מנחת שי על איוב י״ט

מהדורה: מנחת שי

« מנחת שי על איוב י״ח:כ׳ מנחת שי על איוב כ׳:ז׳ »

29 שמות רבה פתח ↗

וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב זכריה י, ד: מִמֶּנּוּ פִנָּה מִמֶּנּוּ יָתֵד מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה, בּוֹא וּרְאֵה אֻמּוֹת הַקַּדְמוֹנִים כְּשֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁים לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ, הָיוּ מְבִיאִים מִכָּל מָקוֹם וּמַעֲמִידִים עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בראשית לו, לב: וַיִמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם מִדִּנְהָבָה, מִבָּצְרָה, וְכֵן כֻּלָּן, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מֵהֶם גְּדוֹלֵיהֶם, מֵהֶם מַלְכֵיהֶם, מֵהֶם כֹּהֲנֵיהֶם, מֵהֶם נְבִיאֵיהֶם, מֵהֶם שָׂרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: מִמֶּנּוּ פִנָּה זוֹ הַמֶּלֶךְ דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קיח, כא: אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָה. מִמֶּנּוּ יָתֵד, זֶה כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה כב, כג: וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן. מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר דברי הימים א יב, ב: נשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים. זכריה י, ד: מִמֶּנּוּ יָצָא כָּל נוֹגֵשׂ יַחְדָּו, אֵלּוּ סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ, מֵהֵיכָן, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב וּבִקֵּשׁ לְמַנּוֹת קָתָלִיקוֹס וּמִנָּהוּ עַל כָּל בֵּית גְּנָזָיו, לְאַחַר יָמִים בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת אִסְטַרְטִיגוֹס וְהָיָה אוֹתוֹ אוֹהֲבוֹ סָבוּר שֶׁמָּא יַעֲשֵׂהוּ וְלֹא עֲשָׂאוֹ, אָמַר לוֹ לֵךְ וּמַנֵּה אִסְטַרְטִיגוֹס, אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ מֵאֵיזוֹ גִּינוֹסְיָא, אָמַר לוֹ מִגִּינוֹסְיָא שֶׁלְּךָ. כָּךְ בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַנּוֹת עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וַעֲשָׂאוֹ לְמשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַדַּיָּנִין וְעַל הַכֹּל, וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, הָיָה משֶׁה סָבוּר שֶׁהוּא נַעֲשָׂה כֹּהֵן גָּדוֹל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵךְ וּמַנֵּה לִי כֹּהֵן גָּדוֹל, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט אֲמַנֶּה לְךָ, אָמַר לוֹ מִשֵּׁבֶט לֵוִי, אוֹתָהּ הַשָּׁעָה שָׂמַח משֶׁה, אָמַר כָּךְ שִׁבְטִי חָבִיב, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַהֲרֹן אָחִיךָ הוּא, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ. רַבָּנָן אָמְרֵי, כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר שִׁמֵּשׁ משֶׁה בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים לֹא שִׁמֵּשׁ אֶלָּא שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שִׁמֵּשׁ משֶׁה בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר דברי הימים א, כג, יג: בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמשֶׁה, וּכְתִיב דברי הימים א כג, יד: וּמשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ. אָמְרוּ בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד משֶׁה מִסִּינַי וְרָאָה יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, הִבִּיט בְּאַהֲרֹן וְהָיָה מַקִּישׁ עָלָיו בְּקוּרְנָס, וְהוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְעַכְּבָם עַד שֶׁיֵּרֵד משֶׁה, וּמשֶׁה הָיָה סָבוּר שֶׁהָיָה אַהֲרֹן שֻׁתָּף עִמָּהֶן, וְהָיָה בְּלִבּוֹ עָלָיו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, יוֹדֵעַ אֲנִי כַּוָּנָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הֵיאַךְ הָיְתָה לְטוֹבָה, מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁזָּחָה דַעְתּוֹ עָלָיו וְנָטַל אֶת הַצִּפּוֹרֶן לַחְתֹּר בֵּית אָבִיו, אָמַר לוֹ פַּדְּגוֹגוֹ אַל תְּיַגַּע עַצְמְךָ תֵּן לִי וַאֲנִי אֶחְתֹּר, הֵצִיץ הַמֶּלֶךְ עָלָיו וְאָמַר לוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי הֵיאַךְ הָיְתָה כַּוָּנָתְךָ, חַיֶּיךָ אֵינִי מַשְׁלִיט בְּרִיָה עַל פָּלָטִין שֶׁלִּי אֶלָּא אָתָּה. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְאַהֲרֹן שמות לב, א: קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים, אָמַר לָהֶם שמות לב, ב: פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אָמַר לָהֶם אֲנִי כֹהֵן, אֲנִי אֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ וּמַקְרִיב לְפָנָיו, וְהוּא לֹא נִתְעַסֵּק אֶלָּא לְעַכְּבָן עַד שֶׁיָּבוֹא משֶׁה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַהֲרֹן יוֹדֵעַ אֲנִי הֵיאַךְ הָיְתָה כַּוָּנָתְךָ, חַיֶּיךָ אֵין אֲנִי מַשְׁלִיט עַל קָרְבְּנוֹתֵיהֶן שֶׁל בָּנַי אֶלָּא אַתָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ, הֵיכָן אָמַר לוֹ הַדָּבָר הַזֶּה לְמשֶׁה, בַּמִּשְׁכָּן. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ קוֹמִיס וְרָפוּסָא, בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְטַרְטִיגוֹס לְאֶחָד וְהוֹדִיעַ לוֹ, אָמַר לוֹ אָחִיךָ הוּא, כָּךְ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה קוֹמִיס במדבר יב, ז: לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה, עֲשָׂאוֹ רָפוּסָא, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יח, יג: וַיֵּשֶׁב משֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם, בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל הוֹדִיעַ לוֹ, אָמַר לוֹ אַהֲרֹן אָחִיךָ הוּא. דָּבָר אַחֵר, וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים סה, ה: אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁתִּגְּרוֹ וַעֲשָׂאוֹ פְּרוֹטִיקַאטוֹר, שֶׁלֹא יְהֵא זָז מִפָּלָטִין וְאוֹכֵל מוֹתָרָיו שֶׁל מֶלֶךְ. כָּךְ אַהֲרֹן הָיָה שָׁוֶה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וַעֲשָׂאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּהֵן גָּדוֹל, וְאָמַר לוֹ ויקרא כא, יב: וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא, וְאָכַל מוֹתָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ב, י: וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה. דָּבָר אַחֵר, וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים קיט, צב: לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי, כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ, הֵרַע לוֹ, אָמַר לוֹ תּוֹרָה הָיְתָה לִי וּנְתַתִּיהָ לְךָ, שֶׁאִלּוּלֵי הִיא אִבַּדְתִּי עוֹלָמִי. מָשָׁל לְחָכָם שֶׁנָּטַל קְרוֹבָתוֹ וְעָשְׂתָה עִמּוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה, אָמַר לָהּ בַּקְשִׁי לִי אִשָּׁה, אָמַר לָהּ יָכוֹל אֲנִי לִטֹּל חוּץ מֵרְשׁוּתֵךְ אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ עִנְוְתָנוּתֵךְ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, יָכוֹל הָיִיתִי לַעֲשׂוֹת לְאָחִיךָ כֹּהֵן גָּדוֹל חוּץ מִדַּעְתְּךָ, אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתְּהֵא גָּדוֹל עָלָיו. מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִכָּל הָאֲרָצוֹת בָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּחַר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּמִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא בָחַר אֶלָּא בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. כָּךְ בָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל, וּמִיִּשְׂרָאֵל לֹא בָּחַר אֶלָּא שֵׁבֶט לֵוִי, וּמִשֵּׁבֶט לֵוִי בָּחַר אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל א ב, כח: וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. תְּרוּמָה לְצַד וְהַמַּעֲשֵׂר לְצַד, נָדָב וַאֲבִיהוּא לְצַד, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר לְצַד. אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר נִבְחֲרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר תהלים סה, ה: אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ.

