44עשר ידות וגו׳. הלא יש לי עשר חלקים במלך, כי אנחנו עשרה שבטים אבל מבנימין באו מקצתם, והם האלף שעם שמעי, ולא יוחשבו, לא לאלה ולא לאלה:45וגם בדוד. אף שהוא מבני שבטך, מכל מקום רוצה אני בו יותר ממך:46ומדוע הקלתני. בזית אותי, כאלו אין ממש בנו והכל ממך:47ולא היה דברי ראשון. וכי לא בא אליו דברי בתחילה שישוב אל ביתו, כמו שכתוב למעלה פסוק יב: ודבר כל ישראל בא וגו׳:48לי להשיב. רצה לומר: אם כן מהראוי לי להשיב את מלכי, ולא לכם, שאתם המעט ואיחרתם עד כה:49ויקש. אנשי יהודה דברו קשות לישראל, יותר מישראל ליהודה:
