מסורת התוספתא על סוטה 15 פרקים

מסורת התוספתא על סוטה א׳

1 סוטה פתח ↗

מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יָקוּם עֵד בְּאִישׁ״, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא אֶחָד? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶחָד״? זֶה בָּנָה אָב: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״עֵד״ — הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב ״אֶחָד״. וְאָמַר רַחֲמָנָא: תְּרֵי לֵית בַּהּ אֶלָּא חַד, ״וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה״ — אֲסוּרָה. אֶלָּא טַעְמָא דִּכְתִיב ״לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ״, הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא ״עֵד״ דְּסוֹטָה חַד הוּא. וְאִי אֲפִילּוּ חַד לֵיכָּא, אֶלָּא בְּמַאי מִיתַּסְרָא? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״עֵד אֵין בָּהּ״ — אֵין נֶאֱמָן בָּהּ. אֵין נֶאֱמָן בָּהּ?! וְאֶלָּא מַאי בָּעֵי — עַד דְּאִיכָּא תְּרֵי? לִישְׁתּוֹק קְרָא מִינֵּיהּ. דְּאָתְיָא ״דָּבָר״ ״דָּבָר״ מִמָּמוֹן. וַאֲנָא יָדַעְנָא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַכׇּל עֵדֻיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: סוֹטָה שָׁאנֵי, דְּרַגְלַיִם לְדָבָר, שֶׁהֲרֵי קִינֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה — לִיתְהֵימַן בַּהּ עֵד אֶחָד. וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּאֵין נֶאֱמָן בָּהּ וְשַׁרְיָא? וְהָא מִדִּכְתִיב ״וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה״ — מִכְּלָל דַּאֲסוּרָה! אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אֵין נֶאֱמָן בָּהּ — עַד דְּאִיכָּא תְּרֵי, וּבִתְרֵי נָמֵי ״הִיא דְּלֹא נִתְפָּשָׂה״, קָא מַשְׁמַע לַן. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מְקַנֵּא לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? אָמַר קְרָא: ״בָּהּ״ — בָּהּ וְלֹא בְּקִינּוּי, ״בָּהּ״ — וְלֹא בִּסְתִירָה. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״בָּהּ״ — וְלֹא בְּקִינּוּי. וְאֵימָא: ״בָּהּ״ וְלֹא בִּסְתִירָה! סְתִירָה אִיתַּקַּשׁ לְטוּמְאָה, דִּכְתִיב: ״וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה״. קִינּוּי נָמֵי אִיתַּקַּשׁ לְטוּמְאָה, דִּכְתִיב: ״וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא נִטְמָאָה״! הָא מִיעֵט רַחֲמָנָא ״בָּהּ״. וּמָה רָאִיתָ? מִסְתַּבְּרָא סְתִירָה עֲדִיפָא, שֶׁכֵּן אוֹסַרְתָּהּ כְּטוּמְאָה. אַדְּרַבָּה: קִינּוּי עָדִיף, שֶׁכֵּן עִיקָּר גָּרַם לָהּ. אִי לָאו סְתִירָה, קִינּוּי מִי אִיכָּא? וְאִי לָאו קִינּוּי, סְתִירָה מַאי אַהֲנִי? אֲפִילּוּ הָכִי, סְתִירָה עֲדִיפָא, דְּאַתְחַלְתָּא דְטוּמְאָה הִיא. מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ — מְקַנֵּא עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, וּמַשְׁקֶה לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם. הֵשִׁיבוּ חֲכָמִים: לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אֵין לַדָּבָר סוֹף. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא ״בָּהּ״ — בָּהּ וְלֹא בִּסְתִירָה. וְאֵימָא: ״בָּהּ״ וְלֹא בְּקִינּוּי? קִינּוּי אִיתַּקַּשׁ לְטוּמְאָה, דִּכְתִיב: ״וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא נִטְמָאָה״. סְתִירָה נָמֵי אִיתַּקַּשׁ לְטוּמְאָה, דִּכְתִיב: ״וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה״?! הַהוּא, לְכַמָּה שִׁיעוּר סְתִירָה — כְּדֵי טוּמְאָה, הוּא דַּאֲתָא. הֵשִׁיבוּ חֲכָמִים: לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אֵין לַדָּבָר סוֹף. מַאי נִיהוּ? דְּזִמְנִין דְּלָא קַנִּי וְאָמַר ״קַנַּאי״. הָא לְמִשְׁנָתֵינוּ יֵשׁ לַדָּבָר סוֹף? זִמְנִין דְּלָא אִיסְתַּתַּר וְאָמַר ״אִיסְתַּתַּר״! אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַף לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אֵין לַדָּבָר סוֹף. אַף לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, וְלֹא מִיבַּעְיָא לְמִשְׁנָתֵינוּ? אַדְּרַבָּה: לְמִשְׁנָתֵינוּ אִיכָּא עִיקָּר, הָתָם לֵיכָּא עִיקָּר! אֶלָּא אִי אִיתְּמַר — הָכִי אִיתְּמַר, אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, אַף לְמִשְׁנָתֵינוּ אֵין לַדָּבָר סוֹף. אָמַר רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא: לָא לֵימָא אִינִישׁ לְאִיתְּתֵיהּ בַּזְּמַן הַזֶּה ״לֹא תִּיסָּתְרִי בַּהֲדֵי פְלוֹנִי״, דִּילְמָא קַיְימָא לַן כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר קִינּוּי עַל פִּי עַצְמוֹ, וּמִיסְתַּתְּרָא, וְלֵיכָּא הָאִידָּנָא מֵי סוֹטָה לְמִיבְדְּקַהּ, וְקָאָסַר לַהּ עִילָּוֵיהּ אִיסּוּרָא דִּלְעוֹלָם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מָה לְשׁוֹן ״קִינּוּי״ — דָּבָר הַמֵּטִיל קִנְאָה בֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים. אַלְמָא קָסָבַר קִינּוּי עַל פִּי עַצְמוֹ, וְכוּלֵּי עָלְמָא לָא יָדְעִי דְּקַנִּי לַהּ, וְאָמְרִי: מַאי דְּקַמָּא דְּקָא בָּדְלָה, וְאָתוּ לְמִיעְבַּד קִנְאָה בַּהֲדַהּ. וְרַב יֵימַר בַּר רַבִּי שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי אָמַר: דָּבָר הַמֵּטִיל קִנְאָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. אַלְמָא קָסָבַר קִינּוּי עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים, וְכוּלֵּי עָלְמָא יָדְעִי דְּקַנִּי לַהּ, וְאִיהוּ הוּא דְּאָתֵי לְמִיעְבַּד קִנְאָה בַּהֲדַהּ.

2 סוטה פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵי זוֹ הִיא עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה — זוֹ עֵדוּת סְתִירָה, עֵדוּת אַחֲרוֹנָה — זוֹ עֵדוּת טוּמְאָה.

6 סוטה פתח ↗

וּמְאַיְּימִין עָלֶיהָ וְכוּ׳. וּרְמִינְהוּ: כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּימִין עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה כָּךְ מְאַיְּימִין עָלֶיהָ שֶׁתִּשְׁתֶּה. אוֹמְרִים לָהּ: בִּתִּי, אִם בָּרוּר לָךְ הַדָּבָר שֶׁטְּהוֹרָה אַתְּ עִמְדִי עַל בּוּרְיִיךְ, וּשְׁתִי. לְפִי שֶׁאֵין מַיִם הַמָּרִים דּוֹמִין אֶלָּא לְסַם יָבֵשׁ שֶׁמּוּנָּח עַל בָּשָׂר חַי. אִם יֵשׁ שָׁם מַכָּה — מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד, אֵין שָׁם מַכָּה — אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם.

7 סנהדרין פתח ↗

אָמַר רַבָּה: הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא, שֶׁמָּא תֵּצֵא מִבֵּית דִּין זַכָּאָה וְיִתְגָּרוּ בָּהּ פִּירְחֵי כְּהוּנָּה. הָכָא הָא מִקַּטְלָא. וְכִי תֵּימָא: אָתֵי לְאִיתְגָּרוֹיֵי בְּאַחְרָנְיָיתָא? אָמַר רַבָּה: גְּמִירִי, אֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמִי שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת.

7 תלמוד ירושלמי סוטה פתח ↗

מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָן. תַּמָּן הוּא אָמַר. הָאִישׁ מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו. וְהָאִשָּׁה מִלְּפָנֶיהָ וּמִלְּאַחֲרֶיהָ. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן מִכָּל מָקוֹם לְמִיתָה הִיא מְתוּקֶּנֶת. בְּרַם הָכָא שֶׁמָּא תִימָּצֵא טְהוֹרָה וְיִתְגָּרוּ בָהּ פִּירְחֵי כְהוּנָּה. מִחְלְפָה שִׁיטַּתְהוֹן דְּרַבָּנִן. תַּמָּן אִינּוּן אָמְרִין. הָאִישׁ נִסְקַל עָרוּם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָה. וְהָכָא אִינּוּן אָמְרִין הָכֵין. תַּמָּן וְאָהַבְתָּ לְרֶעֲךְ כָמוֹךָ. יָבוֹר לוֹ מִיתָה קַלָה שֶׁבְּקַלּוֹת. בְּרַם הָכָא וְנִיוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִימַּתְכֶינָה.

8 סוטה פתח ↗

כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל הַמַּיִם. תָּנוּ רַבָּנַן, שְׁלֹשָׁה צְרִיכִין שֶׁיֵּרָאוּ: עֲפַר סוֹטָה, וְאֵפֶר פָּרָה, וְרוֹק יְבָמָה. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: אַף דַּם צִפּוֹר.

9 מנחות פתח ↗

וְרַבִּי יוֹחָנָן, הַאי ״אֹתָם״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא יָחִיד מִתְנַדֵּב וּמֵבִיא כַּיּוֹצֵא בָּהּ נְדָבָה, וְקוֹרֵא אֲנִי בָּהּ ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ״? תַּלְמוּד לוֹמַר ״קׇרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ״, צִיבּוּר אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא יָחִיד. יָכוֹל לֹא יְהֵא יָחִיד מֵבִיא, שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא חוֹבָתוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אֲבָל יְהֵא צִיבּוּר מֵבִיא שֶׁמֵּבִיא חוֹבָתוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֹתָם״, וּמָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא? שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִן הַשְּׂאוֹר, וּבִכּוּרִים מִן הַדְּבַשׁ. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא יִקְרְבוּ נְדָבָה? וְהָתַנְיָא: אִם נֶאֱמַר ״כׇּל שְׂאֹר״, לָמָּה נֶאֱמַר ״כׇּל דְּבַשׁ״? וְאִם נֶאֱמַר ״כׇּל דְּבַשׁ״, לָמָּה נֶאֱמַר ״כׇּל שְׂאֹר״? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׂאוֹר מַה שֶּׁאֵין בַּדְּבַשׁ, וְיֵשׁ בַּדְּבַשׁ מַה שֶּׁאֵין בִּשְׂאוֹר. שְׂאוֹר הוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, דְּבַשׁ לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ. דְּבַשׁ הוּתַּר בִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, שְׂאוֹר לֹא הוּתַּר בִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת. הָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׂאוֹר מַה שֶּׁאֵין בַּדְּבַשׁ, וְיֵשׁ בַּדְּבַשׁ מַה שֶּׁאֵין בִּשְׂאוֹר, הוּצְרַךְ לוֹמַר ״כׇּל שְׂאֹר״, וְהוּצְרַךְ לוֹמַר ״כׇּל דְּבַשׁ״. שְׂאוֹר דְּהוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, מַאי נִיהוּ? לָאו שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דְּקָרְבָה נְדָבָה? אָמַר רַב עַמְרָם: לָא, לִיקְרַב עִמָּהֶם. אִי הָכִי, בִּכּוּרִים נָמֵי, דִּתְנַן: הַגּוֹזָלוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַסַּלִּין הָיוּ עוֹלוֹת, וְהַסַּלִּים שֶׁבְּיָדָם נִיתָּנִין לַכֹּהֲנִים. הָנְהוּ לְעַטֵּר בִּכּוּרִים הוּא דְּאָתוּ. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא: הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטַּאת הָעוֹף עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, מַהוּ? כֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִישִּׁים, אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי אֵין מִמֶּנּוּ לָאִישִּׁים? אוֹ דִלְמָא כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ קׇרְבָּן, וְהַאי נָמֵי שְׁמוֹ קׇרְבָּן? אֲמַר לֵיהּ: כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ קׇרְבָּן, וְהַאי נָמֵי שְׁמוֹ קׇרְבָּן. כְּתַנָּאֵי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִישִּׁים, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ קׇרְבָּן. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַב חִסְדָּא: בְּשַׂר חַטַּאת הָעוֹף אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. רַב אָמַר: לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּתָנֵי לֵוִי: ״כׇּל קׇרְבָּנָם״ – לְרַבּוֹת לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע. תָּנוּ רַבָּנַן: ״שְׂאֹר ... בַּל תַּקְטִירוּ״ – אֵין לִי אֶלָּא כּוּלּוֹ, מִקְצָתוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇל״. עֵירוּבוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי כׇל״. מַאי קָאָמַר? אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: ״שְׂאֹר בַּל תַּקְטִירוּ״ – אֵין לִי אֶלָּא כְּזַיִת, חֲצִי זַיִת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כׇּל״, עֵירוּבוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי כׇל״. רָבָא אָמַר: הָכִי קָאָמַר – ״שְׂאֹר בַּל תַּקְטִירוּ״ אֵין לִי אֶלָּא קוֹמֶץ, חֲצִי קוֹמֶץ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇל״. עֵירוּבוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי כׇל״. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? אַבָּיֵי סָבַר: יֵשׁ קוֹמֶץ פָּחוֹת מִשְּׁנֵי זֵיתִים,

10 מנחות פתח ↗

לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִיצְטְרִיךְ, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא מִנְחַת חוֹטֵא טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה? שֶׁלֹּא יְהֵא קׇרְבָּנוֹ מְהוּדָּר, וּבַדִּין הוּא שֶׁתְּהֵא חַטַּאת חֵלֶב טְעוּנָה נְסָכִים,

1 ר' יוסה וכו'. ירוש' פ"א ה"א, ט"ז ע"ב, פ"ו ה"ג, כ"א ע"א, בבלי ב' ב'.

1 עדות הראשונה וכו'. ירוש' פ"ו הנ"ל, בבלי ג' ב'.

2 כדי ביאה וכו'. ירוש' פ"א ה"ב, ט"ז ע"ג, בבלי ד' א', ספרי נשא פי' ז', עמ' 12, ס"ז, עמ' 233.

3 כי בעד אשה וכו'. משלי ו', כ"ו.

4 ר' יהודה וכו'. ספרי נשא פי' ח', עמ' 13, ירוש' פ"א ה"ג, ט"ז ע"ד, בבלי ז' א'. ועיין במשנ' פ"א מ"ג.

5 מים גנובים וכו'. משלי ט', י"ז.

1 והביא האיש וכו'. במדבר ה, ט"ו.

1 לשער' מזרח וכו'. פ"א מ"ה, ספרי נשא פי' ט', עמ' 15.

2 את אשר יחטא וכו'. מ"א ח', ל"א-ל"ב.

3 וצבתה בטנה וכו'. במדבר ה', כ"ז.

4 ואם לא וכו'. שם כ"ח.

1 והעמיד הכהן וכו'. שם י"ח.

1 וכדרך שמאיימין וכו'. ירוש' פ"א רה"ד, ט"ז ע"ד, בבלי ז' ב'. ועיין ספרי נשא פי' י"ב, עמ' 18, ומשנ' פ"א מ"ד.

2 אין משקין וכו'. להלן נגעים פ"א הי"ב, ספרי נשא פי' ט', עמ' 15, ס"ז, עמ' 235, בבלי ח' א', נדרים ע"ג א'.

3 והקריב אותה וכו'. במדבר ה', ט"ז.

1 ואוחז בבגדיה וכו'. פ"א מ"ה.

2 ר' יהודה אומ' וכו'. משנ' שם, ספרי נשא פי' י"א, עמ' 17.

3 פרחי כהונה. ירוש' פ"א ה"ה, י"ז ע"א, סנהדרין פ"ו ה"ח, כ"ג ע"ג, בבלי כאן ח' א', סנהדרין מ"ה א'.

1 שלשה צריכין וכו'. ספרי נשא פי' י', עמ' 16, ירושלמי פ"ב ה"ב, י"ח ע"א, בבלי ט"ז ב'.

2 רוק יבמה וכו'. משנ' יבמות ספי"ב, ספרי דברים פי' רצ"א, עמ' 310.

1 רשאין הכהנים וכו'. להלן מנחות פי"א ה"ז, תו"כ ויקרא, נדבה, פי"ב ה"ה, י"א ע"ד, בבלי כאן י"ד ב', מנחות נ"ח א'. ועיין משנ' מנחות פ"ה מ"ד.

1 כל המנחות וכו'. משנ' פ"ב מ"א, מנחות פ"ה מ"ג.

2 לא יצק וכו'. במדבר ה', ט"ו.

3 ר' שמעון אומ' וכו'. ירוש' פ"ב ה"א, י"ז ע"ד, בבלי ט"ו א', מנחות ו' א'.

4 ר' טרפון אומ' וכו'. ספרי נשא פי' ח', עמ' 14, ירוש' פ"ג ה"ד, י"ח ע"ד.

5 מנחת זכרון וכו'. במדבר ה', ט"ו.

6 ואם לא נטמאה וכו'. שם ה', כ"ח.

2 תלמוד ירושלמי סוטה פתח ↗

תַּמָּן תַּנִּינָן כָּל הָעֲרָיוֹת עָשָׂה בָהּ אֶת הַמְעָרֶה כְגוֹמֵר וְחַיָיב עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה. הֶחֱמִיר בְשִׁפְחָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַמֵּזִיד כְשׁוֹגֵג. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי בָּא בָּר מָמָל בְּשֵׁם רַב. שִׁכְבַת זֶרַע עַד שֶׁיִּפְלוֹט. הָכָא כְתִיב שִׁכְבַת זֶרַע וְהָכָא כְתִיב שִׁכְבַת זֶרַע. הָכָא אַתְּ אָמַר שִׁכְבַת זֶרַע עַד שֶׁיִּפְלוֹט. וְהָכָא אַתְּ אָמַר כֵּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. שַׁנְיָיה הִיא דִכְתִיב וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה. כֵּיוָן שֶׁנִּסְתְרָה הַתּוֹרָה קְרָאָהּ טְמֵאָה. בְּרַם הָכָא שִׁכְבַת זֶרַע עַד שֶׁיִּפְלוֹט. לֵיי דָא מִילָּה כְתִיב שִׁכְבַת זֶרַע. לְשִׁיעוּרִין. כְּהָדָא דְתַנִּי. וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה. כַּמָּה הִיא סְתִירָה. כְּדֵי טוּמְאָה. כַּמָּה הִיא כְדֵי טוּמְאָה. כְּדֵי בִיאָה. וְכָמָּה הִיא בִיאָה. כְּדֵי הֶעֲרָיָיה.

6 נדרים פתח ↗

אָמַר רָבִינָא, תָּא שְׁמַע: אֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בַּחֲבֶירְתָּהּ.

7 סוטה פתח ↗

אָמַר רַבָּה: הָכָא טַעְמָא מַאי — שֶׁמָּא תֵּצֵא מִבֵּית דִּין זַכָּאִית, וְיִתְגָּרוּ בָּהּ פִּרְחֵי כְהוּנָּה. הָתָם — הָא מִסְתַּלְּקָא. וְכִי תֵּימָא: אָתֵי לְאִיגָּרוֹיֵי בְּאַחְרָנְיָיתָא — הָאָמַר רָבָא: גְּמִירִי דְּאֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת.

9 סוטה פתח ↗

קָרַב הַקּוֹמֶץ שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, וְרַשָּׁאִין הַכֹּהֲנִים לִיתֵּן לְתוֹכָהּ יַיִן וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ, וְאֵין אֲסוּרִין אֶלָּא מִלְּחַמֵּץ.

10 סוטה פתח ↗

תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא מִנְחַת חוֹטֵא טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה — שֶׁלֹּא יְהֵא קׇרְבָּנוֹ מְהוּדָּר.

מסורת התוספתא על סוטה ב׳:א׳ »