מפרשים:
1 מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי בְּמַחֲבַת״ – לֹא יָבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת, ״בְּמַרְחֶשֶׁת״ – לֹא יָבִיא בְּמַחֲבַת. מָה בֵּין מַחֲבַת לְמַרְחֶשֶׁת? מַרְחֶשֶׁת יֵשׁ לָהּ כִּיסּוּי, מַחֲבַת אֵין לָהּ כִּיסּוּי, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מַרְחֶשֶׁת עֲמוּקָּה וּמַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁין רַכִּין, מַחֲבַת צָפָה וּמַעֲשֶׂיהָ קָשִׁין.
2 גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי? אִילֵּימָא מַרְחֶשֶׁת, דְּאָתְיָא אַרִחוּשֵׁי הַלֵּב, כְּדִכְתִיב: ״רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב״, וּמַחֲבַת, דְּאָתְיָא אַמַּחְבּוֹאֵי הַפֶּה, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: ״מְנַבַּח נַבּוֹחֵי״.
3 אֵימָא אִיפְּכָא: מַחֲבַת, דְּאָתְיָא אַמַּחְבּוֹאֵי הַלֵּב, דִּכְתִיב ״לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ״; מַרְחֶשֶׁת, דְּאָתְיָא אַרִחוּשֵׁי הַפֶּה, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: ״הֲוָה מְרַחֲשָׁן שִׂיפְוָותֵיהּ״. אֶלָּא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ.
4 רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כּוּ׳. מַרְחֶשֶׁת עֲמוּקָּה – דִּכְתִיב ״וְכׇל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת״, מַחֲבַת צָפָה – דִּכְתִיב ״וְעַל מַחֲבַת״.
5 תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מַרְחֶשֶׁת״ יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ.
6 מְסַפְּקָא לְהוּ, אִי עַל שׁוּם כְּלִי נִקְרְאוּ, אוֹ עַל שׁוּם מַעֲשֵׂיהֶן.
7 וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כְּלִי הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, וּ״מַרְחֶשֶׁת״ שְׁמוֹ, וְדוֹמֶה כְּמִין כַּלְבּוֹס עָמוֹק, וּכְשֶׁבָּצֵק מוּנָּח בְּתוֹכוֹ – דּוֹמֶה כְּמִין תַּפּוּחֵי הַבָּרָתִים וּכְמִין בִּלְוָטֵי הַיְּוָונִים.
8 וְאוֹמֵר: ״וְכׇל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל מַחֲבַת״, אַלְמָא עַל שׁוּם הַכֵּלִים נִקְרְאוּ, וְלֹא עַל שׁוּם מַעֲשֵׂיהֶם.
9 מַתְנִי׳ הֲרֵי עָלַי בְּתַנּוּר – לֹא יָבִיא מַאֲפֵה כוּפָּח, וְלֹא מַאֲפֵה רְעָפִים, וּמַאֲפֵה יוֹרוֹת הָעַרְבִיִּים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רָצָה – מֵבִיא מַאֲפֵה כוּפָּח.
10 הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֶה – לֹא יָבִיא מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין; רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קׇרְבָּן אֶחָד.
11 גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״מַאֲפֵה תַנּוּר״, וְלֹא מַאֲפֵה כוּפָּח, וְלֹא מַאֲפֵה רְעָפִים, וְלֹא מַאֲפֵה יוֹרוֹת הָעַרְבִיִּים.
12 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״תַּנּוּר״ ״תַּנּוּר״ שְׁנֵי פְּעָמִים, לְהַכְשִׁיר מַאֲפֵה כוּפָּח. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״תַּנּוּר״ ״תַּנּוּר״ שְׁנֵי פְּעָמִים, אֶחָד שֶׁתְּהֵא אֲפִיָּיתָן בְּתַנּוּר, וְאֶחָד שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּישָׁן בַּתַּנּוּר.
13 וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַאי סְבָרָא? וְהָתְנַן: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם הֱוֵי רָגִיל לוֹמַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים כְּשֵׁרוֹת בָּעֲזָרָה, וּכְשֵׁרוֹת בְּבֵית פָּאגֵי.
14 אָמַר רָבָא: אֵימָא, שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּישָׁן לְשׁוּם תַּנּוּר.
15 הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֵה, לֹא יָבִיא מֶחֱצָה וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְכִי תַּקְרִיב״ – כְּשֶׁתַּקְרִיב, לַעֲשׂוֹת דְּבַר רְשׁוּת.
16 ״קׇרְבַּן מִנְחָה״ – אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִנַּיִן לְאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֶה״, שֶׁלֹּא יָבִיא מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״קׇרְבָּן מִנְחָה״ – קׇרְבָּן אֶחָד אָמַרְתִּי לָךְ, וְלֹא שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה קׇרְבָּנוֹת.
17 אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: