן״.