אור חדש ז׳:י׳

מהדורה: חיבור אור חדש, נלקט ונערך על ידי יהושע דוד בן הרב יחזקאל הרטמן. מכון ירושלים, תשע"ד

מפרשים:
1 "ויתלו את המן על העץ וגו'" פסוק י. מה שהוצרך לומר שם "אשר הכין למרדכי", כבר אמרנו כי הדבר הזה שהכין המן למרדכי היה גורם לו התליה להמן, בעבור שהכין העץ למרדכי, שכיון שהוא הכין אותו למרדכי היה נהפך עליו, כי כל אשר חשב המן לעשות למרדכי נהפך עליו. וכמו שתקנו גם כן בברכה "כי פור המן נהפך לפורינו". והדבר הזה הוא ידוע לאנשי חכמה, ועוד יתבאר זה.
2 "וחמת המלך שככה". מה שהוצרך לומר "חמת המלך שככה", ומה בכך אם לא היה שככה, הרי -בחימה- החימה היה על המן בלבד, ויותר היה טוב שלא היה חמת המלך שככה על המן. ולכך דרשו במדרש "וחמת המלך שככה", שתי שככות; האחד מלך מלכי המלכים, והשני מלך בשר ודם. ורצה לומר שהכתוב בא לומר כי חמת המלך עליון שככה. ואל תאמר כי עדיין חמת מלך עליון אינה שככה, כי ישראל היו חוטאים, ונגזר עליהם כליון, ונהפך הגזירה על המן אשר היה מבקש רעתם. ואותם שחטאו ונגזר הגזירה עליהם, יהיו -מ-קיימים. ואם כן עדיין חס ושלום יש לחוש לגזירה אחרת מן השם יתברך. ועל זה אמר שאינו כך, כי שככה חמת מלך עליון, ובשביל זה שככה חמת המלך בשר ודם גם כן. ולא תאמר כי אותם דברים שזכר המן על ישראל, כמו שנזכר בדברי המן, עדיין היו בלב המלך. ומה שדרשו מגילה טז. "שתי שככות", מדלא כתיב "וחמת המלך שך", אלא שתי שכיכות; האחד למלך עליון, והשני על מלך בשר ודם, כמו שאמרנו. ומעתה יבא הכתוב על נכון; "ויאמר המלך תלהו עליו וחמת המלך שככה" פסוקים ט, י, דהיינו חמת מלך עליון וגם חמת מלך בשר ודם גם כן שככה, ולכך להלן ח, א "ביום ההוא וגו'".