מצודת דוד על איוב כ״ב

1 הלאל. וכי לאל יועיל ויהנה הגבר בצדקו אלא המשכיל יועיל ויהנה אל עצמו ובהיות כן מה לו להשיב לך בכדי שתעמוד בצדקתך הלא מה לו בזה:

2 החפץ. וכי מה צורך בא לשדי אם תהיה צדיק וכי בצע כסף בא לו אם תלך בדרך תם וכפל הדבר במ״ש:

3 המיראתך. וכי בעבור יראתו אותך לבל תרשיע יתווכח עמך ויבוא עמך במשפט הלא מה לו אם תרשיע:

4 הלא וגו׳. כאומר אבל אני אשיבך מלין בעבורו שהדין עמו בדבר היסורים הבאים עליך כי הלא רעתך רבה ר״ל לגדול כמותך יחשב כל דבר לרב כי הרבה ילמדו ממך וזה ואין קץ לעוונותיך כי הכל בא ממך ותלוי בך:

5 כי תחבול. אם דבר מי למולך תענש אותו בכסף ותקח ממנו משכון ועם הוא בחנם כי לא לוה ממך מאומה:

6 ובגדי ערומים תפשיט. אף מן האנשים שאין להם כ״א מלבוש אחד ובהעדרם ילכו ערום הנה פשטת בגדיהם ונשארו ערומים וקראם ערומים ע״ש סופם וכן אפיתי על גחליו לחם ישעיה מד:

7 לא מים. לא השקית מים לעיף ומנעת לחם מן הרעב כי כאשר חבשת את מי בבית האסורים היה נמנע ממנו לחם ומים:

8 ואיש זרוע. כאומר הנה בעניי העם התאכזרת ועשית משפט חרוץ אבל מי שהיה אלם ובעל זרוע היה לו כל הארץ ועשה בה כל חפצו ולא מחית בידו עם כי היה לאל ידך:

9 ונשוא פנים. מי שהיה נשוא פנים בעבור רוב העושר וכדומה הוא ישב בכולה כאלו היתה שלו ולא מחית בו:

10 אלמנות. אבל כאשר שמעת דבר עולה מאלמנות לא חסת עליהן כי גרשת אותן מן הארץ ריקם כי עוד לקחת כל אשר להן ובזה נדכא א״כ חוזק היתומים בניהן כי כאשר גרשת אמותיהן לקחת כל אשר להן אל מי יפנו היתומים לעזרה ולא חסת גם עליהם:

11 על כן. ובגמול כל אלה פורש סביבותיך פחים להלכד בהם ותבהיל אותך פחד פתאום לנפול בפח מחרדת הפחד:

12 או חשך וגו׳. או בא עליך חשך אשר לא תראה את הפח להשמר ממנה או מרבית המים כסו אותך ור״ל הנה בגמול הוכן לך מכאובים בעבור הפחד השלוח עליך נתבלבל דעתך לבל תוכל להזהר או המקום סכל דעתך והחשיך שכלך לבל תדע להזהר או שרבים מכאובים כמים היכן לך עד שיהיה מן הנמנע להשמר מהן:

13 הלא אלוה. כאומר ואם אמנם כל אלה עשית ותכחש לומר צדקתי אין זאת כ״א תחשוב הלא אלוה ברום השמים ורואה אתה ראש הכוכבים ותחילתם אשר רמו למעלה ותאמר הלא ה׳ למעלה מכולם ויש א״כ מרחק רב ממנו לארץ:

14 ואמרת. ובעבור זה תאמר מה ידע אל ממעשה בני אדם הלא רב המרחק וכי דרך הערפל אשר סביבו ישפוט מעשה האדם וכאומר וכי הערפל המפסיק יהיה עוד סבה לשידע:

15 עבים סתר לו. הלא העבים לו למסתור ולא יראה דרך בה כי הלא יתהלך על עגול השמים וא״כ העבים יפסיקו בינו לארץ:

16 האורח. האם תשמור בלבך הדרך אשר טעו בו כל בני עולם וחזר ופירש אשר דרכו בו אנשי און הם אנשי דור המבול:

17 אשר קומטו. אשר בעבור זה הזקינו ומלאו קמטים בלא עתם ר״ל נכרתו מן העולם קודם זמנם כי נהר מי המבול נשפך ביסודם ר״ל בארץ אשר עמדו עליה:

18 האומרים. אשר אמרו על האל הנה הוא סור ממנו ומהו הדבר אשר יפעל שדי להם הלא סר השגחתו ומסר הכל ביד מערכת השמים:

19 והוא מלא. ואף כי המקום ב״ה מלא בתיהם מטוב ומה היה להם לכחש בהשגחתו ובאמת עצת הרשעים ההם רחקו ממני ר״ל לא אוכל להבין מה ראו לשטו׳ זה הלא לא היו חסרים כלום ולמה זה כחשו בהשגחתו:

20 יראו צדיקים. נח ובניו הצדיקים ראו במפלתם ושמחו על אשר מלאו אחרי ה׳ ולא נמשכו אחרי דעתם:

21 ונקי. כ״א מהם לעג עליהם בעבור סכול דעתם:

22 אם לא. באמת האיש אשר קיים והעמיד אותנו והוא נח שממנו הושתת העולם הלא הוא היה נמנע ונחדל מלהיות אבוד עם בני דורו והנותרים מאנשי הדעת הזרה ההיא הלא שרפה האש והמה אנשי סדום וחברותיה וכאומר ואיך תחזיק בדעת הזרה ההיא הלא מגמול אנשי הדעת ההיא נראה ההשגחה כי כולם נאבדו ונח לבד ניצול וכל הנותרים מאנשי הדעת ההיא כלו מן העולם:

23 הסכן נא. לזאת מעתה הרגל עצמך עם ה׳ להאמין בהשגחתו ותהא עמו בשלום ולא תתרעם עוד למולו:

24 בהם. בעבור הדברים האלה תבא אליך טובה:

25 קח נא. מעתה קח בלבך התורה הנתונה מפיו כדרך המאמין בהשגחה:

26 אם תשוב. כאשר תשוב לה׳ תחזור ותבנה ממה שהיית נהרס:

27 תרחק. אך תרחיק מאהליך עולה שלא תהיה כטובל ושרץ בידו:

28 ושית. ר״ל המקום יהיה לך לחוזק כאלו שמת לך מבצר בנוי על עפר הארץ החזקה יותר מהעשוי ממעל בגובה:

29 ובצור וגו׳. ר״ל יתקיים עושרך כאלו שמת זהב אופיר בצור חזק אשר בעמקים אשר יתקיים מפאת מקומו ומפאת עצמו כי זהב אופיר הוא החזק שבזהבים:

30 והיה שדי בצריך. המקום יהיה מבצריך וכסף תהיה עפות ופורחות לך ר״ל יתרבו בכל עת:

31 כי אז. כשתשוב לה׳ אז תתענג בטובה על משענת ה׳ ר״ל הוא יענג נפשך:

32 ותשא. תוכל לישא פניך אל ה׳ לשאול צרכיך כי תהיה בטוח שימלא שאלתך:

33 תעתיר. אתה תעתיר אליו והוא ישמע לך:

34 ונדריך תשלם. דרך השואלים צרכיהם מאת המקום לנדור נדרים על תנאי כמ״ש אם יהיה אלהים עמדי וגו׳ בראשית כ״ח:כ׳ ולזה אמר הנה תשלם נדריך כי ימולא משאלותיך:

35 ותגזר אומר. ר״ל כשתחליט בדעתך לעשות דבר מה אז המקום יקיים לך הדבר ההוא:

36 נגה אור. תזריח אור ההצלחה:

37 כי השפילו. אם תראה אנשים אשר הושפלו עד עפר תוכל לומר בהבטחה שיבא להם גדולה ורוממות כי המקום ישלים מאמריך:

38 ושח. מי שעיניו כפופות בעבור הצרות יושיע המקום בתפלתך:

39 ימלט אי נקי. המקום ימלט מהצרה את מי אשר אין נקי מעון והמלטתו תהיה בעבור נקיית כפיך כי זכותך תגן עליו העולה מהמענה ההיא אשר ישיב לאיוב לומר מה תתרעם על אשר לא ישיב לך כי הלא בין תצדק בין תרשיע מה לו בזה ולמה א״כ ישיב לך לבל תרשיע אף יצדיק עליו דין המקום באמרו הנה כזאת וכזאת עשית ולאיש כמוך יחשב לרב כי הכל ילמדו ממך אף יתרעם עליו לומר אם אמנם כזאת עשית ותכחש לומר צדקתי כי תאחז בדעת אנשי דור המבול אשר כחשו בהשגחה והלא מגמול ענשם והצלת נח ומהפיכת סדום וחברותיה אשר אחזו בדעת ההיא מהם יוכר ההשגחה ויחוה לו עצתו לשוב אל ה׳ להאמין בהשגחה ולשתוק מן התרעומות ואז ישגא אחריתו: