מפרשים:
1 שכל המגדל יתום וכו'. עמ"ש אני הדל בקונטריס זה בסנהדרין על דף י"ט ע"ש ועיין בסמוך:
2 תנא משום ר"מ אל תקרי לבת אלא לבית. אפשר דקשיא ליה דהול"ל לקחה מרדכי לו כבת כמ"ש כל המגדל יתום וכו' כאלו ילדו ופירש מורינו הרב מהרי"ך במ"ש במציעא דף ק' שטף נהר את זתיו וכו' זה אומר זתי גדלו וזה אומר ארצי גדלה יחלוקו וכפ"ז מדינ' המגדל יתום הוא ואביו יחלוקו השכר אמנם הקב"ה ברב רחמיו מעלה עליו כאלו ילדו. ולפ"ז לקחה מרדכי לו לבת לא יצדק דמדינא יחלוקו והול"ל לקחה לו כבת לז"א אל תקרי לבת אלא לבית כלומר אי אתה יכול לקרות לבת אלא אם אתה קורא מבחוץ לבית אין בית אלא אשה ואז אתה יכול לקרות לבת דאגב חביבותא קוראה בת כמשז"ל וכמש"ה ותהי לו לבת והוא על דרך שפירשנו בכמה מקומות אל תקרי שהכונה שאין אתה יכול לקרות הכתוב עד שתקרא מבחוץ תיבה זו אז תקרא מה שאמר הכתוב וזו דרך ישרה למדתיה מהגאון מהר"ר נפתלי כ"ץ בספרו כמ"ש במקומות אחרים ומאי דאמרו בסמוד משום דבחיקו תשכב הוות ליה לבת אלא לבית פי' דכיון שהוא לבית מיקריא בת על דרך שאמרו רז"ל לא זז משם עד שקראה בתי:
3 קדלי דחזירי. עמ"ש רש"י ותוס'. ויש מפרשים עשב הצומח על ראש חזרת והוא מאכל שרים. וראיתי במכתב וכמדומה שהוא בליקוטי מהר"א פליף שדחה פירוש זה ממ"ש פ"ק דחולין דהותר לישראל בבואם לארץ בשבע שכבשו קדלי דחזירי ושם ודאי הפירוש הוא כדפירש"י עכ"ד ולק"מ דמי שפירש פירוש זה גריס בחולין קותלי דחזירי והכא קדלי דחזירי וכן הוא מפורש בערוך בערך קתל ע"ש. וזה שנים כרגע נראה ס' מצודת דוד על אגדות ושם כתב דהתו' בסוגיין הם מפרשים עשב הצומח על ראש חזרת וזהו כונת דבריהם ע"ש ולא שמיע לי כלומר לא סבירא לי ובודאי התו' לא כיונו לזה ופשוט:
4 א"ר ירמיה שהיתה מראה דם נדה לחכמים וכו' עומד' מחיקו של אחשורוש וכו'. עמ"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן דברים אחדים דף ל"ו ע"ד בס"ד:
5 אחר שברא רפואה למכה. ראיתי להרב עיון יעקב מ"ש בסוגי' זו והתויתי תיו כי דבריו קשים בעיני זה יצא ראשונה שכתב דבני המן היו סופרים וכאשר אמרה אסתר בשם מרדכי הם כתבו בשם המן ומשו"ה גדלו המלך ואח"כ בא גבריאל וקרא שמרדכי עשה וכו' ע"ש ואינו מחוור דהוא הפך רז"ל גם אסתר אמרה למלך בשם מרדכי ואיך גדלו להמן ואם ראה כתוב המן הוא היודע שהוא מרדכי ועוד יש איזה גמגומים ואין להאריך: ומ"ש. הרב הנז' בד"ה הכסף נתון לך שלא נהרגה ושתי והיתה שפחת המן הוא הפך רז"ל וקשה על הרב שמוליד תולדות הפך רז"ל בלי שום סמך והרי כתיב ויעש המלך כדבר ממוכן ואתיא מכללא שנהרגה ושתי: ומ"ש. הרב הנז' ד"ה והיינו דתנן באחד באדר משם ילקוט ראובני דעשו נשא בת ישמעאל שהם שור וחמור יחדיו ויצא מביניהם עמלק וכו' ע"ש קשה דעמלק מאליפז ואמו עדה ואינה בשמת. אך תמנע ממזרת והיא בתו של אליפז כמשז"ל וא"כ עמלק ממזר:
6 תוס' ד"ה הכסף גימט' העץ וכו'. וצריך להבין מה נדרוש בשאר הפסוק והעם לעשות בו כטוב בעיניך ופירש הרב מהר"א צמח דהפירוש כך העץ נתון לך. והעם. נעשה בהם טובה כטוב בעיניך כאשר תאוה נפשך לעצמך כן נעשה בעם וזהו כטוב בעיניך עכ"ד וכבר היה לעולמים מעין דוגמת פירוש זה שפירש חכם אחד לפני המלך בלשון שטר ככתוב בס' איומה כנדגלות דף ח' ע"ש: