מאירי על הוריות ז׳ ב

« מאירי על הוריות ז׳ ע״א מאירי על הוריות ח׳ ע״א »

1 הוריות פתח ↗

פְּשִׁיטָא: הוּא בְּחֵלֶב וְהֵן בַּעֲבוֹדָה זָרָה – חָטָא בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא, דְּהָא חֲלוּקִין בְּטַעְמַיְיהוּ, וַחֲלוּקִין בְּקׇרְבָּנוֹת. דְּהוּא בְּפַר, וְהֵן בְּפַר וְשָׂעִיר – דְּהָא קָא מַיְיתוּ הָנֵי שָׂעִיר, וְהוּא לָא מַיְיתֵי. וְכׇל שֶׁכֵּן הוּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְהֵן בְּחֵלֶב, דַּחֲלוּקִין בְּקׇרְבְּנוֹתֵיהֶן לִגְמָרֵי – דְּהוּא שְׂעִירָה, וְאִינְהוּ פַּר,

1 כל שהורה הוא ובית דין באיסור אחד אפילו לא נצטרף עמהם במעמד אחד אין זה נקרא הורה לעצמו אלא הורה עם הצבור שהמקום לא מעלה ולא מוריד וכל שהורה הוא באיסור אחד ובית דין באיסור אחר אפילו היה עמהם במעמד אחד הרי זה הורה לעצמו ולא סוף דבר זה בחלב וזה בע"ז אלא אף בחלב ודם אבל אם זה בחלב שעל הקיבה וזה בחלב שעל הדקין בשיעור הנאסר ממנו הרי זה ספק:

2 ע"ז כל ששגג בה היחיד אין קרבנה חלוק בין כהן משיח לנשיא או להדיוטות וכלן בשעירה ומ"מ כהן משיח אינו חייב בה אלא בהעלם דבר כצבור וכן אינו בדין אשם תלוי על ספק שגגת הוראתו וכן הצבור כמו שביארנו:

« מאירי על הוריות ז׳ ע״א מאירי על הוריות ח׳ ע״א »