מצודת דוד על שמואל ב י״א

1 לתשובת השנה. רוצה לומר: בעת תשובת השמש אל הנקודה ההיא בעצמה שהיתה בה בעת צאת המלכים בשנה העברה, להלחם בישראל ולעזור לבני עמון כמו שכתוב למעלה:

2 מעל הגג. רוצה לומר: מעל הגג שהלך הוא בו, ראה אשה רוחצת למטה:

3 וידרש. שאל ודרש על האשה, מי היא:

4 מתקדשת. היתה טהורה מטומאת נדה, כי טבלה עצמה:

5 שלח אלי וגו׳. כי עמו היה במלחמה:

6 ולשלום המלחמה. לשלום אנשי המלחמה:

7 ורחץ רגליך. הוא כנוי לתשמיש המטה, וכונתו היתה להעלים הדבר, ויחשבו כי ממנו הרתה ואף שכל היוצא למלחמת בית דוד היה כותב גט כריתות לאשתו, מכל מקום היה הדבר מכוער, כי הדרך היה לנושאה שוב בבוא מן המלחמה, והיתה שומרת עליו:

8 משאת המלך. למען ייטב לבו ויבוא על אשתו:

9 פתח. מול הפתח, עם כל עבדי המלך:

10 הלא מדרך אתה בא. ואם כן אתה עיף ויגע:

11 יושבים בסכות. במקום המלחמה:

12 ועבדי אדוני. רצה לומר: שאר עבדי המלך:

13 חייך. הריני נשבע בחיי גופך וחיי נפשך:

14 גם היום. כי חשב כאשר יאכל לפניו, אז ייטיב לבו ביין, וישכב עם אשתו:

15 וממחרת. עד אשר שלחו:

16 במשכבו. במקום ששכב בה אתמול, וזהו עם עבדי אדוניו:

17 אל מול. לפני המקום שלוחמים בו בחזקה ובגבורה:

18 ושבתם מאחריו. לבל יעזרוהו, ויהיה נכה מבני עמון וימות, וכוונתו היתה לישאנה אחרי זה, למען יחשבו שהרתה אחר הנשואין:

19 בשמור. בעת שמרו את העיר מסביב, לבלי תת יוצא ובא:

20 אנשי חיל. מבני עמון:

21 אל העיר. להתקרב מאד על העיר:

22 מעל החומה. ובקלות ימיתו את הנגשים אל העיר:

23 הלוא אשה וגו׳. ואם כן נקל מאוד להרוג את כל הקרב אל החומה:

24 ואמרת. לשכך חמתו תאמר גם עבדך וגו׳, ורצה לומר: עם שהיה איש מלחמה מנעוריו וידע בכל זה ועם כל זה לא שת לבו לזאת, אם כן מהנראה כי מן השמים נהיה הדבר וכוונתו היתה להודיע שעשה מה שצוה לו בדבר אוריה, ולהסתיר הדבר בפני השליח לא צוהו לאמרו מיד:

25 כי גברו. כאשר גברו עלינו וגו׳, וסוף הדבר היה אשר נהיה אנחנו מתגברים עליהם לרדפם עד פתח השער:

26 וירו המורים. בעת קרבנו אל החומה:

27 וגם עבדך וגו׳. כי השליח חשב, למה אמתין עד אשר יעלה חמת המלך ולומר לו אחרי זה ממיתת אוריה, הלא טוב לומר לו מיד, ולא יעלה חמתו ואף יואב השכיל את זאת אשר השליח יגיד לו מיד, ולזה לא חשש פן לא תעלה חמת המלך ולא יודע לו ממיתת אוריה:

28 אל ירע בעיניך. להכניס מורך בלב בעבור זה:

29 כי כזה וכזה. כי דרך המלחמה היא שאוכלת החרב, וכהנה וכהנה, וכאומר הלא מעטים מתו, ודרך המלחמה היא שאף מן המנצחים נופלים הרבה:

30 החזק מלחמתך. אחוז במלחמתך ואל ירך לבבך, וידעתי כי תוכל לה והרסה:

31 וחזקהו. להשליח אמר, שהוא מעצמו יחזק את לב יואב: