רד"ק על בראשית כ״א:ט״ז

16 וַתֵּלֶךְ. אַחַר שֶׁהִשְׁלִיכַתּוּ, הָלְכָה וְיָשְׁבָה לָהּ רָחוֹק מִמֶּנּוּ.

17 הַרְחֵק. מָקוֹר בִּמְקוֹם עָבָר, כְּלוֹמַר הִרְחִיקָה עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ כְּשִׁעוּר כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, וְלֹא יוֹתֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְכַּסֶּה מֵעֵינָהּ מִכָּל וָכֹל.

18 כִּמְטַחֲוֵי. שָׁרְשׁוֹ טָחָה, וְהוּא בָּנוּי עַל דֶּרֶךְ פֹּעַל הַדָּגוּשׁ. וְהַבֵּינוֹנִיִּים מְטַחֶה מְטַחִים, וּבִסְמוּךְ מְטַחֲוֵי, פֵּרֵשׁ כְּשִׁעוּר מַה שֶּׁמּוֹשְׁכִים קַשְׁתָּם מוֹרֵי חִצִּים, רוֹצֶה לוֹמַר כְּשִׁעוּר הֲלִיכַת הַחֵץ, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מְטַחֲוֵי שֵׁם.