אור חדש ז׳:ח׳

1 "והמן נופל על המטה וגו'" פסוק ח. לפי פשוטו כתב "נופל" ולא כתיב "נפל על המטה", שאם לא ראה אותו נופל, היה חושב אחשורוש כי באולי בא עליה, ואפילו היה באונס, סוף סוף גנאי לה. ומכל שכן באולי יחשוב כי נתרצתה לו. ולכך כתיב "נופל", כי ראה אותו נופל, ואמר "הגם לכבוש וגו'".

2 ובגמרא מגילה טז., אמר "נופל על המטה, 'נפל' מבעיא ליה, אלא שבא מלאך והפילו". ונראה לומר כי גם רז"ל פירשו "נופל" כאשר בא אחשורוש היה נופל המן על המטה, ולכך כתיב "נופל". רק שהוקשה להם, איך קרה דבר זה שדוקא היה נופל בשעה שאחשורוש שב מגינת הביתן, וכי במקרה היה זה. ולכך אמרו כי המלאך היה מפילו כאשר בא אחשורוש דוקא, ולא קודם לכן, שלא יחשוב אחשורוש כי המן בא עליה, כמו שאמרנו. ויש לפרש גם כן, כי דקדקו רז"ל ד"נופל" משמע שהנפילה בעצמו הוא חדוש, כי "נפל" משמע שכבר נפל, ואין בנפילה חדוש, רק לפי שרצה לבקש ולחנן על עצמו על מה שעשה. אבל "נופל" משמע שהנפילה בעצמו הוא חדוש, ולכך דרשו כי המלאך הפילו, אבל "נפל" לא משמע חדוש, וזה ידוע.

3 "ופני המן חפו". קשיא, מה הוצרך לומר "ופני המן חפו". ונראה לומר כי עתה התחיל להיות פניו חפו, ולבסוף נתלה להלן פסוק י, והוא הבזיון הגדול, שהוא על הראשון. כי כן ענין הנס, כי מתחיל קצת בתחלה, ולבסוף נעשה לגמרי. לכך התחלת דבר זה כי "פני המן חפו", והוא הבושה, כי הבושה, שהוא השתנות הפנים, עליון על הכל, כי הבושה מגיע אל זיו וקלסטר הפנים, שהוא לאדם מעולם העליון. ולכך אמרו ב"מ נט. "המלבין פני חבירו", ומבטל זיו וקלסטר הפנים, "אין לו חלק לעולם הבא". ולכך כאשר באה הפורעניות על המן, התחיל בזה מה שאמר "ופני המן חפו", ואחר כך הגיע לו שנתלה, ודבר זה בזוי אל צלם האדם, שהוא צלם אלקים, וכמו שיתבאר. וגם נטל נפשו ממנו, וגם בשרו נתן לעוף השמים.