1 וַיִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־לוֹ֙ צֹ֣אן רַבּ֔וֹת וּשְׁפָחוֹת֙ וַעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃
1 וַיִּפְרֹץ. עִנְיַן רִבּוּי הַמָּמוֹן, וְכֵן ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה״ בראשית כח:יד, כְּאִלּוּ הָרְכוּשׁ פּוֹרֵץ הַגָּדֵר, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יְכִילֶנּוּ מָקוֹם מֵרֻבּוֹ, וְזֶה עַל דֶּרֶךְ הַהַפְלָגָה.
3 צֹאן רַבּוֹת. אָמַר רַבּוֹת עַל הַנְּקֵבוֹת, כִּי מֵהֶן יִהְיֶה הָרִבּוּי, וְזָכָר אֶחָד יִהְיֶה לְכַמָּה נְקֵבוֹת; וְלֹא זָכַר הַבָּקָר, כִּי מְלַאכְתּוֹ הָיָה בַּצֹּאן וּבָהֶם הָיָה מִתְעַסֵּק, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ בָּקָר.
