מאירי על הוריות י׳ א

« מאירי על הוריות ט׳ ע״ב מאירי על הוריות י׳ ע״ב »

1 הוריות פתח ↗

גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת״ – פְּרָט לַקּוֹדְמוֹת, שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה נָשִׂיא שֶׁמֵּבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – אֵין מֵבִיא עַל הַקּוֹדְמוֹת, מָשִׁיחַ שֶׁאֵין מֵבִיא אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יָבִיא עַל הַקּוֹדְמוֹת!

2 נזיר פתח ↗

מַתְנִי׳ בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְזִיבָה: בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, בְּמַשָּׂא וּבִקְפִיצָה, וּבְחוֹלִי, וּבְמַרְאֶה, וּבְהִירְהוּר.

4 הוריות פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״ – פְּרָט לְחוֹלֶה. מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ חוֹלֶה, אִידְּחִי לֵיהּ מִנְּשִׂיאוּתֵיהּ? אָמַר רַב אַבְדִּימִי בַּר חָמָא: פְּרָט לְנָשִׂיא שֶׁנִּצְטָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְנַגַּע ה׳ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחׇפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת״. מִדְּקָאָמַר ״בְּבֵית הַחׇפְשִׁית״, מִכְּלָל דְּעַד הַשְׁתָּא עֶבֶד הֲוָה.

5 הוריות פתח ↗

1 בהרת שהיתה באדם קודם מתן תורה לא טמאה באותו הדור אף לאחר מתן תורה וכן לעולם בגוי שהיתה לו בהרת ונתגייר וכן יראה לענין זיבה הואיל ואין טומאת זיבה בגוי אלא מדברי סופרים שאין מצרפין ראיה ראשונה שבגיותו לראיה שניה שמשנתגייר לדונו בזב מן התורה:

2 הזב אינו מיטמאה באונס כלומר שכל שאנו משערים שזיבתו באה מחמת סבה טהור שנאמר מזובו ולא מחמת אונס ובשבעה דרכים בודקין את הזב במאכל ובמשתה במשא ובקפיצה בחולי במראה בהרהור כמו שהתבאר במסכת נזיר ס"ה ב' אבל הנדה מיטמאה אף כשרואה מחמת סבה כמו שיתבאר במקומו:

3 הבהרת אף היא מיטמאה אף בבאה מחמת סבה כזו שבאה מחמת הכאה או מחמת האור והן הן דיני שחין ומכוה כמו שהתבאר במקומו ומ"מ כל שעל ידי כשפים אינה מטמאה:

4 נשיא שנצטרע עבר נשיאותו מאליו וחזר לו כהדיוט וכל שחטא אח"כ מביא קרבן הדיוט ואם חטא מקודם מביא קרבנו כנשיא שאחר שעת החטא אנו דנים כמו שביארנו:

5 כל שאדם מתמנה על הצבור הן מלכות הן שאר מינויים צריך להזהר שלא יתגאה בעצמו ולא יטיל אימה יתרה שלא לשום שמים ויעלה בדעתו תמיד שאינו מלך או נשיא אלא עבד ממונה לראות בעסקי העם להציל העשוק מיד עושקו דרך צחות דרשו רבותינו ז"ל בעוזיהו כשנתנגע שכתוב בו וישב בבית החפשית שענינו שעד עכשו היה עבד ונסתלק לו מאותו עבדות ואף על דרך הפשט יש לפרשו כן שהיה למלכים בית מיוחד לעמוד שם לפעמים דרך טיול כשרוצים לסלק עצמם מעסקי בני אדם שבוע או שבועים או חדש לפי מה שרוצים וכשנתנגע עמד לו לשם ולא השתדל בעניני מלכות כלל ועל שנסתלק מעסקי המלכות קראוה בית החפשית וכן הוא אומר ברחבעם אם היום תהיה עבד לעם הזה ומעשה הוזכר בכאן שמשם אתה למד גם כן דבר זה וזהו נסחו רבן גמליאל ור' יהושע הוו אזלי בספינתא הוה פיתא בהדי רבן גמליאל ובהדי ר' יהושוע הוי פיתא וסלתא שלים פיתא דרבן גמליאל סמך אסולתא דר' יהושע אמר ליה מי הוי ידעת דהוי לן עכובא דסלתא קא מייתית אמר ליה כוכב אחד יוצא אחת לשבעים שנה ומתעה את הספנים אמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו אמר לו כל כך בידך ואתה יורד לספינה אמר לו ועד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה ר' יוחנן בן גודגודא ור' אליעזר בן חסמא שיודעין לשער כל טיפין שבים ואין להם לא פת לאכול ולא בגד ללבוש נתן בדעתו למנותן בראש כשעלה ליבשה שלח להם ולא באו חזר ושלח להם ובאו אמר להם כסבורים אתם שררה אני נותן לכם עד שמתוך ענוה הייתם נמנעים מלבא לא כי אלא עבדות אני נותן לכם שנאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה:

« מאירי על הוריות ט׳ ע״ב מאירי על הוריות י׳ ע״ב »