מקור בראשית ט״ו:ז׳
1 וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ׃
פירוש רד"ק על בראשית ט״ו:ז׳
1 וַיֹּאמֶר אֵלָיו. אָמַר לוֹ עוֹד לְחַזֵּק בְּלִבּוֹ הַהַבְטָחָה.
2 וְאָמַר לוֹ אֲנִי ה׳. וַעֲדַיִן לֹא זָכַר לוֹ שְׁמוֹ, וְלֹא זְכָרוֹ לוֹ לְהוֹדִיעַ אוֹתוֹ כִּי כְּבָר יוֹדֵעַ שְׁמוֹ מִיּוֹם דַּעְתּוֹ אוֹתוֹ, אֶלָּא זְכָרוֹ לוֹ לְקַיֵּם לוֹ הַבְטָחָתוֹ וּכְאִלּוּ אָמַר לוֹ ״בִּי נִשְׁבַּעְתִּי״.
3 אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ. וְלֹא לְחִנָּם הוֹצֵאתִיךָ אֶלָּא לָתֶת לְךָ אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ, רָצָה לוֹמַר שֶׁיִּירָשׁוּהָ בָּנָיו וְתִהְיֶה הָאָרֶץ לְאַבְרָהָם כְּמוֹ הַיְרֻשָּׁה שֶׁיּוֹרִישֶׁנָּה אָדָם לְבָנָיו.