מפרש על תמיד ל״ב ב:א׳

1 אמר להו מי אכלי אינשי נהמא דדהבא - כלומר וכי מנהג בכאן לאכול לחם של זהב:

2 אמרו ליה - אין מנהג בכאן לאכול לחם של זהב אבל בשביל כך שמנו זהב לפניך לאכול שהרי זה פלא לנו שבאת לכאן בשביל אכילתך וכי לא היה לך לחם לאכול במקומך שנתרחקת ממלכותך ובאת עד כאן ושאלת לחם לאכול לכך נתננו לך זהב וכסף שסבורים היינו שבאת בגלל זהב וכסף לכאן:

3 כדנפיק ואתי - כשהיה יוצא מן העיר:

4 כתב אבבא דמחוזא - כתב על שער העיר:

5 אנא אלכסנדרוס הויתי שטיא - הייתי שוטה מבלי לב להבין:

6 עד דאתיתי - לכרך נשיא ולמדוני חכמה: