1במתי ים. במקרא גדולה נכתב בגליון בספר מוגה במתי עב ע"כ. וסר מוטעה הוא זה:2למשפטי. בכל ספרים שלפני חסר וא"ו אחר שי"ן ותמיהני שבמהלך שבילי הדעת בבנין פועל הכבד מהשלמים כתוב שהוא בוא"ו:3עשה גדלות וגו'. ב' פסוקים מטעין בהון בסיפרא עיין לעיל סימן ה':4ולא אבין. הוא"ו בגעיא:5תחתו. תחתיו קרי והוא חד מן ד' כמ"ש בשמואל ב' ב':6תם אני ויעקשני. נשתתף עם הקמץ מאריך וכן תם אני שבסמוך ועיין מ"ש בפרשת בראשית אצל כי שת לי:7למסת נקיים. במקצת מדוייקים בשני יודי"ן וכן נכון על פי המסורה שנמסר ב' נקים חסר יו"ד ואין זה מהם:8ביד רשע. הבי"ת בגעיא:9אפוא מי הוא. בספרים מדוייקים כתיב אל"ף פ"א וא"ו אל"ף אבל בשרש אף נמנו ד' אפו כתוב בוא"ו על פי המסורת והקבלה וכולם באיוב והראשון שבהם אם לא אפו ונראה שהוא זה כי הוא הראשון גם לפי סדר הכתובים וגם במסרה קטנה מסור עליו ד' כ"כ וכן במכלל יופי כתוב על זה נכתב בוא"ו על פי המסורת והקבלה ובעזרת העוזר מצאתי בירורו של דבר כי שיבוש נפל בספרי השרשים שהשמיטו וא"ו מן מלת אם. והמכלל יופי ואחרים טעו מפני שראו אם לא אפו בראשונה בשרשים וחשבו כי הוא זה ואין הדבר כן שהוא פסוק ואם לא אפו מי יכזיבני בסוף סימן כ"ד וכן בשרשים כ"י ישן כתיב ואם בוא"ו ואל יבא שום אדם להכזיבני בזה כי המסרה מפורשת בפרשת וישב כמו שכתבתי וכן מצאתי במסרה כ"י לשון קצר אפו ד' חסרים אל"ף ואינון בסיפרא וסימנהון ואיה אפו: יזדעו אפו. מי יתן אפו י"ט יכזיבני בסימן כ"ד:10וימי קלו. בעל פתח דברי מנאו עם אותם שהם מלעיל בדף פ"ו ועיין מה שכתבתי לעיל סימן ז' על ימי קלו:11למה זה. מאריך בלמ"ד:12במו. במי קרי:13והזכותי בבור. במקצת ספרים שתי המלות מלאים וא"ו וחילופים אחרים יש:14שבטו. במקצת ספרים לית טי"ת רבתי וי"א טי"ת דטוב שם משמן וי"א טי"ת דותרא אתו כי טוב:15אל תבעתני. בא פתח גדול תחת קמץ קטן והנו"ן דגושה לתפארת ההפסק והראוי תבעתני מכלול דף מ"ג ולוית חן פ"ה שער ו' בהגהה:16אדברה ולא איראנו. האל"ף בגעיא בס"ס: