5ויאמר המלך מהרו את המן לעשות את דבר אסתר ויבא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר:6ויאמר המלך מהרו וגו'. כתוב בשערי בינה מהרו קודם שתתקלקל הסעודה והדבר על נכון אחרי שאמרה אל המשתה אשר עשיתי לו ואם כבר נעשה ראוי לחוש שלא תתקלקל אם יתאחרו ולכן מהרו ודבר לעשות את דבר אסתר יש לי לפרשו בב' פנים אם שהיה הדבר הזה להמציא חנה בעיני המן כי ירא הוא אותו, יען הוא מועד לקטרג בדבר ושתי בהיותו קטן שבשרים בעת ההיא וכמו שכתבנו שם עאכ"ו אחרי שעלה לגדולה גדולה וכמו שתראה בפסוק ויאמר חרבונה מדברי תרגום רבתי בס"ד ומה יעשה כהיום הזה והיא בזתהו בבואה לפני המלך שלא ברשותו אחרי שכל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים כי אין לבא כי אם על פי דברו וכמו שקדם למעלה בפסוק ותאמר אסתר מדברי המתרגם ובחן כן אחשורו' כי על כן זימנה אותו להסיר כעס מלבו ולהעביר דאגה מרוחו וכי הטיבה לראות בזה. ובכן אמר מהרו את המן לעשות את דבר אסתר גם כי היה רצוני לאכול עם המלכה אני והיא לבד, אבל לעשות את דבר אסתר אבטל רצוני מפני רצונה אחרי שהיא בחרה בזה, ובזה פיוס רב להמן כי עם המלך הוא אוכל בגלל אסתר, והפי' השני הפך זה והוא לומר כי מכאן התחילה הקנאה לצמוח אחרי ראותו שלא בחרה לאכול עם המלך לבדו רק שימצא שם המן ולא אחד משרי המלך וזהו לעשות את דבר אסתר גם כי לא טוב בעיני הדבר אבל לעשות את דבר אסתר מהרו אותו ונראה מה יהיה באחרית הדבר. ויבא המלך והמן כתוב בשערי בינה המלך והמן לבדם ע"כ, וטוב פתר ס"ד כי גם המלך יקרא מהשרים האחרים אם עת טובה היא לו וחפץ באסתר יחפוץ שיראוה השרים כי יפה היא מאד ושיראו כי זבדו אלהים זבד טוב וזה דרכו כסל לו שיראו האחרי' את המלכה כ"ש עתה שהיא באה מעצמה מקושטת כאמור למעלה ומה גם בראותו אותה יפפיה כי מן השמים הוסיפו יופי על יופיה כמו שקדם. ואם עת רעה היה לו ועקצתו ונעקץ בתורת הקנאות כי ראוי שימצאו אחרים שמה ויראו ויכירו ויעידו, ומזה ומזה היה נראה שהמלך יוסיף עוד שרים אחרים קמל"ן. ויבא המלך והמן הם לבדם לא עבר זר בתוכם. עוד בשערי בינה ויבא המלך לבדם לקיים ירמיה כ"א ל"א בחומם אשית את משתיהם בחומם גימ' המ"ן. והמ"ן א"ל המשת"ה גימ' יה"י שולחנ"ם לפניה"ם לפ"ח, וכן גימטרי"א ז"ה הי"ה כד"י של"א יטו"ל עצ"ה וימרו"ד. עשת"ה גימט' ז"ה ל"א יכיר"ו אסת"ר הי"א יהודי"ת, המשת"ה גימ' זה"ו לפנ"י שב"ר גאו"ן ע"כ, ומזה יראו עיני רואים כי כמה דברי' נרמזו במגלה זו וכמו שהקדמנו. ולהגדיל מדורות הקנאה כתב ויבא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר ולא כתב ויבאו המלך והמן אחר שהם שנים ושורת הדין שיאמר ויבא המן עם המלך אל המשתה להורות כי שניהם באים כאחד כאיש אחד ולא נכר מי המלך ומי המשנה, ובמר נפשו דבר אל המשתה אשר עשתה אסתר ומלכותא עדת מינה ולא כתב אשר עשתה אסתר המלכה כמו שכתב במשתה השני כי עתה עת רעה היא לו ולא אבה לקרוא שמה מלכה, ובמשתה השני עוד נאריך בזה בס"ד.
