מפרשים:
1 ולפרוך מה לכלאים שלא היתה לו שעת הכושר. רש"י הביא פי' י"מ ודחאו עש"ב ושמעתי מקשים דרש"י במנחות דף ק"א פירש כדעת הי"מ ע"ש ולי ההדיוט לק"מ דמה שדחה רש"י פירושם הוא בסוגיין מכח כלאים כמבואר בדבריו כאשר יראה המעיין. אך ק"ק בסוגיי' נזיר דף ל"ז דאמרו כלאים נמי וכו' אלא דאי תרו ליה וכו' מסוגיין וכתבתי באורך קצת בהגהותי בס"ד:
2 אם נאמר בכל נפשך וכו' עמ"ש אני עני בספר הקטן דברים אחדים דף ל"ד ע"ד בס"ד ועתה ראיתי מ"ש הרב ישרש יעקב כאן ועמ"ש אני הדל שם ודוק:
3 מאי חזית דדמא דידך סומק טפי. ראיתי להרב ישרש יעקב שכתב וז"ל ואיכא למידק דתניא בתוספתא תנו לנו א' ונהרגנו ואם לאו נהרוג לכלכם יהרגו כולם והתם לא שייך טעמא דמאי חזית ואמאי יהרגו כולן וקושיא זו הקשה הרמ"ך פ"ה דיסודי התורה ותירץ מרן כצ"ל דלא נתנו טעם זה רק להיכא דשייך יע"ש וקושיא ליתא דגם הכא שייך מאי חזית דלמה נמסור לאיש זה להציל השאר אף דכולן נהרגין מאי חזית למסור איש זה ולא איש אחר ומה"ט יותר טוב שיהרגו כולן ולא נמסור בידינו להציל השאר עכ"ל. ותימה שתירוצו הוא תירוץ מרן שם בכ"מ אלא דאכתי קשיא ליה למרן מיחדוהו דסבר ר"ל דאם אינו חייב מיתה לא ימסרוהו ויהרגו כולן דהכא לא שייך מאי חזית וכו' ותירץ דלא נתנו טעם זה רק להיכא דשייך ע"ש בכסף משנה. ואפשר דט"ס או חיסור לשון יש: