1מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה הוא מדבר זיף שהיה בורח מפני שאול והיה מתפלל לאל על גלותו וטלטולו וכספו ותשוקתו להנצל מטרדותיו ולבוא בחצירותיו להשלים נפשו והוא שאמ׳2א׳ אלי אתה כלומ׳ שלא בטחתי בזולתך ואשחרך ר״ל שאקום בשחרים להתפלל לפניך להפיק רצוני בזה כי צמאה נפשי וכמה בשרי ר״ל תאב מרוב הצרות והמבוכות שהם משל לארץ ציה ועיף בלי מים ועיף שם או תואר כי לפעמים מצאנו ארץ לשון זכר כמו נעתם ארץ ישע׳ ט יח ולא נשא אותם הארץ ברא׳ יג ו.3ואמ׳ אח״כ כן בקדש חזיתיך כלומ׳ באמת בתוך עמק המבוכות חשבתי והתבוננתי בך וראיתיך בעין לבי כלומ׳ שלא שכחתיך ולא התיאשתי מעבודתך עם כל הצרות אבל היתה מחשבתי תמיד בך וכספי ותשוקתי לראות עוזך וכבודך ר״ל להתבונן.4ואמ׳ כי טוב חסדך מחיים כלומ׳ אין ראוי להתיאש מעבודתך לשום סבה וצער שיארע כי טוב חסדך הצפון ליריאיך מכל חיי העולם הזה ותענוגינו וראוי לבזות בכל צרות או בכל תענוג שבעולם הזה כנגד חסדך הצפון ליראיך ולכן שפתי ישבחונך בתוקף הצרות5כן תגיעני לזמן שאברכך בחיי ר״ל בחיים הנצחיים או שמא פירושו שתגיעני שאברכך בתענוג ושלוה והוא משל בעיני כי חיי השלוה נקראו חיים.6ואמרו כמו חלב וכו׳ והוא נקשר עם פסוק שאחריו ר״ל7אם זכרתיך על יצועי כאשר נזדמן לי שזכרתיך על יצועי ובאשמורות אהגה בך, כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי ר״ל בשירים ובשמחה ושפתי חסר בי״ת וכן אצלי שפה אחת ברא׳ יא א ויצועי בלשון רבים כלומ׳ מקום שאני שוכב שם.8ואמ׳ כי היית וכו׳ כלומ׳ הדין עלי לעשות כי היית עזרתה לי מכל צר ובחסותי בצל כנפיך ארנן ר״ל שאנצל בבטחוני בך9על כן דבקה נפשי אחריך בלא פירוד כי בי תמכה ימינך תמיד לעזרני.10ואמ׳ על האויבים הרודפים אחריו במצות שאול והמה לשואה וכו׳ כלומ׳ והם אשר לשואה יבקשו נפשי תאלתך להם להביאם בתחתיות הארץ.11וחזר על שאול לומר יגירוהו על ידי חרב כלומ׳ שיגירו דמו על ידי חרב ואמ׳ יגירוהו כי זכר הדם במקום כל הגוף כי הוא יסוד כל הגוף ואמ׳ על כלם מנת שועלים יהיו כלומ׳ שיהיו חללי חרב והשועלים ושאר החיות ישבעו מהם ויקחו לחלקם.12ואמ׳ על עצמו והמלך ישמח באלהים ועוד יתהלל כל הנשבע בו כלומ׳ המאמין במלכותו כל כך עד שנשבע בו כי יסכר ר״ל יסתם ויאלם פי דוברי שקר האומרים שאפול בידם ולא אצלח למלוכה כי יראו ויבושו מסברם.
