פסקי תוספות על יבמות צ״ג

« פסקי תוספות על יבמות צ״ב פסקי תוספות על יבמות צ״ד »

1 תוספות פתח ↗

שמעון התימני אומר כו' והלכה כדבריו - אע"ג דאין למדין הלכה מפי גמרא הכא הלכתא כוותיה דסתמא דפרק האומר קדושין דף סו: ושם נראה עיקר דכהאי גוונא קרי הלכתא פסיקתא בבבא קמא ד' קב. ובמסכת ע"ז דף ז: ושם בההיא דכל המשנה ידו על התחתונה ולעיל בפ' קמא יבמות דף יד. ושם אמר פשיטא בני חייבי לאוין כשרים נינהו ובפרק שני לעיל יבמות כג. קאמר רב פפא מסתברא חייבי לאוין תפסי בהו קידושין ולעיל יבמות דף מה. פסקינן דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וכמה אמוראי דאיירי בצרת מחזיר גרושתו ולר"ע לא משכחת לה צרה דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין וכרבי יהושע נמי יש להוכיח דלא קי"ל כוותיה דאמר לעיל שם: ושניהם לא למדוה אלא מאשת אב וחייבי כריתות דמו לאשת אב לכולי עלמא ולעיל בריש פירקין יבמות דף לז. קאמר ראב"י דהלכתא כוותיה דאין ממזר מספק משמע דהויא ממזר מאשת אח ולעיל יבמות ד' מ: אמר רב טובי בר קיסנא הבא על צרת חלוצתו הולד ממזר ואפילו רבי יוחנן לא פליג אלא משום דצרה כחלוצה בלאו:

2 תוספות פתח ↗

סוטה נמי דהא תפסי בה קדושין - פי' בקונט' דאף לאחר שזינתה לא פקעי מינה קידושיה הראשונים וק' לר"י דנדה נמי לא פקעי קידושיה ואפילו הכי איצטריך קרא לאתויי דתפסי בה קידושין ואר"י דגרס וכן ברוב ספרים סוטה נמי הא כתיב בה הויה ותפסי בה קידושין פי' שגרשה ומחזירה והויה דכתיב בה היינו קרא להיות לו לאשה דמוקמינן בפ"ק לעיל יבמות יא: ושם לרבות סוטה וכן משמע בפרק יש מותרות לקמן יבמות ד' פה: דבסוטה ודאי תפסי קידושין ולא פליגי אלא אי אית לה כתובה אי לאו דקאמר סוטה ודאי איכא בינייהו דמ"ד דאורייתא הא נמי דאורייתא ואית לה כתובה כו' והיינו על כרחך במחזיר סוטה אחר שגירשה דאי לא גירשה כיון דזנתה הפסידה כתובתה ובפרק עשרה יוחסין קדושין ד' עח. נמי משמע דלהיות לו משמע לשון הויה דקאמר ושניהם מודים במחזיר גרושתו שאם בעל ולא קידש שאין לוקה דרך הויה אסרה תורה וא"ת בסוף האומר בקידושין ד' סח. ושם ור' עקיבא כי תהיין במאי מוקי לה לוקמה במחזיר סוטה וכ"ת דכי תהיין מיותר וסוטה נפקא לן מקרא דלהיות לו לאשה א"כ היכי מוקי לה באלמנה לכ"ג וכדר' סימאי הא כתיב לא יחלל חילולין הוא עושה ואין עושה ממזרים וי"ל דלא בעי לאוקמא בסוטה משום דשנואה משמע שהיא שנואה בתחלת נישואין וא"ת ולוקמה בסוטה ולבועל וי"ל דמי כתיב כי תהיין לבועל כדקאמר התם מי כתיב כי תהיין לכהן א"נ בבועל לא כתיב הויה ולא תפסי בה קידושין פר"ח דמסוטה נהי דלא הוי ממזר מדאורייתא מדרבנן מיהא הוי ממזר מידי דהוי לקמן יבמות פז: אאשה שהלך בעלה למדינת הים ואמרו לה מת בעליך ונישאת ואח"כ בא בעלה דהולד ממזר ותצא מזה ומזה ואין ראיה דהתם קנסוה כי היכי דתידוק אבל הכא אין צריך לקונסה כדי שלא תזנה תחת בעלה ועוד דבריש יש מותרות לקמן יבמות ד' פה: ושם קאמר גבי סוטה למ"ד דמרגלא ליה הא איהי מרגילתו ואי הוי ממזר אפילו מדרבנן לא מרגלא ליה כדאמר התם גבי חלוצה:

1 אין ממזר אלא מחייבי כריתות. ד"ה שמעון התימני: דף מט

2 פר"ח דמסוטה הוי ממזר מדרבנן. ד"ה סוטה: ע"ב

« פסקי תוספות על יבמות צ״ב פסקי תוספות על יבמות צ״ד »