2 מִן־הַשָּׁמַיִם. שָׁמְעָה קוֹלוֹ וְלֹא רָאַתְהוּ, כְּמוֹ בִּבְאֵר לַחַי שֶׁרָאַתְהוּ, לְפִיכָךְ אָמַר מִן־הַשָּׁמַיִם. אֶל־קוֹל הַנַּעַר. קַדְמָאָה ״אֶת״, תִּנְיָנָא ״אֶל״, וְסִימָנָהּ ת״ל.
3 בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהִשְׁלַכְתְּ אוֹתוֹ, כִּי חָשַׁבְתְּ שֶׁיָּמוּת שָׁם שָׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹלוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ מִזֶּה ראש השנה טז שֶׁאֵין דָּנִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, אִם צַדִּיק הוּא אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפוֹ לִהְיוֹת רָשָׁע דָּן אוֹתוֹ כְּצִדְקוֹ. וּבַהַגָּדָה בראשית רבה נג אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי שֶׁבָּנָיו עֲתִידִין לְהָמִית בָּנֶיךָ בְּצָמָא אַתָּה מַעֲלֶה לוֹ בְּאֵר מַיִם לְהַחֲיוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״מַשָּׂא בַּעֲרָב לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם״ ישעיה כא:יד כְּשֶׁהָיוּ חֵיל נְבוּכַדְנֶאצַּר מוֹלִיכִים אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה וְהָיוּ קְרוֹבִים לָמוּת בְּצָמָא וְהָיוּ עוֹבְרִים עַל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל שֶׁנֶּאֱמַר ״יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא״ ישעיה כא:יד וּמְבַקְּשִׁים מֵהֶם שֶׁיַּשְׁקוּם מַיִם וְהָיוּ מוֹלִיכִים לָהֶם נוֹדוֹת רֵקִים נְפוּחִים וְהָיוּ סְבוּרִים שֶׁהֵם מְלֵאִים מַיִם וּפָתְחוּ לָהֶם, וְהָרוּחַ נִכְנַס בִּמְעֵיהֶם וְהֵם מֵתִים מדרש איכה נב.
