1מזמור לדוד להזכיר. נראה שהוא כמו משכיל כלומ׳ לעורר הלבבות ונראה שזה המזמור אמרו דוד על חוליו ורוב צרותיו. הוא משל בפי האויבים כי עונותיו הטו אלה וגם הוא מודה לאל כן אלא שקורא עליהם על אומרם זה דרך שנאה וזדון ועל כן הוא שב ומתודה על חטאיו ומתפלל להתנהג עמו במדת רחמים ולא במדת הדין. ומלת להזכיר י״מ כמו להודות ע״ד הזכירו כי נשגב שמו ישעי׳ יב ד ואין נראה לי כי גם הזכירו כי נשגב שמו עניינו שיפרסמו נפלאותיו הגדולות כמו הודיעו בעמים עלילותיו וכן זה נראה לפרשו שעשאו לפרסום בני אדם שבעת החולי ושאר הצרות ישובו לאל ויתודו על חטאיהם ויתחננו לאל להעביר חלים ושאר צרותיהם לתשובתם ולרוב תפלתם ומפני שהוא עניין צריך תמיד לבני אדם אמ׳ להזכיר.1והתחיל בתפלתו ואמ׳ ה׳ אל בקצפך תוכיחני כלומ׳ במדת הדין ובחמתך תיסרני כלומ׳ ואל בחמתך תיסרני כי מלת אל מושכת עצמה ואחרת עמה כמו ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו במדב׳ ד כ כלומ׳ ולא ימותו וכן רבים ובאה מלת בקצפך בסגול הקו״ף במקום חירק ע״ד אשתך כגפן פוריה.1כי חציך ר״ל החליים ושאר הצרות נחתו בי ר״ל ירדו בי והוא מבנין נפעל משפטו בשלימות ננחתו ושרשו נחת. וכן ותנחת עלי ידיך מבנין הקל כמו ותרד וידך כמו מכתך.1אין מתום ר״ל שלימות ובריאות בבשרי מפני זעמך, ואין שלום גם בעצמים עם כל חזקם ותקפם מפני חטאתי אשר גרמה להביא עלי זעמך.1וזהו כי עונותי… יכבדו ממני כלומ׳ שהם גדולים מנשוא ואמרו ממני כלומ׳ שאין בידי זכיות שיקלו המשא ונמצאו העונות גוברים על הזכיות והשכל שהוא עצם האדם.1והבאישו פועל עומד כלומ׳ סרחו ממני מפני שהעור שעליה נמס ונמק והליחה נשפכת ומסרחת והוא הפוך כלומ׳ נמקו והבאישו חבורותי1כלומ׳ נעשיתי נפתל ועקש ונעוה ולכן שחותי עד מאד וקודר הלכתי.1וכסלי מלאו נקלה כלומ׳ נגע נקלה ונבזה והיא חסר המתואר כמו כי חמודות אתה דניאל ט כג. וי״מ נקלה שם מלשון קלוי באש כלומ׳ לשון חמימות.1וענין נפוגותי לדעתי כמו נשתניתי מלשון וריחו לא נמר ירמי׳ מח יא שתרגומו לא פג ובלשון רבותינו שמפיגין טעמם פסחים מ. או הוא ענין הצטננות מורה על חולשה ורפיון. ואמרו שאגתי מנהמת לבי כלומ׳ מצד רוב נהמת לבי על חליי שאגתי ר״ל שאגתי להתפלל לפניך על חליי אחר שהתודיתי שהכל קרני בחטאי.1והוא ה׳ נגדך כל תאותי כלומ׳ כל תאותי לחיות אינה אלא שאוכל לשוות כבודך לנגדי לעבדך ולהשיג מכבודך מה שאוכל ואנחתי על פרידתי מזה העולם ממך לא נסתרה כלומ׳ שאתה יודע לבבי שאין אנחתי לפרידת התענוג והעושר רק על אשר לא השלמתי לנפשי חוקה.1ואמ׳ לבי סחרחר ר״ל סובב כלומ׳ שמחשבותי נבוכות וסובבות הנה והנה פוסחות על כמה סעיפים לא ידעו מה מרוב הצרות ואור עיני ר״ל להוציא תעלומותי לאור גם הם אין אתי ואמ׳ גם הם ע״ד קצת גבורים חתים ש״א ב ד קול נגידים נחבאו איוב כט י כלומ׳ גם הם אין אתי האור הראוי להגיע מהם. וי״מ נגדך כל תאותי כלומ׳ שלא אתאוה לרופאים, אך כל תאותי אליך שלא נסתרה אנחתי וסבת חליי ממך כהעלמה לרופאים.1ואמ׳ אוהבי ורעי מנגד נגעי יעמודו כלומ׳ שכלם נלאו ממני או שאין בידם ליתן לי עצה ודבר.1ואויבי מנקשים ר״ל מתנכלים לדבר הוות לעמוס עלי כי מידי היתה זאת מחטאי ועונותי וזהו וינקשו כלומר העמידוני בחזקת נוקש.1ואני כשיספרו אלי דבריהם עושה עצמי כחרש שאינו שומע וכאלם שלא יפתח פיו כי גם אני מודה לאל כן אלא שהם יאמרו זה מדרך שנאה וחרון ורוב חפצם במיתתי.1וכפל הענין באמרו ואהי כאיש אשר לא שומע ואין בפיו תוכחות ר״ל טענות להשיב להם מלשון לכו נא ונוכחה ישעי׳ א יח.1כי לך ה׳ הוחלתי שתכזיבם בראותי אתה תענה כלומ׳ שמצד הטבתך לי ונטית חסדך עלי תעשה כעונה ומשיב על דבריהם.1כי אמרתי פן ישמחו לי אויבי שכבר ראיתים כי במוט רגלי באים בזה ענין שיגדילו עלי לשונם ומה יעשו אם אדום מכל וכל ואמ׳ במוט רגלי מעט יראו עצמם שמחים.1והשנית שאני מדוכה תמיד בחליים עד שלא אוכל שאת אם לא יכמרו רחמיך עלי. וענין לצלע נכון ר״ל מעותד ללכת צולע מרוב הצרות.1והשלישית כי עוני אגיד אדאג ר״ל אזכרנו תמיד ואדאג ממנו.1וקשה מכלם שאויבי חיים עצמו ר״ל שהם עצמו בחיים והתגברו בשלוה ובריאות ורבו ר״ל גדלו שונאי שקר ר״ל בעול ובשקר ר״ל עם כל עולתם ושקרותם הם גדלים ומצליחים.1והם משלמים לי בשנאתם רעה תחת טובה שאני הייתי מוכיחם ומשיבם מדרכם הרעה והם ישטנוני תחת רדפי טוב ובאה מלת רדפי בהרחבת הריש כמו יורדי בור תה׳ ל.1ואחר כל אלו הסבות אני חוזר בתפלתי לפניך שלא תעזבני.1ושתחוש לעזרתי ר״ל תמהר כי אתה ה׳ תשועתי כלומ׳ אלהי תשועתי או תשועתי ממש כלומ׳ אתה תשועתי. ויש לפרש המזמור על הגלות הארוך הזה שרבו צרותינו בתוכו ומבקשי נפשנו דוברים עלינו ועל אמונתנו הוות ומעצימים בשלותם וישטמונו תחת רדפנו טוב והכל נאות לענין זה יפה מאד וסוף הדברים על זה שיחוש האל וימהר גאולתנו אמן אמן.
