1 וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהֹוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽי׃
1 וַתִּקְרָא. קָרְאָה אוֹתוֹ אֵל רֳאִי, שֶׁאָמְרָה כְּנֶגְדּוֹ אַחַר הִפָּרֵד שֶׁנִּפְרַד מִמֶּנָּה אַתָּה אֵל רֳאִי, כִּי מִתְּחִלָּה הָיְתָה חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא אָדָם, שֶׁלֹּא הָיְתָה חוֹשֶׁבֶת שֶׁיּוּכַל אָדָם לִרְאוֹת מַלְאָךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַר מָנוֹחַ, ״מוֹת נָמוּת כִּי אֱלֹהִים רָאִינוּ״ שופטים יג:כב. וְכֵיוָן שֶׁרָאֲתָה שֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ כְּרֶגַע וְלֹא רָאֲתָה אוֹתוֹ עוֹד, יָדְעָה שֶׁהוּא מַלְאָךְ וְאָמְרָה מַלְאַךְ הָרְאוּת רָאִיתִי, כְּלוֹמַר מַלְאָךְ שֶׁיּוּכַל אָדָם לִרְאוֹתוֹ. רֳאִי בְּשֶׁקֶל ״עֳנִי״ איכה ג:א, ״דֳּמִי״ תהלים פג:ב, ״צֳרִי״ בראשית מג:יא.
2 כִּי אָמְרָה. אָמְרָה בִּלְבָבָהּ, בָּזֶה אֲנִי מַכֶּרֶת וְיוֹדַעַת שֶׁהוּא מַלְאָךְ, כִּי אָדָם מִשֶּׁנִּפְרָד מֵאַחֵר רוֹאֵהוּ אַחֲרָיו כְּפִי הַשָּׂגַת עֵינוֹ, אֲבָל אֲנִי לֹא רָאִיתִי אֲפִלּוּ הֲלֹם, בִּמְקוֹמִי לֹא רָאִיתִי אַחֲרָיו כְּשֶׁנִּפְרָד מִמֶּנִּי זֶה שֶׁרָאִיתִי, כְּלוֹמַר זֶה שֶׁנִּגְלָה אֵלַי, וַאֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ וּכְרֶגַע נִכְסָה מִמֶּנִּי בִּמְקוֹמִי, אֵין זֶה כִּי אִם מַלְאָךְ.
