1 וְהֶאֱמִן בַּה׳. מִתְּחִלָּה הָיָה גַּם כֵּן מַאֲמִין בַּה׳ אֶלָּא שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁאָמַרְנוּ; וְעַכְשָׁיו כְּשֶׁפֵּרֵשׁ לוֹ וְאָמַר לוֹ ״מִמֵּעֶיךָ״ וְהֶרְאָהוּ הַמָּשָׁל בְּעֵינָיו וְהֶרְאָה לוֹ הַכּוֹכָבִים בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, הֶאֱמִין בּוֹ הָאֱמוּנָה גְּמוּרָה בְּלֹא שׁוּם סָפֵק.
2 וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה. הַהֶאֱמָנָה הַגְּמוּרָה שֶׁהֶאֱמִין חָשְׁבָהּ לוֹ הָאֵל לִצְדָקָה וּלְיֹשֶׁר לֵבָב, כִּי הוּא וְאִשְׁתּוֹ הָיוּ הוֹלְכִים וּמַזְקִינִים וְהַהַבְטָחָה מִתְאַחֶרֶת. וְאַף עַל פִּי כֵן הֶאֱמִין.
