אור חדש א׳:י״א

1 "להביא את ושתי המלכה וגו'" פסוק יא. ואחר כך כתיב פסוק יב "ותמאן המלכה ושתי", וזה מפני כי המלך נתן לה כבוד המלכות, ומתחלה לא היתה מלכה, כי מלכות בלטשצר נסתלק לגמרי כשנהרג, ובטל השם יתברך מלכותו, ולפיכך לא היתה מלכה. ואחר כך על ידי המלך אחשורוש שנשאת לו נעשתה מלכה. ולפיכך כתיב "ושתי המלכה", ושם "מלכה" בסוף, לומר כי כשנשאה אחשורוש נעשת מלכה. ואחר כך כתיב "ותמאן המלכה ושתי", כלומר שהיא אמרה שהיתה כל ימיה מלכה, ולא קבלה מאחשורוש המלכות. ולכך כתיב "המלכה ושתי", כי אמרה שהיא חשובה כמו המלך, ולכך אין לה לבא אליו כמו שאמר המלך. ועוד, כי אצל "להביא ושתי" סמך תיבת "המלכה" אל תיבת "המלך", דכתיב "להביא את ושתי המלכה לפני המלך", כלומר שהיתה מלכה לפני המלך. ואצל "ותמאן" סמך "ושתי" אל מלת "מלך", דכתיב "ותמאן המלכה ושתי לבא לפני המלך", שאמרה כי היא מלכה בלא אחשורוש, והיה אדרבה, מצד המלך היא כמו הדיוט. כי אמרה כי אחשורוש אף על גב שעתה מלך, מכל מקום הדיוט הוא, ומלך מעצמו. אבל ושתי בת מלכים היא בעצמה, ולפיכך מלכה היא בעצמה, ומצד אחשורוש יש כמו צד שהוא הדיוטות.

2 "להביא את וגו'" פסוק יא. אמר "להביא את ושתי", ולא אמר שיאמרו לושתי המלכה שתבוא לפני המלך, אבל אמר שנותן להם כח להביא אותה בעל כרחה. כי אמרו פן תאמר היא שום התנצלות מה שאינה רוצה לבא לפני המלך, ועל זה אמר שיביאו המלכה לפני המלך, ויש להם כח במקום המלך כאילו המלך שם. ולפיכך כתיב "ותמאן המלכה לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים" פסוק יב, ורצה לומר כי בודאי היא אמרה טעם לדבריה שאינה רוצה לבוא, והסריסים אמרו כי המלך נתן ביד הסריסים -כל- כח זה. וכן אמר אחר כך פסוק טו "אשר לא עשתה מאמר המלך אחשורוש אשר ביד הסריסים". ואילו אמר שיאמרו לושתי שתבוא, היה משמע שאינם רק שלוחים שיאמרו לה דבר המלך, ואם כן אם אמרה שום טעם לדבריה שלא תבוא, לא היה להם יכולת יותר. ואמר "להביא את ושתי לפני המלך", והוה ליה למימר 'להביא את ושתי להראות לעמים את יופיה'. אבל פירושו שתבוא לפני המלך להיות נהנה ממנה דרך זנות ותאוה. ולפיכך לא כתיב 'להביא את ושתי בכתר מלכות לפני המלך', רק שהוא חפץ בה בשביל תאותו.

3 ואמר "להראות את העמים ואת השרים יפיה", כי העמים, כל אשה יפה בעיניהם, שלא הורגלו כל כך ביופי. ולכך אמר גם כן "והשרים", אף על פי שהורגלו בנשים יפות. ולא אמר להראות השרים בלבד, מפני כי השרים אינם הרבה, ואפשר אצל הרוב אינם יפה. ולכך אמר "להראות העמים", שאצל הרוב היא יפה, כי העמים הם הרבה מאוד, ואצל כולם היא יפה. ואמר "להראות את יפיה", ולמה לו זה. רק בא לומר כי ראויה היא למלכה, כי היופי בפרט ראוי למלכה, כדכתיב ישעיה לג, יז "מלך ביופיו תחזינה עיניך". ורצה אחשורוש לומר כי כל אשר שייך לו, הכל ראוי למלכות, וזה חשיבות מלכותו, ודבר זה רצה להראות. ומפני כי באולי יש לומר אף כי היתה יפה מאוד, שמא אין תואר שלה טוב, ולכך אמר "כי טובת מראה היא". ולכך היה מראה שלה יפה, אשר היופי ראוי למלכות כמו שאמרנו, דכתיב "מלך ביופיו תחזינה עיניך".