אור חדש 10 פרקים

אור חדש ז׳:י׳

מהדורה: חיבור אור חדש, נלקט ונערך על ידי יהושע דוד בן הרב יחזקאל הרטמן. מכון ירושלים, תשע"ד

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן פתח ↗

190 בספר תורת משה לחת"ם סופר, בסוף חומש שמות, מודפסים חידושי תורה מרבי שמעון סופר זצוק"ל, הנקרא בשם "שיר מעון", ובעמוד פב נכתב: "יש לדקדק, מה שכתוב 'אשר הכין למרדכי' הוא מיותר, הלא מיניה קמיירי, שאמר חרבונה פסוק ט 'הנה העץ אשר עשה המן למרדכי ויאמר המלך תלוהו עליו', ודי אם יוכתב 'ויתלו את המן עליו'".

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן פתח ↗

197 כפי שכתב למעלה לאחר ציון 101: "ויותר היה ראוי שלא ילך לגינת הביתן למעלה פסוק ז לשכך חמתו, ואין זה צורך אל הגאולה, כי אדרבא, שכוך חמתו הוא הצלה להמן". ואע"פ שכאן אין לחשוש להצלת המן שכבר נתלה והומת, מ"מ עדיין יש צורך "להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים" להלן ח, ג, ועוד כמה דברים. ולשם כך היה לכאורה עדיף שחמת המלך על המן תשאר על כנה, וכך הוא יאות יותר להענות לבקשות העתידיות של אסתר.

1 "ויתלו את המן על העץ וגו'" פסוק י. מה שהוצרך לומר שם "אשר הכין למרדכי", כבר אמרנו כי הדבר הזה שהכין המן למרדכי היה גורם לו התליה להמן, בעבור שהכין העץ למרדכי, שכיון שהוא הכין אותו למרדכי היה נהפך עליו, כי כל אשר חשב המן לעשות למרדכי נהפך עליו. וכמו שתקנו גם כן בברכה "כי פור המן נהפך לפורינו". והדבר הזה הוא ידוע לאנשי חכמה, ועוד יתבאר זה.

2 "וחמת המלך שככה". מה שהוצרך לומר "חמת המלך שככה", ומה בכך אם לא היה שככה, הרי -בחימה- החימה היה על המן בלבד, ויותר היה טוב שלא היה חמת המלך שככה על המן. ולכך דרשו במדרש "וחמת המלך שככה", שתי שככות; האחד מלך מלכי המלכים, והשני מלך בשר ודם. ורצה לומר שהכתוב בא לומר כי חמת המלך עליון שככה. ואל תאמר כי עדיין חמת מלך עליון אינה שככה, כי ישראל היו חוטאים, ונגזר עליהם כליון, ונהפך הגזירה על המן אשר היה מבקש רעתם. ואותם שחטאו ונגזר הגזירה עליהם, יהיו -מ-קיימים. ואם כן עדיין חס ושלום יש לחוש לגזירה אחרת מן השם יתברך. ועל זה אמר שאינו כך, כי שככה חמת מלך עליון, ובשביל זה שככה חמת המלך בשר ודם גם כן. ולא תאמר כי אותם דברים שזכר המן על ישראל, כמו שנזכר בדברי המן, עדיין היו בלב המלך. ומה שדרשו מגילה טז. "שתי שככות", מדלא כתיב "וחמת המלך שך", אלא שתי שכיכות; האחד למלך עליון, והשני על מלך בשר ודם, כמו שאמרנו. ומעתה יבא הכתוב על נכון; "ויאמר המלך תלהו עליו וחמת המלך שככה" פסוקים ט, י, דהיינו חמת מלך עליון וגם חמת מלך בשר ודם גם כן שככה, ולכך להלן ח, א "ביום ההוא וגו'".

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

479 מגילה יא. "'המולך' למעלה א, א, אמר רב, שמלך מעצמו", ופירש רש"י שם "שלא היה מזרע המלוכה". ולמעלה פ"א לאחר ציון 96 הביא דברי הגמרא האלו, וכתב: "פירשו בגמרא 'המולך מעצמו'. ובא הכתוב לומר כי כאשר הוא מלך בן מלך, אז אין כאן שנוי. וכאשר לא היה שנוי סדר, לא היה בא גם כן שנוי אחר, לבא על ידו פורעניות כמו זה, שהוא שנוי סדר העולם לכלות ולאבד אומה שלימה. אבל כאשר היה כאן שנוי, שהיה מולך מעצמו, וזהו שנוי בודאי, וכל השתנות מביא שנוי אחר גם כן, ולכך בימיו נתחדש מעשה המן, שהיה דבר שנוי לגמרי. ועוד מעשה ושתי, שהָרַגָהּ המלך רש"י למעלה א, יט, וכן תליית המן להלן ז, י, הכל היה שנוי. ונמשך הכל ממה שהיה עצם מלכותו גם כן בדרך שנוי, שהיה מלך חדש שלא היה מזרע המלוכה, ודבר זה מורה על שנוי". ולמעלה פ"א לפני ציון 915 כתב: "אחשורוש לא היה מזרע המלוכה".

אור חדש ז׳:ט׳ » « אור חדש ח׳:א׳