בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

אור חדש ט׳:כ״ג

מהדורה: חיבור אור חדש, נלקט ונערך על ידי יהושע דוד בן הרב יחזקאל הרטמן. מכון ירושלים, תשע"ד

« אור חדש ט׳:כ״ב אור חדש ט׳:כ״ד »
מפרשים:
1 "וקבל היהודים וגו'" פסוק כג. אמר "וקבל היהודים" לשון יחיד, כי קבלו כלם בשמחה וברצון, ובקול אחד אמרו "נעשה ונשמע" שמות כד, ז, וזהו "וקבל", ולא היו דעות מחולקות. ועוד, כי רצה לומר כי קבלה הזאת מצד שאמרנו כי ישראל היו מנצחים את המן מצד שהם עם אחד, כמו שאמרנו לפני זה, ולכך מצד הזה ראוי לקבל עליהם הימים האלו.
2 "כי המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים וגו'" פסוק כד -וקבל היהודים את אשר החלו וגו'-. פירוש, מה שאמר "צורר כל היהודים", לא בשביל שהיה מקנא בהן או שלא היה מעשיהן של ישראל ישרים בעיניו, רק כי עצם היהודים היה המן שונא אותם. לכך אמר "צורר כל היהודים", מאחר שהוא צורר כל היהודים, אם כן השנאה הזאת לא בשביל שום קנאה, רק כי כל אשר נקרא בשם "יהודי" היה שונא אותו. ולכך "הפיל פור עליהם להומם ולאבדם", אמר "להומם", דבר זה שייך לנפש, שהוא מקבל מהומה וחרדה. "לאבדם" הוא בגופם.
« אור חדש ט׳:כ״ב אור חדש ט׳:כ״ד »