1 תוגיון. במקצת ספרים נמסר עליו לית ומלא:

2 ותדכאונני במלים. קריאת הכ"ף בשורק והאל"ף נחה והוא חד מן מלין נסבין אלף באמצעות תיבותא ולא קריין:

1 דעו. הדל"ת בגעיא:

2 אפו. חד מן ד' דכתיבין בוא"ו ואינון בסיפרא וכן מי יתן אפוא דלקמן ועיין מ"ש בסי' ט':

1 יחד יבאו. כן הם הטעמים בס"ס:

1 אך זרו. מלעיל וכן במסורת ב' וסימן אך זרו ממני. לא זרו מתאותם:

1 חדלו. החי"ת במאריך:

2 ומידעי. הוא"ו במאריך בספרי ספרד:

1 זרה לאשתי. לית בטעם מלעיל וכן נמנה במסורת מסורה גדולה בשיטא חדא דכל חד וחד לית כוותיה מלעיל:

2 וחנתי. ברוב המדוייקים מלרע וכן נמנה במסורת ב' ואידך וחנתי את אשר אחן:

1 נהפכו. בשוא הה"א ודגש הפ"א מכלול דף ע"ב ושרשים:

1 חנני חנני. שניהם בקמץ חטוף וחסר וא"ו אחר נו"ן וכן צ"ל במכלול דף קפ"א:

1 כמו אל. הגאון רבי סעדיה ורלב"ג פרישו אל לשון חול כמו אלה והחכם אבן עזרא והרמב"ן ואחרים פירשו לשון קדש וא"כ אסור למוחקו:

1 מי יתן אפו. ד' כתיבין כן כמ"ש למעלה:

1 גאלי חי. מסורת עליו לית ומלעיל:

1 מה נרדף לו. בספרים מדוייקים אחרונים וקדמונים בקמ"ץ הדל"ת ובמקף בין שתי המלות ולכן כתב רד"ק במכלול דף כ"ב ודף ר"נ שקריאתו בקמץ חטוף ומה שיש לפקפק בזה אכתבנו בסי' ל"ה בעזרת העוזר והגוזר ית' וית':

1 שדין. שדון קרי ונדרש בשמות רבה פ' ל"ז שיש דין בעולם וכ"כ רש"י בשם מדרש תמחומא ועיין עוד בזוהר פרשת וארא דף כ"ו וריש פרשת מצורע ומדרש ילמדנו ריש פרשת משפטים:

« מנחת שי על איוב י״ח:כ׳ מנחת שי על איוב כ׳:ז׳ »