פסקי תוספות על יבמות רל״ה

« פסקי תוספות על יבמות רל״ד פסקי תוספות על יבמות רל״ו »

1 תוספות פתח ↗

באותה שעה אמרו האשה שאמרה מת בעלי כו' - משום דחזו דאיכא עיגונא טפי אם לא היו מאמינים אותה וא"ת ואמאי לא מהימנינן לה במגו שהיתה יכולה לומר גירשתני למאן דאמר בפ' שני דכתובות דף כג. ושם דאיתמר דרב המנונא אפי' שלא בפניו ויש לומר דאין זה מגו שאם תאמינה לומר מת היתה אומרת כמה פעמים בדדמי ולכך אין להאמינה אי לאו משום דחייש לעיגונא ועוד י"ל דההוא אמורא דאמר שלא בפניו נמי אינה מעיזה היינו דוקא אמתני' דהתם שאומרת אשת איש הייתי וגרושה אני שיש להאמינה מטעם דהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואע"ג דאיכא איסור דאשת איש כיון דשלא בפניו אינה מעיזה אבל בעלמא לא היתה נאמנת:

1 יצא לדעת אין מורידין לנכסיו בשמעו שמת. ד"ה שאין: ע"ב

« פסקי תוספות על יבמות רל״ד פסקי תוספות על יבמות רל״ו »