1כעשי. בשי"ן כמו בסמ"ך והעי"ן בשוא לבד:2והיתי. והותי קרי:3במאזנים. הבי"ת בגעיא:4ישאו יחד. אין דגש ביו"ד:5הינהק פרא. היו"ד במאריך בספרים כ"י:6לנגוע. יש חילופים בספרים והנכון כי הוא מלא וא"ו עפ"ה כמו שנמסר בפרשת וירא במ"ג:7תבוא שאלתי. י"ס שהשי"ן בשוא והאל"ף בצירי ובמדוייקים השי"ן בסגול והאל"ף בחטף סגול וכן בשרשים:8ותשיה. במקצת ספרים חסר וא"ו בתר תי"ו ונכון לעשות כן עפ"ה דמשלי ח' שאין זה מן ז' מלאים בלישנא הנמנים שם:9למס. המ"ם בקמץ:10ארחות תמא. חסר יו"ד אחר תי"ו ע"פ המסורת דישעיה כ"א וטועים הכותבים אותו מלא יו"ד:11הליכת. חסר וא"ו אח כ"ף עפ"ה דתילים ס"ח:12שבא. בס"א כתוב שוא בוא"ו ואין לחוש אליו:13קוו למו. בספרים כ"י במקף בין שתי המלות ובלא טעםף אחר במלת קוו:14הייתם לו. נפל המלוקת גדול בין הספרים ולא ראי זה כראי זה ואין צד שוה ביניהם במקצת כתוב לא באל"ף ואין בהם קרי וכתיב כלל ובמקצתם כתוב לו בוא"ו ובהרבה מהם כתיב לא בא' וקרי לו בוא"ו וגם ר' אברהם פריצול פי' שני פירושים א' באל"ף וא' בוא"ו וגירסא זו אינה מאושרת בעיני לפי שלא נמנית תיבה זו עם ט"ו תיבות הכתובות לא בא' וקריין לו בוא"ו בפ' שמיני והגירסא הישרה אצלי היא הכתובה לו בוא"ו בלא שום קרי וכתיב שכן פירשו רובי המפרשים וכן מצאתי בחילופים שבין מערבאי ומדינחאי דלמערבאי הייתם לו בוא"ו ולמדינחאי הייתם לא כתיב לו קרי וידוע דקים לן כמערבאי:15תיראו חתת. בס' מוגה מלא יו"ד וכ"כ רד"ק בשרש ירא תיראו חתת ותיראו שניהם כתובים ביו"ד וזה שלא כדברי הלונזאנו שכתב בפרק הליכות שבא תראו חסר יו"ד:16הכי אמרתי. הה"א בגעיא בס"ס:17הבו לי. כל הבו טעמם בבי"ת בר מן דין דטעמא בה"א וכן במסירת ריש פרשת האזינו גם בסוף מסרה גדולה נמנה בשיטא חדא דכל חד וחד מלעיל ולית דכוותיה:18שחדו. עיין מ"ש בשופטים ה' ואיוב ל"ג:19נואש. בספר כ"י נגררה הוא"ו ומסור עליו לית חסר אמנם בשאר ספר ס מלא וכן במסורת ירמיה י"ח נמסר נואש ד' ואין הפרש ביניהם במלא וחסר:20ושבי. ושבו קרי:21אם חכי לא יבין הוות. מסורת סוף פרשת מטות כל הוות מלא בר מן ג' חסר וסימן הות לאביו בן כסיל משלי י״ט:י״ג. שקר מזין על לשון הות משלי י״ז:ד׳. אם חכי לא יבין הות בתראה פליגא ע"כ. ובכל ספרים מדוייקים זה דאיוב בשני ואוי"ן והגרסא הישרה כמ"ש במסורת משלי י"ט ומשלי י"ז הות ב' חסר והם השנים במשלי כדלעיל: