רד"ק על בראשית כ״א:ט״ז

1 וַתֵּלֶךְ. אַחַר שֶׁהִשְׁלִיכַתּוּ, הָלְכָה וְיָשְׁבָה לָהּ רָחוֹק מִמֶּנּוּ.

2 הַרְחֵק. מָקוֹר בִּמְקוֹם עָבָר, כְּלוֹמַר הִרְחִיקָה עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ כְּשִׁעוּר כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, וְלֹא יוֹתֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְכַּסֶּה מֵעֵינָהּ מִכָּל וָכֹל.

3 כִּמְטַחֲוֵי. שָׁרְשׁוֹ טָחָה, וְהוּא בָּנוּי עַל דֶּרֶךְ פֹּעַל הַדָּגוּשׁ. וְהַבֵּינוֹנִיִּים מְטַחֶה מְטַחִים, וּבִסְמוּךְ מְטַחֲוֵי, פֵּרֵשׁ כְּשִׁעוּר מַה שֶּׁמּוֹשְׁכִים קַשְׁתָּם מוֹרֵי חִצִּים, רוֹצֶה לוֹמַר כְּשִׁעוּר הֲלִיכַת הַחֵץ, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מְטַחֲוֵי שֵׁם.