מצודת דוד על נחמיה א׳

1 דברי נחמיה. ר״ל נחמיה כתב ספר זה:

2 שנת עשרים. למלכות דריוש הפרסי:

3 מאחי. מחברי:

4 נשארו. על כי רוב הגולה ישבו בבבל בשבי ומעט עלו לזה אמר בהם ל׳ שארית:

5 ועל ירושלים. על בנין חומותיה:

6 ובחרפה. העובדי כוכבים מחרפים אותם:

7 נצתו. שרופים באש כשהיו מאז:

8 ישבתי. ר״ל ישבתי משומם:

9 ימים. ר״ל כמה ימים:

10 שומר הברית. הגמול שהבטיח בברית:

11 ועיניך פתוחות. לראות בדמעות עיני:

12 היום. ר״ל בעת ההיא:

13 ואני. ר״ל ומתודה מה שאני ובית אבי חטאנו:

14 חבול וכו׳. ר״ל שחתנו דבריך ולא שמרנו וכו׳:

15 אתם תמעלו. כאשר אתם תמעלו ואני אפיץ וכו׳:

16 ושבתם. וכאשר תשיבו אלי אז אף אם יהיו הנדחים מכם בקצה השמים וכו׳:

17 את שמי. את שכינתי:

18 עבדיך. חוזר על עצמו:

19 תפלת עבדיך. חוזר על כל המתפללים אשר חפצים ליראה וכו׳:

20 והצליחה. וחוזר ומפרש דבר ההצלחה שיתנהו לרחמים לפני המלך שימלא שאלתו:

21 ואני. אין זה מדברי התפילה רק אמר על עצמו שהיה משקה למלך ולהסביר מה שנאמר אח״ז שהביא יין לפני המלך: