מסורת התוספתא על סוטה 15 פרקים

מסורת התוספתא על סוטה ג׳

« מסורת התוספתא על סוטה ב׳:ט׳ מסורת התוספתא על סוטה ד׳:א׳ »

1 סוטה פתח ↗

מַתְנִי׳ בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד — בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. הִיא קִשְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ לַעֲבֵירָה — הַמָּקוֹם נִוְּולָהּ. הִיא גִּלְּתָה אֶת עַצְמָהּ לַעֲבֵירָה — הַמָּקוֹם גִּלָּה עָלֶיהָ. בַּיָּרֵךְ הִתְחִילָּה בַּעֲבֵירָה תְּחִילָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן — לְפִיכָךְ תִּלְקֶה הַיָּרֵךְ תְּחִילָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן, וּשְׁאָר כָּל הַגּוּף לֹא פָּלַט.

1 מגילה פתח ↗

שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד — בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה וַשְׁתִּי הָרְשָׁעָה מְבִיאָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וּמַפְשִׁיטָתָן עֲרוּמּוֹת וְעוֹשָׂה בָּהֶן מְלָאכָה בְּשַׁבָּת. הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּשׁוֹךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ זָכַר אֶת וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ״, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂתָה — כָּךְ נִגְזַר עָלֶיהָ.

4 סוטה פתח ↗

אֲגַם, כְּדִכְתִיב: ״קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ״. ״וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחוֹץ עַל הַיְאֹר״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מְלַמֵּד שֶׁיָּרְדָה לִרְחוֹץ מִגִּלּוּלֵי בֵּית אָבִיהָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אִם רָחַץ ה׳ אֵת צוֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְגוֹ׳״. ״וְנַעֲרֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת וְגוֹ׳״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הֲלִיכָה זוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן מִיתָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת״. ״וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּיבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף״, כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא בָעוּ לְאַצּוֹלֵי לְמֹשֶׁה, אָמְרוּ לָהּ: גְּבִירְתֵּנוּ, מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גּוֹזֵר גְּזֵירָה, אִם כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אֵין מְקַיְּימִין אוֹתָהּ — בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ מְקַיְּימִין אוֹתָהּ, וְאַתְּ עוֹבֶרֶת עַל גְּזֵירַת אָבִיךְ? בָּא גַּבְרִיאֵל וַחֲבָטָן בַּקַּרְקַע. ״וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ״. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, חַד אָמַר: יָדָהּ, וְחַד אָמַר: שִׁפְחָתָהּ. מַאן דְּאָמַר יָדָהּ — דִּכְתִיב ״אַמָּתָהּ״. וּמַאן דְּאָמַר שִׁפְחָתָהּ — מִדְּלָא כְּתִיב ״יָדָהּ״. וּלְמַאן דְּאָמַר שִׁפְחָתָהּ, הָא אָמְרַתְּ בָּא גַּבְרִיאֵל וַחֲבָטָן בַּקַּרְקַע! דְּשַׁיַּיר לַהּ חֲדָא, דְּלָאו אוֹרְחַהּ דְּבַת מַלְכָּא לְמֵיקַם לְחוֹדַהּ. וּלְמַאן דְּאָמַר יָדָהּ, לִיכְתּוֹב ״יָדָהּ״! הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִישְׁתַּרְבַּב אִישְׁתַּרְבּוֹבֵי. דְּאָמַר מָר: וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַמָּתָהּ שֶׁל בַּת פַּרְעֹה, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשִׁינֵּי רְשָׁעִים, דִּכְתִיב: ״שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ״, וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אַל תִּיקְרֵי ״שִׁבַּרְתָּ״, אֶלָּא ״שֶׁרִיבַּבְתָּה״. ״וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד״. ״וַתֵּרֶא״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שֶׁרָאֲתָה שְׁכִינָה עִמּוֹ. ״וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה״. קָרֵי לֵיהּ ״יֶלֶד״, וְקָרֵי לֵיהּ ״נַעַר״. תָּנָא: הוּא יֶלֶד וְקוֹלוֹ כְּנַעַר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: אִם כֵּן, עֲשִׂיתוֹ לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ בַּעַל מוּם. אֶלָּא, מְלַמֵּד שֶׁעָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ חוּפַּת נְעוּרִים בַּתֵּיבָה, אָמְרָה: שֶׁמָּא לֹא אֶזְכֶּה לְחוּפָּתוֹ. ״וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה״. מְנָא יָדְעָה? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ מָהוּל. ״זֶה״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁנִּתְנַבְּאָה שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ — זֶה נוֹפֵל, וְאֵין אַחֵר נוֹפֵל. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב: ״וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים״: צוֹפִין וְאֵינָם יוֹדְעִין מָה צוֹפִין, מְהַגִּים וְאֵינָן יוֹדְעִים מָה מְהַגִּים. רָאוּ שֶׁמּוֹשִׁיעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמַּיִם הוּא לוֹקֶה, עָמְדוּ וְגָזְרוּ: ״כׇּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ״. כֵּיוָן דְּשַׁדְיוּהּ לְמֹשֶׁה, אָמְרוּ: תּוּ לָא חָזֵינַן כִּי הָהוּא סִימָנָא, בַּטִּלוּ לִגְזֵירְתַּיְיהוּ. וְהֵם אֵינָן יוֹדְעִין שֶׁעַל מֵי מְרִיבָה הוּא לוֹקֶה. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב ״הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ״ — הֵמָּה שֶׁרָאוּ אִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה וְטָעוּ. וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר מֹשֶׁה: ״שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי וְגוֹ׳״, אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: בִּשְׁבִילִי נִצַּלְתֶּם כּוּלְּכֶם. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר: אוֹתוֹ הַיּוֹם עֶשְׂרִים וְאֶחָד בְּנִיסָן הָיָה, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי שֶׁעָתִיד לוֹמַר שִׁירָה עַל הַיָּם בְּיוֹם זֶה — יִלְקֶה בְּיוֹם זֶה? רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר: אוֹתוֹ הַיּוֹם שִׁשָּׁה בְּסִיוָן הָיָה, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי שֶׁעָתִיד לְקַבֵּל תּוֹרָה מֵהַר סִינַי בְּיוֹם זֶה — יִלְקֶה בְּיוֹם זֶה? בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בְּשִׁשָּׁה בְּסִיוָן, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ תְּלָתָא יַרְחֵי. דְּאָמַר מָר: בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת, וּבְשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלָד מֹשֶׁה, וּמִשִּׁבְעָה בַּאֲדָר וְעַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן תְּלָתָא יַרְחֵי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד בְּנִיסָן, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אוֹתָהּ שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת הָיְתָה: רוּבּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, וְרוּבּוֹ שֶׁל אַחֲרוֹן, וְאֶמְצָעִי שָׁלֵם. ״וַתֹּאמֶר אֲחוֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיּוֹת״. וּמַאי שְׁנָא מֵעִבְרִיּוֹת? מְלַמֵּד שֶׁהֶחְזִירוּהוּ לְמֹשֶׁה עַל כׇּל הַמִּצְרִיּוֹת כּוּלָּן, וְלֹא יָנַק, אָמַר: פֶּה שֶׁעָתִיד לְדַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה יִינַק דָּבָר טָמֵא? וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְגוֹ׳״. לְמִי יוֹרֶה דֵּעָה וּלְמִי יָבִין שְׁמוּעָה — ״לִגְמוּלֵי מֵחָלָב וּלְעַתִּיקֵי מִשָּׁדַיִם״. ״וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁהָלְכָה בִּזְרִיזוּת כְּעַלְמָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: ״הָעַלְמָה״ — שֶׁהֶעֱלִימָה אֶת דְּבָרֶיהָ. ״וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה״. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִתְנַבְּאָה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה מִתְנַבְּאָה, ״הֵילִיכִי״ — הָא שֶׁלִּיכִי. ״וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ״. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: לֹא דַּיָּין לַצַּדִּיקִים שֶׁמַּחְזִירִין לָהֶן אֲבֵידָתָן, אֶלָּא שֶׁנּוֹתְנִין לָהֶן שְׂכָרָן. ״וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן וְגוֹ׳״. אֲחוֹת אַהֲרֹן וְלֹא אֲחוֹת מֹשֶׁה? אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה מִתְנַבְּאָה כְּשֶׁהִיא אֲחוֹת אַהֲרֹן,

6 סנהדרין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמָה כְּתִיב בָּהֶם? ״בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם״, וּכְתִיב: ״שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל״, וּכְתִיב: ״יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן״, וּכְתִיב: ״יִשְׂאוּ בְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב״, וּכְתִיב: ״יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים״, וּכְתִיב: ״וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָתּוּ״.

10 סנהדרין פתח ↗

דּוֹר הַפְּלַגָּה אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ׳. מַאי עֲבוּד? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא: נִבְנֶה מִגְדָּל וְנַעֲלֶה לָרָקִיעַ, וְנַכֶּה אוֹתוֹ בְּקַרְדּוּמּוֹת כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מֵימָיו. מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא: אִם כֵּן, לִיבְנוֹ אַחַד טוּרָא!

11 סנהדרין פתח ↗

״אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ׳״. תָּנוּ רַבָּנַן: אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה׳ מְאֹד״. ״רָעִים״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וְחַטָּאִים״ – לָעוֹלָם הַבָּא.

15 סוטה פתח ↗

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁמְשׁוֹן בְּעֵינָיו מָרַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי״ — לְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו״.

16 סוטה פתח ↗

אַבְשָׁלוֹם נִתְגָּאָה בִּשְׂעָרוֹ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אַבְשָׁלוֹם בִּשְׂעָרוֹ מָרַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה וְגוֹ׳. וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ״. תָּנָא: אֶבֶן שֶׁאַנְשֵׁי טְבֶרְיָא וְאַנְשֵׁי צִיפּוֹרִי שׁוֹקְלִים בָּהּ.

16 תלמוד ירושלמי נזיר פתח ↗

מִן הָכָא הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ. רִבִּי. דָּמַר רִבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רִבִּי אִמִּי. דִּבְרֵי רִבִּי. נְזִיר עוֹלָם מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. דִּבְרֵי חֲכָמִים. פְּעָמִים שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם פְּעָמִים שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי אַסִּי. אָמְרָה כֵן. הֲרֵינִי נָזִיר כִּשְׂעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וְכַחוֹל הַיָּם. הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אוֹמֵר. אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אֶלָּא אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. וְאֵי זֶהוּ שֶׁמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת בִּשְׂעָרוֹת רֹאשִׁי וּבַעֲפַר הָאָרֶץ וּבַחוֹל הַיָּם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּאוֹמֵר. מְלֹא שְׂעָרִי. כָּל עַמָּא מוֹדוֹיי שֶׁמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אִם בְּאוֹמֵר. כְּמִינְיָין שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי. כָּל עַמָּא מוֹדוֹיי שֶׁמְגַלֵּחַ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין. בְּאוֹמֵר. בְּשִׂיעֵר. רִבִּי אוֹמֵר. מְלֹא רֹאשִי. וְרַבָּנִין אָמְרִין. בְּאוֹמֵר. כְּמִינְיָין שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי. וְכָאן לָמָּה לָמָּה אֵין הָאִישׁ נוֹדֵר. שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כִּמְזָרֵז עַצְמוֹ מִן הָאִסּוּרִין. וְעוֹד מִן הָדָא. הוֹסִיף רִבִּי יוּדָה. אִם אָמַר. כִּמְלַקְּטֵי קַיִיץ וּכְשִׁיבֳּלֵי שְמִיטָּה וְכַכּוֹכָבִים שֶׁבָּרָקִיעַ. הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אִין תֵּימַר רִבִּי יְהוּדָה כְרַבָּנִין. כְּרִבִּי הוּא הוֹסִיף רִבִּי יוּדָה. אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הֲוָה וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם נְזִירוּת. וְיֵידָא אָמְרָה עַל רַבָּנִין שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת אוֹ מְלֹא הַקּוּפָּה. בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְהָא אָמְרָת. שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ.

18 סנהדרין פתח ↗

פַּרְעֹה, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״מִי ה׳ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ״, נִפְרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ, דִּכְתִיב: ״וַיְנַעֵר ה׳ אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם״, וּכְתִיב: ״דָּרַכְתָּ בַּיָּם סוּסֶיךָ וְגוֹ׳״. סַנְחֵרִיב, דִּכְתִיב: ״בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ ה׳״, נִפְרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, דִּכְתִיב: ״וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה׳ וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וְגוֹ׳״.

1 היה ר' מאיר וכו'. ירוש' פ"א ה"ז, י"ז ע"א, בבלי ח' ב', סנהדרין ק' א'.

2 שבמדה וכו'. משנה פ"א מ"ז, מכילתא בשלח, פתיחתא, סוף עמ' 78, שם עמ' 81, ספרי בהעלותך פי' ק"ו עמ' 105, ירוש' ובבלי הנ"ל, בבלי מגילה י"ב ב'.

3 בססאה וכו'. ישעי' כ"ז ח'.

4 סאון סואן וכו'. שם ט', ד'.

5 אחת וכו'. קהלת ז', כ"ז.

1 אתה מוצא וכו'. בבלי ח' ב' הנ"ל.

2 והעמיד וכו'. במדבר ה', י"ח.

1 היא חגרה וכו'. בבלי ט' א', ח' ב'.

2 האכילתו מעדנים וכו'. בבלי ט' א' הנ"ל, ט"ו ב'.

3 במקידה וכו'. בבלי ט' א', ל"ב ב'. ועיין במשנ' פ"ב מ"ב ובירושלמי פ"ב ה"ב, י"ז ע"ד.

1 ועין נואף וכו'. איוב כ"ד, ט"ו.

2 וסתר פנים וכו'. איוב שם.

3 תכסה שנאה. משלי כ"ו, כ"ו.

1 לא נתגאו וכו'. ספרי עקב פי' מ"ג, עמ' 92 ואילך, מכילתא שירה פ"ב, עמ' 121 ואילך, מכילתא דרשב"י, עמ' 74, בבלי סנהדרין ק"ח א'.

2 בתיהם שלום וכו'. איוב כ"א, ט'-י"ד.

1 ואד וכו'. בראשית ב', ו'.

1 ואני הנני וכו'. שם ו', י"ז.

1 ר' יוסה וכו'. מקורות הנ"ל שו' 45, ב"ר פל"ב, ז', עמ' 294.

2 ויראו וכו'. בראשית ו', ב'.

3 ביום וכו'. שם ז', י"א.

1 אנשי מגדל וכו'. מקורות הנ"ל חוץ מבבלי סנהדרין.

2 כל הארץ וכו'. בראשית י"א, א'-ב'.

3 וישב העם וכו'. שמות ל"ב, ו'.

4 ויאמרו וכו'. בראשית י"א, ד'.

5 ויפץ וכו'. שם י"א, ח'.

1 אנשי סדום וכו'. מכילתא וספרי הנ"ל שו' 45, בבלי סנהדרין ק"ט א'.

2 ארץ ממנה וכו'. איוב כ"ח, ה'-ח'.

1 פרץ נחל וכו'. איוב כ"ח, ד'.

2 לפיד בוז וכו'. שם י"ב, ה'-ו'.

3 חי אני וכו'. יחזקאל ט"ז, מ"ח-נ'.

1 מצרים לא נתגאו וכו'. מכילתא, שירה, פ"ד, עמ' 132, מכילתא דרשב"י, עמ' 83.

2 ויצו פרעה וכו'. שמות א', כ"ב.

3 מרכבות וכו'. שם ט"ו, ד'.

1 סיסרא לא נתגאה וכו'. מכילתא, שירה, פ"ב, עמ' 123, מכילתא דרשב"י, עמ' 74, ועמ' 85.

2 באו וכו'. שופטים ה', י"ט.

3 מן שמים וכו'. שם ה', כ'.

1 שמשון בעיניו וכו'. מכילתא ומכילתא דרשב"י הנ"ל, בבלי ט' ב'. ועיין במשנ' פ"א מ"ח.

2 ויאמר וכו'. שופטים י"ד, ג'.

3 ויאחזוהו וכו'. שם ט"ז, כ"א.

4 ר' או' וכו'. מכילתא ומכילתא דרשב"י הנ"ל לעיל שו' 110, ירוש' פ"א רה"ח, י"ז ע"א, בבלי ט' ב'.

1 אבשלום וכו'. בבלי י' ב'. ועיין מכילתא ומכילתא דרשב"י הנ"ל ובמשנ' פ"א מ"ח.

2 וכאבשלום וכו'. ש"ב י"ד, כ"ה-כ"ו.

3 ר' יהודה וכו'. מכילתא ומכילתא דרשב"י הנ"ל, ירושלמי נזיר פ"א ה"ב, נ"א ע"ב, בבלי שם ד' ב'.

4 ויהי מקץ וכו'. ש"ב ט"ו, ז'-ח'.

5 ר' נהוראי וכו'. מקורות הנ"ל, בבלי נזיר ה' א'.

6 והיה וכו'. ש"ב י"ד, כ"ו.

7 וראשם וכו'. יחזקאל מ"ד, כ'.

8 ושקל וכו'. ש"ב י"ד, כ"ו.

9 ולפי שבא וכו'. משנ' פ"א מ"ח.

10 ויסבו וכו'. ש"ב י"ח, ט"ו.

1 ולפי שגנב וכו'. משנ' הנ"ל.

2 ויקח וכו'. ש"ב י"ח, י"ד.

1 סנחריב וכו'. מכילתא ומכילתא דרשב"י הנ"ל, בבלי סנהדרין צ"ד א'-ב'.

2 ביד וכו'. מ"ב י"ט, כ"ג-כ"ד.

3 ויהי בלילה וכו'. שם י"ט, ל"ה.

1 נבוכדנצר וכו'. עיין מכילתא ומכילתא דרשב"י הנ"ל.

2 אעלה וכו'. ישעי' י"ד, י"ד.

3 ואתה אמרת וכו'. שם י"ד, י"ג-ט"ו.

4 ומן אנשא וכו'. דניאל ד', כ"ט-ל'.

5 כלא וכו'. שם כ"ה-כ"ו.

1 סנהדרין פתח ↗

תַּנְיָא: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – מוֹדְדִין לוֹ, דִּכְתִיב: ״בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ תְּרִיבֶנָּה״.

1 תלמוד ירושלמי סוטה פתח ↗

הלכה: בְּמִידָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ כול׳. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. בְּמִידָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. מַאי טַעֲמָא. בְּסַאסְּאָה. בִּסְאָה סְאָה. אֵין לִי אֶלָּא סְאָה. מְנַיִין לְרַבּוֹת תֶּרְקָב וַחֲצִי תֶּרְקָב וְקַב וַחֲצִי קַב וְרוֹבַע וְתוֹמָן וַחֲצִי תוּמָּן וְאוּכְלָא. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כָל סְאוֹן סוֹאֵן בְּרַעַשׁ. רִיבָּה כָּאן סְאוֹת הַרְבֶּה. אֵין לִי אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא שֶׁלְּמִידָּה. מְנַיִין לִפְרוּטוֹת קְטַנּוֹת שֶׁהֵן מִצְטָרְפוֹת לְחֶשְׁבּוֹן מְרוּבֶּה. תַּלמוּד לוֹמַר אַחַת לְאַחַת לִמְצוֹא חֶשְׁבּוֹן. בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם נִכְשַׁל בָּעֲבֵירָה שֶׁחַיָיבִין עָלָיו מִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם. מֵת שׁוֹרוֹ אָבְדָה תַרְנְגוֹלָתוֹ נִשְׁבְּרָה צְלוּחִיתוֹ נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ. וְהַחֶשְׁבּוֹן מִתְמַצֶּה. דָּבָר אַחֵר. אַחַת מִתְאָרְעֶה לְאַחַת וְהַחֶשְׁבּוֹן מִתְמַצֶּה. וְכַמָּה הוּא מִיצּוּי חֶשְׁבּוֹן. עַד אַחַת.

16 נזיר פתח ↗

כׇּל כִּינּוּיֵי נְזִירוּת — כִּנְזִירוּת. הָאוֹמֵר ״אֱהֵא״ — הֲרֵי זֶה נָזִיר, אוֹ ״אֱהֵא נָאֶה״ — נָזִיר, ״נָזִיק״, ״נָזִיחַ״, ״פָּזִיחַ״ — הֲרֵי זֶה נָזִיר. ״הֲרֵינִי כָּזֶה״, ״הֲרֵינִי מְסַלְסֵל״, ״הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל״, ״הֲרֵי עָלַי לְשַׁלֵּחַ פֶּרַע״ — הֲרֵי זֶה נָזִיר. ״הֲרֵי עָלַי צִיפּוֹרִים״ — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר. גְּמָ׳ מִכְּדֵי תַּנָּא בְּסֵדֶר נָשִׁים קָאֵי, מַאי טַעְמָא תָּנֵי נָזִיר? תַּנָּא אַקְּרָא קָאֵי: ״וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר״. וְהָכִי קָאָמַר: מִי גָּרַם לָהּ לָעֲבֵירָה — יַיִן, וְקָאָמַר: כׇּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. פָּתַח בְּכִינּוּיִין, וּמְפָרֵשׁ יָדוֹת. אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא כְּדִי: חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: כׇּל כִּינּוּיֵי נְזִירוּת — כִּנְזִירוּת, וִידוֹת נְזִירוּת — כִּנְזִירוּת, וְאֵלּוּ הֵן יָדוֹת: הָאוֹמֵר ״אֱהֵא״ — הֲרֵי זֶה נָזִיר. וְלִפְרוֹשׁ כִּינּוּיֵי בְּרֵישָׁא! תַּנָּא מֵהָהוּא דְּסָלֵיק — הָהוּא מְפָרֵשׁ בְּרֵישָׁא. כְּדִתְנַן: בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין, וּמְפָרֵשׁ ״אֵין מַדְלִיקִין״ בְּרֵישָׁא. בַּמֶּה טוֹמְנִין וּבַמָּה אֵין טוֹמְנִין, וּמְפָרֵשׁ ״אֵין טוֹמְנִין״ בְּרֵישָׁא. בַּמָּה אִשָּׁה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה, וּמְפָרֵשׁ ״לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה״ בְּרֵישָׁא. וְהָתְנַן: בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה, וּמְפָרֵשׁ ״יוֹצֵא גָּמָל״ בְּרֵישָׁא. יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין, נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין, מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין, לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין, וּמְפָרֵשׁ ״אֵלּוּ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין״ בְּרֵישָׁא! אֶלָּא, לְעוֹלָם תָּנֵי הָכִי וְתָנֵי הָכִי. אֶלָּא: הָתָם, דְּאִיסּוּרָא דְנַפְשֵׁיהּ הוּא — מְפָרֵשׁ אִיסּוּרָא דְנַפְשֵׁיהּ בְּרֵישָׁא. גַּבֵּי בְּהֵמָה, דְּאִיסּוּרָא אַיְּידֵי בְּהֵמָה הוּא דְּאָתֵי — מְפָרֵשׁ הֶיתֵּירָא בְּרֵישָׁא. גַּבֵּי ״יֵשׁ נוֹחֲלִין״ נָמֵי, מְפָרֵשׁ עִיקַּר נַחֲלָה בְּרֵישָׁא. אֶלָּא הָכָא לִפְרוֹשׁ כִּינּוּיֵי בְּרֵישָׁא! אֶלָּא הַיְינוּ טַעַם: יָדוֹת, הוֹאִיל וְאָתְיָין לֵיהּ מִדְּרָשָׁא, חֲבִיבִין לֵיהּ. וְלִיפְתַּח בְּהוֹן בְּרֵישָׁא! תַּנָּא כִּי מַתְחִיל — מַתְחִיל בְּעִיקַּר קׇרְבָּן, וּלְעִנְיַן פָּירוּשֵׁי — מְפָרֵשׁ יָדוֹת בְּרֵישָׁא. הָאוֹמֵר ״אֱהֵא״ — הֲרֵי זֶה נָזִיר. דִּלְמָא ״אֱהֵא בְּתַעֲנִית״ קָאָמַר? אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּגוֹן שֶׁהָיָה נָזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו. לֵימָא קָסָבַר שְׁמוּאֵל יָדַיִם שֶׁאֵינָן מוֹכִיחוֹת לָא הָוְויָין יָדַיִם? אָמְרִי: בִּזְמַן שֶׁנָּזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו לֵיכָּא לְסַפּוֹקֵא בְּמִילְּתָא אַחֲרִינָא. אֲבָל וַדַּאי אֵין הַנָּזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו, אָמְרִינַן: דִּלְמָא ״אֱהֵא בְּתַעֲנִית״ קָאָמַר. וְדִלְמָא לְפוֹטְרוֹ מִן קׇרְבְּנוֹתָיו קָאָמַר? דְּקָאָמַר בְּלִבּוֹ. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא! מַהוּ דְּתֵימָא: בָּעִינַן פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין, קָא מַשְׁמַע לַן. ״אֱהֵא נָאֶה״ — נָזִיר. וְדִלְמָא: אֶנָּאֶה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת? כִּדְתַנְיָא: ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״ — אֶנָּאֶה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת. אֶעֱשֶׂה לְפָנָיו סוּכָּה נָאָה, לוּלָב נָאֶה, צִיצִית נָאָה, אֶכְתּוֹב לְפָנָיו סֵפֶר תּוֹרָה נָאֶה וְאֶכְרְכֶנּוּ בְּשִׁירָאִין נָאִים! אָמַר שְׁמוּאֵל: שֶׁתָּפוּס בִּשְׂעָרוֹ, וְאָמַר ״אֶנָּאֶה״. נְזִירָא מִילְּתָא דַעֲבֵירָה, וְאָמְרִינַן לֵיהּ ״נָאֶה״?

« מסורת התוספתא על סוטה ב׳:ט׳ מסורת התוספתא על סוטה ד׳:א׳ »