6ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש.7ויאמר המלך לאסתר וגו'. כתוב במדרש לקח טוב מה שאלתך, שהם היו אוכלים ושותים ושמחים והיא היתה יושבת עגומ' ע"כ, כבר הקדמני כי ויהי ביום השלישי לא שלישי לתענית היה רק שלישי לצרה לשילוח הרצי' וכי ט"ו בניסן היה והוא יום ב' לתענית ולכן הצדק' לא היתה אוכלת והיא עצבת רוח ומרת נפש. ושלכן שאל המלך מה שאלתך כלומר למה לא תאכלי ולמה ירע לבבך, ודבר מה שאלתך וגו' אומר כבר קדם לנו בפסוק ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה כי נסתפק אם שיח אם שיג לה מתוך צרה ולכן אמר מה לך אסתר כמו שופטים י"ח כ"ג מה לך כי נזעקת. או אם כוונתה לשאול עוד וזהו ומה בקשתך וכראותו כי לא השיבה למאמר מה לך שפט כי אין לה צר ומצוק רק לשאול עוד מהמלך דבר, וכי ראה שמסרה עצמה לסכנה ותמרה את פי המלך ותיבז לה בלבה דתו וחקו לכן מה שאלתך אם היא דבר מועט או אם היא בקשה המורה על דבר גדול עד חצי המלכות ותעש. ויורה על כי בקשה גדולה משאלת שינוי השם ושינוי מעשה כי שאלה הישאלה להלואה כנודע ואין שם הפסד דבר לא כן דבר הבקש' כי מקבילה האבדה ובשאל' אמר וינתן לה כי דבר מוכן ובבקשה אמר ותעש כי צריכה מעשה רב, וכתב הה"ר יהודה ן' שושן ז"ל, וסימן טוב ראתה כי אמר לה נתינת שאלה ועשיית בקשה כי שתיהן היא צריכה לתת נקמת ה' בהמן והצלת עמה ומולדת' בהשיב ספרי האף והחמה כי הוא דבר שיעש' אחר כך בהמשך הזמן ע"כ, ואף גם זאת אשר יורה כי אהבת נפשו אהבה וכי יותן לה מה שאפשר לתת לה עד חצי המלכות כי אי אפשר לתת לה דבר החוצץ למלכות אם מפני השבועה כי באה באלה נפשו אל הפושעים והמורדים הנזכרי' למעלה שלא ליתן רשות לדבר ואם מפני היראה כי ירא הוא מהיהודים פן ימרדו בו וכמו שנזכר למעלה דברי המתרגם, בכל זאת שם מלכה לא עלה על פיו מה לך אסתר המלכה בראשונה וגם באחרונ' וכמו שיבא שם בס"ד אבל אמר מה שאלתך וינתן לך וגו'.
