1מדוע. עתה החל לקבול ולהתלונן על טובת הרשעים ועל כי שגה בדעתו לומר שהכל תלוי במערכת השמים אשר שפטו בעת ההריון והלידה לזה אמר מדוע לא יהיו הוראות העתים ההם נצפנים ונסתרים ונכנעים לפני המקום כי מהראוי היה שכולם יחד יתחבאו מפניו ולא ימרו פיו כי הלא כל יודעי המקום מן החכמים והנביאים לא הגבילו לו זמן לומד שהוא מחודש עם העולם כי כולם פה אחד יאמרו שהוא קדום לעולם מבלי תכלית והוא המסדר מערכת השמים ומדוע א״כ לא ימשול בהם להיות נצפנים מפניו ונכנעים לו לבל יהיה מה שמורים בעתים ההם:2גבולות ישיגו. והן ראינו אנשי רשע יסיגו גבולות רעיהם כי יכניסו גדרם אל גבול רעיהם להרחיב גבולם וגוזלים מרעיהם שדיהם ועוד יגזלו עדר ורועים בהשדה הגזולה והנה עשו רעה כפולה:3חמור. גוזלים חמור היתומים וינהגו לעצמן בפרסום רב ומן האלמנה משכנו שורה כי יעלילו עליה לומר שהיא חייבת להם ולא כן הוא:4יטו. מטים את האביונים מן הדרך כי יראים מהם לבל יפגשום ונוטים ללכת בתוהו לא דרך:5יחד. כל העניים כאחד נחבאו במקום נסתר ליראתם מהם:6הן פראים. הנה הם כמו הפראים אשר במדבר כי כ״כ יצאו המדברה בעבור פעלם אשר המה משחרים שמה לטרוף טרף להרוג אנשים:7ערבה לו. מוציא לעצמו מן הערבה מאכל נעריו כי גוזל כל העובר בה וממנו פרנסת אנשי ביתו:8בשדה. בכל שדה אשר ימצאו קוצרים יבולו ואם אינה שלהם אבל כרמו של רשע עם כי נח יותר לתלוש ענפי כרם מלקצור יבול שדה מ״מ יאחרו מלקחת מה ממנו עד אשר לא ימצאו ממקום אחר כי אוהבים הם את הרשע ולא ימהרו לקחת את שלו:9ערום ילינו. גוזלים המלבוש והנגזל לרוב עניו יתמיד כן ערום מבלי לבוש ואין לו במה לכסות עצמו בעת הקור:10מזרם הרים. על כי העשוקים ההם ילכו אל בין ההרים להסתר שם מפני הרוח נעשו שם רטובים מזרם המים היורד מן ההרים:11ומבלי מחסה. בעבור שאין להם לבוש לחסות בו מפני הצנה חבקו את הצור להגין עליהם מתוקף הקור:12יגזלו משוד יתום. הוא כמו הפוך משוד יגזלו יתום, ור״ל מרוב השדידה אשר הורגלו בה יגזלו גם את היתום:13ועל עני. המלבוש שעל העני יקחו למשכון כי מעלילים עליו לומר שהוא חייב להם ולא כן הוא:14ערום הלכו. גוזלים המלבוש ועוזבים אותו ללכת ערום מבלי לבוש:15ורעבים. מוסב על מלת הלכו לומר העניים נושאי עומר השכחה יעזבו ללכת רעבים כי יגזלו עומרם ואין להם מה לאכול:16בין שורותם. עם כי נמשך היצהר בין שורות בית הבד ועם כי דרכו אנשים את הענבים להוציא היין לרדת ולזוב ביקבים עכ״ז המה צמאים כי הרשעים ההם גזלו שמנם ויינם ואינם מוצאים לשתות:17מעיר. מן העיר יאנחו אנשים מגודל חמסם ובשדה תשוע כל נפש מהחללים אשר רצחו:18ואלוה וגו׳. כאומר ואיך א״כ תאמרו כל מעשה אלוה המה במשפט ולא ישים דבר תפלה שאין לו טעם ומדוע יאריך אף לרשע כזה אשר יאבד הרבה מן האנשים בחרב וברעב הלא מוטב לאבד נפש אחת להעמיד כל הנפשות האלה:19המה. הרשעים ההמה היו בין שאר המורדים באור ודומים להם והם האנשים אשר יתגבר בם חולי השחורה אשר ימאסו לשבת במקום האור כ״א בחשך ישבו וכן הרשעים האלה ימאסו באור היום כי טוב להם חשכת הלילה כי אז יעשו מעשיהם ולא יראום מי:20לא הכירו דרכיו. אינם מכירים דרכי האור ולא ישבו בנתיבותיו כי לא יכלו לעשות מאומה באור היום:21לאור. בעבור אור היום המונע חפציו יקום הרוצח השכם עד לא יאיר ויקטול עני ואביון אשר ישכימו לצאת למלאכתן:22ובלילה. בעצם הלילה יהיה גנב לגנוב בחשכת הלילה:23ועין נואף. הרי הוא כעין נואף אשר גם היא תמרוד באור היום כי תשמור ותצפה את הנשף כי תחשב לומר אז לא תראני עין אדם כי חשכת הלילה ישים לי הסתר פנים לבל יראני מי:24חתר. וכן הוא יצפה על הנשף כי בחשכת הלילה חותר הוא את הבתים לכנוס בהן דרך החתירה לגנוב מה בבית וביומם סגרו א״ע לבל יהיו נראים לבני אדם למען לא יכירום מי ולא ידעו א״כ אור היום כי לא יראו החוצה:25כי יחדיו. הגנב והנואף יחדיו זה כזה יחשב למו הבוקר צלמות ומאד ימאסו בו:26כי יכיר. כאשר יאיר היום ויכיר איש את רעהו הוא להם בלהות צלמות:27קל הוא. כאשר יברח בהאיר היום הוא קל מאד לשחות ולשוט ע״פ המים כי ירא ללכת בארץ פן יפגעו בו הרודפים ולזה ישוט ע״פ המים מקום שאין אנשים הולכים שם:28תקולל. החלקה אשר ילכו עליה בארץ היא מקוללת מאוד לפי שלא ילכו במקום אשר יעבד ויזרע כ״א במקום ציה ושממה שאין אנשים מצויים שם אף לא יפנה ללכת דרך כרמים כי יפחד מן האנשים המצויים בכרמים וכאומר והנה יפחדו מאנשים ולא יראו מה׳:29ציה גם חום. והנה בבוא עת פקודתם ימותו במיתה קלה ומהר כמו שהיובש עם צרוף החום גוזלים ומאבדים בקלות ומהר את המים הנוזלים מהשלג כן השאול מאבד מהר את האנשים אשר חטאו ולא סבלו מכאוב החולי:30ישכחהו וגו׳. מעט יחלה ובמותו ישכחהו רחם אמו ר״ל אף אחר אשר נולד ברחמה תשכח בו הואיל ומעט חלה ולא הרבתה לבקרו ומעט נשאר בזכרונה:31מתקו רמה. מתוק הוא לפי הרמה כי משמן בשרו לא ירזה כי ימות בריא ושמן ויומתק בשרו לרמה:32עוד לא יזכר. לא יהיה נזכר בפי הבריות לזמן מרובה כי הואיל ולא סבל מכאוב החלי אין מה לספר ממנו:33ותשבר כעץ עולה. האיש עולה נשבר בקלות רב כשבירת העץ אשר תמהר להשבר מן הברזל וכדומה אשר ירבו להתעקם הנה והנה טרם ישבר:34רועה עקרה. עם כי הרבה להרשיע עד כי היה מרצץ גם את העקרה עם כי לא ילדה ואין לה מי מחזיק בידה ואף האלמנה ירצץ עד כי אין לה מי ייטיב לה ונפשה מרה לה מאוד עכ״ז לא חמל עליה והיה א״כ מהראוי שיקבל גמולו:35ומשך. אבל לא כן היה כי המקום משך את כ״א מן האבירים ההם אל הקבר בעודו בכוחו כי לא נחלש במכאוב החולי:36יקום. עודו קם על רגליו בריא וחזק ופתאום קרבה נפשו למות עד לא יאמין בעצמו שישאר חי ולא סבל כלל מכאובי החולי:37יתן לו לבטח. וכל ימי חייו יתן לו המקום לשבת בטח והוא נשען ממנו לבל ימוט וכאלו ישגיח בעיניו על דרכי הרשעים ההם לבל יכשלו כאדם המסתכל בדרכי אוהב ומזרזו להזהר:38רומו מעט. כאומר אם אמנם שכן ראוי הוא שירומו במעלה ובכבוד למען יכפל צערם כאשר יפלו בשפל המצב אבל ראוי היה שירומו רק מעט מן הזמן וילך לו הכבוד ואיננו ומיד ישובו להיות שפילים ונבזים וכ״כ פעמים רבות וכמו כל דבר אשר ידלג ויקפץ שפעם הוא למעלה באויר ופעם למטה בארץ ומעט זמן יתעכב למעלה ויותר מזה ינוח למטה בארץ:39וכראש וגו׳. ובבוא עתו ראוי היה להיות מיוסר במכאוב זמן רב כמו קנה השבולת הנפרך מאליו מעט מעט עד כי נפרך הכל כן היה ראוי להאריך זמן חליו עד כי ימות ממנה ומוסב על ראשית אמריו לומר כן היה ראוי להרשעים האלה אולם התמדת השלוה וקלות המיתה בא להם מצד מערכת השמים אשר שפטו כן בעת ההריון והלידה ומדוע משדי לא נצפנו העתים למה לא יבטל הוראתם אשר יורו בהעתים ההם בכדי שיקבלו גמולם משלם:40ואם לא. ואם תאמרו אין הדבר כן איה פה האיש ומי הוא זה אשר יכזב אותי לומר שלא נמצא מרבית טובה ושלוה לאנשים כאלה וישים את אמרי תלונתי לאין וכאומר הלא א״א לכחש דבר המפורסם והמצוי העולה מהמענה ההיא כי יכחיש דברי אליפז לומר שאין האמת אתו כי אחז בדרכי המקום ובמשפט עשה מה שעשה אף יתרעם על מה יאריך המקום אפו ולא יאבד את הרשעים המאבדים נפשות הרבה היתכן שיחוס עליהן ולא על הנפשות הנאבדים על ידיהם והנה מלבד ההצלחה שיש לרשעים בחייהם לא נפרדה מהם במותם כי ימותו בקלות ומהר מבלי מכאוב חולי וכ״ש הוא בעבור כי כן שפט המערכה בעת ההריון והלידה ויתלונן א״כ מדוע לא ישדד המקום הוראת המערכה הלא הוא סדרה:
