מסורת התוספתא על גיטין ב׳

« מסורת התוספתא על גיטין א׳:ט׳ מסורת התוספתא על גיטין ג׳:א׳ »

1 בבא מציעא פתח ↗

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: הָא מַנִּי – רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר עָשׂוּ חֲכָמִים חִיזּוּק לְדִבְרֵיהֶם כְּשֶׁל תּוֹרָה. דְּתַנְיָא: הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם, נְתָנוֹ לָהּ וְלֹא אָמַר לָהּ ״בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם״ – יוֹצִיא, וְהַוָּלָד מַמְזֵר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הַוָּלָד מַמְזֵר. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יִטְּלֶנּוּ מִמֶּנָּה וְיַחֲזוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וְיֹאמַר לָהּ: ״בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם״.

2 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. כְּתָבוֹ עַל כּוֹס שֶלְּזָהָב וְאָמַר לָהּ. מְקוֹם הַכְּתָב שֵׁלִּיךְ וּבֵין הַשִּׁיטִּים שֶׁלִּי. וְיֵשׁ כְּתָב. עוֹר הַנִּקְרַע הֲרֵי כָשֵׁר. נִתְקְרַע הֲרֵי זֶה פָסוּל. בִּשְׁלֹּא נִתְקְרַע כְּקֶרַע בֵּית דִּין. אֲבָל נִקְרַע כְּקֶרַע בֵּית דִּין. אֵי זֶהוּ קֶרַע שֶׁלְּבֵּית דִּין. בֵּין כְּתָב לָעֵדִים.

2 גיטין פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, סֵיפָא דְּקָתָנֵי: שְׁנַיִם אוֹמְרִים ״בְּפָנֵינוּ נִכְתַּב״ וְאֶחָד אוֹמֵר ״בְּפָנַי נֶחְתַּם״ – פָּסוּל, וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר;

4 סוכה פתח ↗

אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״סֵפֶר״? לוֹמַר לָךְ: מָה סֵפֶר דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים וְאֵינוֹ אוֹכֶל, אַף כׇּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים וְאֵינוֹ אוֹכֶל.

4 גיטין פתח ↗

לָא אֶפְשָׁר לְמִקְצְיַיהּ, אֶלָּא קֶרֶן שֶׁל פָּרָה – לִיקְצְיַיהּ וְלִיתְּבַהּ לָהּ! אָמַר קְרָא: ״וְכָתַב״ – ״וְנָתַן לַהּ״, מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא כְּתִיבָה וּנְתִינָה; יָצָא זֶה – שֶׁמְחוּסָּר כְּתִיבָה, קְצִיצָה וּנְתִינָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר וְכוּ׳: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? דְּתַנְיָא: ״סֵפֶר״ – אֵין לִי אֶלָּא סֵפֶר, מִנַּיִן לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכָתַב לָהּ״ – מִכׇּל מָקוֹם. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״סֵפֶר״? מָה סֵפֶר – דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וְאֵינוֹ אוֹכֶל; אַף כׇּל דָּבָר – שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים וְאֵינוֹ אוֹכֶל. וְרַבָּנַן – אִי כְּתִיב ״בְּסֵפֶר״, כִּדְקָאָמְרַתְּ; הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״סֵפֶר״ – לִסְפִירַת דְּבָרִים הוּא דַּאֲתָא. וְרַבָּנַן, הַאי ״וְכָתַב״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לְהוּ ״בִּכְתִיבָה מִתְגָּרֶשֶׁת, וְאֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת בְּכֶסֶף״ – סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, אַקֵּישׁ יְצִיאָה לַהֲוָיָיהּ: מָה הֲוָיָיה בְּכֶסֶף, אַף יְצִיאָה נָמֵי בְּכֶסֶף; קָא מַשְׁמַע לַן. וְאִידַּךְ – נָפְקָא לֵיהּ מִ״סֵּפֶר כְּרִיתוּת״ – סֵפֶר כּוֹרְתָהּ, וְאֵין דָּבָר אַחֵר כּוֹרְתָהּ. וְאִידָּךְ – מִיבְּעֵי לֵיהּ ״דָּבָר הַכּוֹרֵת בֵּינוֹ לְבֵינָהּ״, כִּדְתַנְיָא: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן״; ״עַל מְנָת שֶׁלֹּא תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ״; ״לְעוֹלָם״ – אֵין זֶה כְּרִיתוּת. ״עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם״ – הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת. וְאִידָּךְ – מִ״כָּרֵת–כְּרִיתוּת״. וְאִידַּךְ – ״כָּרֵת–כְּרִיתוּת״ לָא דָּרְשִׁי. מַתְנִי׳ אֵין כּוֹתְבִין בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע. כְּתָבוֹ בִּמְחוּבָּר, תְּלָשׁוֹ וַחֲתָמוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ – כָּשֵׁר. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל, עַד שֶׁתְּהֵא כְּתִיבָתוֹ וַחֲתִימָתוֹ בְּתָלוּשׁ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל הַנְּיָיר הַמָּחוּק וְלֹא עַל הַדִּיפְתְּרָא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִזְדַּיֵּיף. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. גְּמָ׳ כְּתָבוֹ עַל הַמְחוּבָּר?! וְהָאָמְרַתְּ רֵישָׁא ״אֵין כּוֹתְבִין״! אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: וְהוּא שֶׁשִּׁיֵּיר מְקוֹם הַתּוֹרֶף. וְכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: וְהוּא שֶׁשִּׁיֵּיר מְקוֹם הַתּוֹרֶף. וְכֵן אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁשִּׁיֵּיר מְקוֹם הַתּוֹרֶף – וְרַבִּי אֶלְעָזָר הִיא, דְּאָמַר: עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתִי. וְהָכִי קָאָמַר: אֵין כּוֹתְבִין טוֹפֶס שֶׁמָּא יִכְתּוֹב תּוֹרֶף. כְּתָבוֹ לַטּוֹפֶס וּתְלָשׁוֹ, כְּתָבוֹ לַתּוֹרֶף וּנְתָנוֹ לָהּ – כָּשֵׁר. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ״חָתְמוּ״ שָׁנִינוּ; וְרַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר עֵדֵי חֲתִימָה כָּרְתִי. וְהָכִי קָאָמַר: אֵין כּוֹתְבִין תּוֹרֶף, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַחְתּוֹם. כְּתָבוֹ לַתּוֹרֶף, תְּלָשׁוֹ, חֲתָמוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ – כָּשֵׁר. כְּתָבוֹ עַל חֶרֶס שֶׁל עָצִיץ נָקוּב – כָּשֵׁר, דְּשָׁקֵיל לֵיהּ וְיָהֵיב לֵיהּ נִיהֲלַהּ. עַל עָלֶה שֶׁל עָצִיץ נָקוּב; אַבָּיֵי אָמַר: כָּשֵׁר, וְרָבָא אָמַר: פָּסוּל. אַבָּיֵי אָמַר כָּשֵׁר –

6 יבמות פתח ↗

גְּמָ׳ וְסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא עַל פִּי אִשָּׁה לָא? וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: אִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לְהָבִיא גִּיטָּהּ מִקַּל וָחוֹמֶר; וּמָה נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין נֶאֱמָנוֹת לוֹמַר ״מֵת בַּעְלָהּ״ — נֶאֱמָנוֹת לְהָבִיא גִּיטֵּיהֶן, זוֹ שֶׁנֶּאֱמֶנֶת לוֹמַר ״מֵת בַּעְלָהּ״ — אֵינוֹ דִּין שֶׁנֶּאֱמֶנֶת לְהָבִיא גִּיטָּהּ.

7 סוטה פתח ↗

אָמְרִי: הָתָם ״וְכָתַב לָהּ״ אָמַר רַחֲמָנָא, בָּעִינַן כְּתִיבָה לִשְׁמָהּ: הָכָא נָמֵי ״וְעָשָׂה לָהּ״! מַאי עֲשִׂיָּיה — מְחִיקָה.

7 גיטין פתח ↗

אִי מִשּׁוּם כְּרִיתוּת דְּאִית בַּהּ – הָא בָּעֵינָא ״וְכָתַב לָהּ״ – לִשְׁמָהּ, וְלֵיכָּא.

9 תלמוד ירושלמי כתובות פתח ↗

הלכה: מִנְּכָסִים הַמְשׁוּעְבָּדִים כֵּיצַד. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַקּוֹרֵא עֶרֶר עֵל מַעֲשֶׂה בֵית דִּין לֹא הַכֹּל הֵימֶינּוּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיה בַּר אַבָּא. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. הוֹצִיאָה גֵט וְאֵין עִמּוֹ כְּתוּבָּה גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. בִּבְלָיָיא. מִן דִּגְלִית לָךְ חַסְפָּא מִן מַרְגָלִיתָא אַתְּ אֲמַר לִי. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. רַב אָמַר. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין שְׁטָר כְּתוּבָּה. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין שְׁטָר כְּתוּבָּה מַה דְהִיא מַפְקָה הִיא גוֹבָה. חָזַר וְאָמַר. אֲפִילוּ בְּמָקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין כְתוּבָּה גּוֹבָה הִיא. מָן רַב חֵיילֵהּ מִתְבָה יְתִיב. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי. וְהָא תַנֵּי. גּוֹבָה גִיטָּהּ וּמַטְמֶנֶת כְּתוּבָּתָהּ וְחוֹזֶרֶת וְגוֹבָה. אֵין שָׁם בֵּית דִּין. בְּאִינּוּן רמֵתוֹן. וְאֵין שָׁם עֵדִים. הָבוּ. בְּשֶׁהָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם. אֵין שָׁם אוֹמוֹלוֹגִיָיה. וְלֵית רַב אוֹלוֹמוֹלוֹגִיָיא. אִית רַב אוֹמוֹלוֹגִיָיא. כָּהֵן דָּמַר. אבר ברטסין עֲבַד חוֹרָן. אִית לֵיהּ כְּהַהִיא דַּאֲמַר. אִי אֲבַד פֶרְונֵא עֲבַד חוֹרָן. הָתִיב רִבִּי בָּא. דְּהָא תַנֵּי. גּוֹבָה בְגִיטָּהּ וּמַטְמֶנֶת כְּתוּבָּתָהּ וּמַמְתֶּנֶת עַד שֵׁיָּמוּת וְחוֹזָרֶת וְגוֹבָה. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. וְלֹא עָלֵיהָ לְהָבִיא רְאָיָיה שֶׁהָיְתָה מְשַׁמְּשָׁתוֹ עַד שֶׁמֵּת. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אַבּוּנָה בְשֵׁם רַב. בְּמָקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין שְׁטָר כְּתוּבָּה. הוּא אוֹמֵר. כָּתַבְתִּי. וְהִיא אוֹמֶרֶת. לֹא כָתַבְתָּ. עָלֶיהָ לְהָבִיא רְאָיָיה שֶׁלֹּא כָתַב. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין שְׁטָר כְּתוּבָּה וְהוּא אוֹמֵר. כָּתַבְתִּי. וְהִיא אוֹמֶרֶת. לֹא כָתַבְתָּ. עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָיה שֶׁכָּתַב. רִבִּי חִיָיה בַּר אַבָּא אַשְׁכָּח פְּרוֹזְבּוֹלָא דְּרִבִּי יוֹנָתָן וַהֲוָה פָרִי מִיתַּן לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אֲנָא צְרִיךְ לֵיהּ. וְתַנֵּי כֵן. נֶאֱמָן הַמַּלְוֶה לוֹמַר. שְׁטָר זֶה פְרַעְתִּיו וּקְרַעְתִּיו. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. מִן הַסַּכָּנָה וָאֵילָךְ הָאִשָּׁה גּוֹבָה שֶׁלֹּא בְּגֵט וּבַעַל חוֹב גּוֹבֶה שֶׁלֹּא בִפְרוֹזְבּוֹל. וְאֶיפְשַׁר כֵן. לֹא פְרַעְתִּיו וּקְרַעְתִּיו. וְהָכָא פְרַעְתִּיו וּקְרַעְתִּיו. משנה: שְׁנֵי גִיטִּין וּשְׁנֵי כְתוּבּוֹת גּוֹבָה שְׁתֵּי כֻתוּבּוֹת. שְׁתֵּי כְתוּבּוֹת וְגֵט אֶחָד אוֹ כְתוּבָּה וּשְׁנֵי גִיטִּין אוֹ כְתוּבָּה וְגֵט וּמִיתָה אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא כְתוּבָּה אַחַת שֶׁהַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וּמַחֲזִירָהּ עַל מְנָת כְּתוּבָּה הָרִאשׁוֹנָה הֶחֱזִירָהּ. קָטָן שֶׁהִשִּׂיאוֹ אָבִיו כְּתוּבָּתָהּ קַיֶימֶת שֶׁעַל מְנָת כֵּן קִיְימָהּ. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵיר וְאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ כְּתוּבָּתָהּ קַיֶימֶת שֶׁעַל מְנָת כֵּן קִיְימָהּ. הלכה: הוֹצִיאָה גֵט וְאֵין עִמּוֹ כְּתוּבָה גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ כול׳. שְׁנֵי גִיטִּין וּשְׁתֵּי כְּתוּבּוֹת כול׳. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הַגֵּט יוֹצֵא מִכְּתוּבָּה לִכְתוּבָּה. עַד כְּדוֹן בְּשָׁווֹת. הָיָה בְזוֹ מְנָה וּבְזוֹ מָאתַיִם. רַב הוּנָא וְרַב יִרְמְיָה וְרַב חִסְדָּא. חַד אָמַר. גּוֹבָה בָרִאשׁוֹנָה. וָחָרָנָה אָמַר. גּוֹבָה בִשְׁנִיָיה. וְהַתּוֹסֶפֶת גּוֹבָה מִן זְמַנָּהּ שֶׁלַּשְּׁנִיָיה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֵית הָדָא אָמְרָה. הָהֵן דְּיָזִיף מִן חַבְרֵיהּ וְחָזַר וְיָזִיף מִינֵיהּ צָרִיךְ מֵימַר. לְבַד מִן כַּרְטִּוסָה קָדֳמַיָיא דְּאִית לִי גַבָּךְ. אוֹרְחָא דְאִיתְּתָא מֵימַר. אֲבַד פֶורְנֵה עֲבִיד חוֹרָן. אֶלָּא כִי אוֹרְחָא דְבַר נַשָּׁא מֵימַר. אֲבַד כַּרְטִיסוֹ עֲבַד חוֹרָן. אֶלָּא כִי אֶיפְשָׁר יוֹדֵי לֵיהּ. רִבִּי יוּדָן בַר שִׂיקִלִי אֲעִיל עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁטָר שֶׁלָּוָוה בוֹ וּפְרָעוֹ אַל יִלְוֶה בוֹ בְאוֹתוֹ הַיּוֹם. אָמַר לֵיהּ. כָּאן בְּשֶׁפְּרָעוֹ. כָּאן בְּשֶׁלֹּא פְרָעוֹ. תַּנֵּי רִבִּי חָנִן קוֹמֵי רִבִּי הִילָא. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. לִכְתוּבָּה אֲבָל לֹא לִתְנָאִין. וֶחָרָנָה אָמַר. בִּין בִּכְתוּבָה בֵין לִתְנָאִין. נִיחָא גֵּר. קָטָן. וְקָטָן מְגָרֵשׁ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. קִיַימְתִיהָ כַּיי דָמַר רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. וְהוּא שֶׁבָּא עָלֶיהָ מִשֶּׁנִּתְפַּקֵּחַ וּמִשֶּׁנִּשְׁתַּפֶּה. וָכָא הוּא שֶׁבָּא עָלֶיהָ מִשֶּׁהִגְדִּיל.

9 תלמוד ירושלמי בבא מציעא פתח ↗

שְׁטָר שֶׁלָּוָה בוֹ וּפְרָעוֹ לֹא יַחֲזוֹר וְיִגְבֶּה בוֹ מִפְּנֵי מֵירַע כּוֹחָן שֶׁל לְקוּחוֹת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ לְבוֹ בַיּוֹם. רִבִּי זֵירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. הָכָא אַתָּ מַר. אֲפִילוּ לְבוֹ בַיּוֹם. וְהָכָא אַתָּ מַר. אִם זְמַנּוֹ יוֹצֵא לְבוֹ בַיּוֹם יַחֲזִיר. אָמַר לֵיהּ. אָדָם מָצוּי לִלְוֹת וְלִפְרוֹעַ לְבוֹ בַיּוֹם. וְאֵין אָדָם עָשׂוּי לִפְרוֹעַ וְלִלְוֹות לְבוֹ בַיּוֹם. רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. הוּא הַזְּמָן וְהֵן הָעֵדִים וְהוּא הַמִּלְוָה מָהוּ מִפְּנֵי מֵירַע כּוֹחָן שֶׁל לְקוּחוֹת. אָמַר לֵיהּ. בְּשֶׁלֹּא נִשְׁתַּעְבְּדוּ נְכָסִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. בְּשֶׁלֹּא חָתְמוּ הָעֵדִים עַל אוֹתָהּ הַמִּלְוָה.

11 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

הלכה: הַמֵּבִיא גֵט וְאָבַד מִמֶּנּוּ כול׳. אֵי זֶהוּ עַל אָתָר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּל שֶׁלֹּא עָבַר שָׁם בִּרְיָיה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כָּל שֶׁלֹּא עָבְרוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם. עָבַר גּוֹי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אַבָּא בַּר בַּר חָנָה אַייתֵי גִיטָּא וָבַד מִינֵּיהּ וְאַשְׁכְּחֵיהּ חַד סִירְקַיי. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְאַכְשְׁרוּן. הָדָא אָמְרָה. עָבַר גּוֹי כָּשֵר. נֵימַר. סֵימָן הֲוָה לֵיהּ בֵּיהּ. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. אֵין סֵימָן בַּגִּיטִּין. וְהוּא דָּמַר תְּרֵין תְּלַת שׁוּרִין. בְּרַם הָכָא הֵ׳א שֶׁבּוֹ הָיָה נָקוּד. רִבִּי עֶזְרָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. הָכָא לָמָּה הוּא פָסוּל. אֲנִי אוֹמֵר. אַחֵר הָיָה שָׁם וְהָיָה שְׁמוֹ כִשְׁמוֹ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁבָּדְקוּ כָּל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְלֹא מָצְאוּ אָדָם שֶׁשְּׁמוֹ כִשְׁמוֹ. אֶלָּא מִשּׁוּם חוֹמֶר הוּא בָּעֲרָיוֹת. וְהָא תַנִּינָן. הָלְכוּ וְלֹא מָצְאוּ שָׁם אָדָם וְהִשִּׁיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. הָלְכוּ וְלֹא הִיכִּירוּהוּ וְהִישִּׁיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. כֵּן אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אָחָא. הָאִישׁ הַזֶּה שְׁנֵי גִיטִּין הָיוּ בְיָדוֹ. אֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד פָּסוּל. אִיבֵּד אֶת הַכָּשֵׁר וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַפָּסוּל. בְּשָׁעָה שֶׁמָּצָא אֲנִי אוֹמֵר. הַפָּסוּל מָצָא.

12 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

וְעוֹד שְׁלֹשָׁה הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן. אֶת שֶׁגְּרָרָתוֹ חַיָּה וְאֶת שֶׁשְּׁטָפוֹ נָהָר וְאֶת שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת. נוֹתְנִין עָלֶיהָ חוּמְרֵי חַיִים וְחוּמְרֵי מֵתִים. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וּבַת כֹּהֶן לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה.

13 גיטין פתח ↗

דְּתַנְיָא: ״הוֹלֵךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי״ – הֲרֵי זֶה מְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אַחֵר. ״אַתְּ הוֹלֵךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי״ – הֲרֵי זֶה לֹא יְשַׁלְּחֶנּוּ בְּיַד אַחֵר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – אֵין הַשָּׁלִיחַ עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ.

1 המביא גט וכו'. בבלי ה' ב', פ"ו א', ב"מ נ"ה ב'. ועיין ירוש' פ"א ה"א, מ"ג ע"ב.

1 נקרע כשר וכו'. להלן פ"ז סהי"א, ב"ב פי"א הי"א. ועיין ירוש' פ"ב ה"ג, מ"ד ע"ב, בבלי ב"ב קס"ח ב'.

2 אחד או' בפני וכו'. משנ' פ"ב מ"א.

3 בזה. ירוש' פ"ב ה"א מ"ד ע"א, בבלי ט"ז ב'.

4 ר' שמעון או' וכו'. משנ' פ"ב מ"ב.

5 כתבו בארץ וכו'. עיין ירוש' פ"א ה"א, מ"ג ע"ב.

1 כתב בקלפי אגוזין וכו'. עיין לעיל שבת פי"א ה"ח, עמ' 48, ובמשנ' כאן פ"ב מ"ג.

2 על עלי זית וכו'. תוספ' הנ"ל. ועיין משנ' הנ"ל, ספרי כי תצא פי' רס"ט, עמ' 289.

1 המקרע על העור וכו'. ירוש' פ"ב ה"ג, מ"ד ע"ב. ועיין לעיל שבת פי"א ה"ח. סוף עמ' 47, ובמסה"ת שם.

2 ר' יוסה הגלילי וכו'. עיין ירוש' פ"ב ה"ג, מ"ד ע"ב, בבלי כ"א ב', עירובין ט"ו ב', סוכה כ"ד ב'. ועיין במשנ' פ"ב מ"ג.

3 ר' יהודה בן פתירא וכו'. ספרי כי תצא פי' רס"ט, עמ' 289, ועיין ירוש' הנ"ל. ועיין במשנ' פ"ב מ"ד ובבלי כ"א ב'.

4 על קרן צבי וכו'. עיין ירוש' ובבלי הנ"ל.

5 וכתב ונתן. דברים כ"ד, א'.

6 קרן של פרה וכו'. משנ' פ"ב מ"ג.

7 והשאר כתובתיך וכו'. ירוש' פ"ב ה"ג, מ"ד ע"ב, בבלי כ' ב'.

8 שתחזירי לי וכו'. בבלי הנ"ל, ועיין ירוש' הנ"ל.

1 חמש נשים וכו'. משנ' פ"ב מ"ז.

2 ר' שמעון בן לעזר וכו'. בבלי כ"ג ב', יבמות קכ"ב א'.

3 אף היא צריכה וכו'. משנ' ספ"ב.

4 הוא עצמו וכו'. ירוש' פ"א ה"א, מ"ג ע"ב, בבלי ה' א'.

1 גט אשה וכו'. משנ' רפ"ג ובכ"מ.

2 וכתב לה לשמה. משנ' פ"ג מ"ב, להלן שורה 51, ספרי כי תצא פי' רס"ט, עמ' 288, ירוש' פ"ב ה"ה, מ"ד סע"ב, בבלי כ' א', כ"ג א', כ"ד ב', כ"ה א', עירובין י"ג ב', סוטה כ' ב'. ועיין להלן שו' 38.

3 שיחרור עבד שכתבו וכו'. ירוש' סוטה פ"ב ה"ב, י"ח ע"א, בבלי כאן ט' ב'.

4 או חופשה וכו'. ויקרא י"ט, כ'.

5 וכתב לה. דברים כ"ד, א'.

6 מגלת סוטה וכו'. עיין משנ' סוטה פ"ג מ"ג, תוספ' שם פ"ב ה"ב, ספרי נשא פי' י"ז, עמ' 21, ירוש' סוטה פ"ב ה"ב, י"ח ע"א, בבלי שם כ' ב', עירובין י"ג א'.

7 ועשה לה הכהן וכו'. במדבר ה', ל'.

8 כתב סופר וכו'. בבלי ע"ב א'. ועיין ירוש' פ"ז ה"א, מ"ח ע"ג, תרומות פ"א ה"א, מ' ע"ב.

1 כתב בכתב וכו'. ירוש' הנ"ל.

2 עד שישמעו וכו'. ירוש' ובבלי הנ"ל.

1 ופרע לו וכו'. ירוש' ב"מ פ"א ה"ז, ח' ע"א. ועיין ירוש' כתובות ספ"ט, ל"ג ע"ג, בבלי כאן כ"ו ב', כתובות פ"ה א', ב"מ י"ז ב'.

1 אמ' ר' יהודה וכו'. עיין במשנ' פ"ג מ"ב.

2 ר' ליעזר מכשיר וכו'. משנ' הנ"ל.

3 לשמה. לעיל שורה 36.

1 גט שאבד וכו'. עיין במשנ' פ"ג מ"ג.

2 שאין סימן לגיטין. ירוש' פ"ג ה"ג, מ"ד ע"ד, יבמות פט"ו ה"ו, ט"ו ע"ד. ועיין בבלי כ"ז ב'.

3 כדי שילך וכו'. עיין ירוש' ובבלי הנ"ל.

1 שלשה הוסיפו וכו'. ירוש' פ"ג ה"ד, מ"ה ע"א.

2 עבד כהן וכו'. לעיל תרומות פ"י ה"ח, עמ' 161, ובמסה"ת שם, לעיל פ"א, שו' 37.

3 לא יצא הרוצח וכו'. תוספתא הנ"ל ובמסה"ת שם.

1 יכול לעשות שליח וכו'. עיין במשנ' פ"ג מ"ה.

2 הולך גט זה וכו'. בבלי כ"ט א'.

2 בבא בתרא פתח ↗

נִקְרַע – פָּסוּל, נִתְקָרַע – כָּשֵׁר. נִמְחַק אוֹ נִטַּשְׁטֵשׁ – אִם רִישּׁוּמוֹ נִיכָּר, כָּשֵׁר.

4 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

עֵדִים שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין לַחֲתוֹם. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. רוֹשֵׁם לִפְנֵיהֶן בַּדְּיוֹ וְהֵן חוֹתְמִין בַּסִּיקְרָא. בַּסִּיקְרָא וְהֵן חוֹתְמִין בַּדְּיוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן עֲסוּקִין בְּהִילְכוֹת שַׁבָּת אָנוּ מִתִּירִין אֶת אֵשֶׁת אִישׁ. אָלָּא מֵבִיא נְיָיר חָלָק וּמְקַרֵעַ לִפְנֵיהֶן וְחוֹתְמִין. וְלֹא כְתַב יָדוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן הוּא. אֶלָּא מַרְחִיב לִפְנֵיהֶן אֶת הַקֶּרַע. רִבִּי מָנָא בָעֵי. וְלָמָּה לִינָן אָמְרִין. רוֹשֵׁם לִפְנֵיהֶן בַּמַּיִם. אִם בָּא וְעִירֵר עֱרָרוֹ קַיָים. הִקּוֹרֵעַ עַל הָעוֹר כְּתַבְנִית כְּתָב כָּשֵׁר. הָרוֹשֵׁם עַל הָעוֹר כְּתַבְנִית כְּתָב פָּסוּל.

4 עירובין פתח ↗

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּתַנְיָא: ״סֵפֶר״, אֵין לִי אֶלָּא סֵפֶר. מִנַּיִין לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְכָתַב לָהּ״, מִכׇּל מָקוֹם. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״סֵפֶר״? לוֹמַר לָךְ: מָה סֵפֶר דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים וְאֵינוֹ אוֹכֶל, אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים וְאֵינוֹ אוֹכֶל.

6 גיטין פתח ↗

אִי הָכִי, בַּעַל נָמֵי! אַלְּמָה תַּנְיָא: הוּא עַצְמוֹ שֶׁהֵבִיא גִּיטּוֹ, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר ״בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם״?

7 עירובין פתח ↗

הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם ״וְכָתַב לָהּ״ כְּתִיב — בָּעִינַן כְּתִיבָה לִשְׁמָהּ, הָכָא ״וְעָשָׂה לָהּ״ כְּתִיב — בָּעִינַן עֲשִׂיָּיה לִשְׁמָהּ, עֲשִׂיָּיה דִידַהּ מְחִיקָה הִיא.

9 בבא מציעא פתח ↗

לֹא אָמַר כְּלוּם. מַאי טַעְמָא? כׇּל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין – כְּמַאן דְּנָקֵיט שְׁטָרָא בִּידֵיהּ דָּמֵי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן: וְלֹא מִשְׁנָתֵינוּ הִיא זוֹ? הוֹצִיאָה גֵּט וְאֵין עִמּוֹ כְּתוּבָּה – גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִי לָאו דְּדַלַּאי לָךְ חַסְפָּא, לָא מַשְׁכַּחַתְּ מַרְגָּנִיתָא תּוּתַהּ. אָמַר אַבָּיֵי: מַאי מַרְגָּנִיתָא? דִּלְמָא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין כְּתוּבָּה עָסְקִינַן, דְּגֵט הַיְינוּ כְּתוּבְּתַהּ. אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין כְּתוּבָּה, אִי נְקִיטָא כְּתוּבָּה – גָּבְיָא, אִי לָא – לָא גָּבְיָא. הֲדַר אָמַר אַבָּיֵי: לָאו מִלְּתָא הִיא דְּאָמְרִי, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בִּמְקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין כְּתוּבָּה עָסְקִינַן, אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין כְּתוּבָּה, אִי נְקִיטָא כְּתוּבָּה – גָּבְיָא, אִי לָא – לָא גָּבְיָא, אַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין בְּמַאי גָּבְיָא? בְּעֵדֵי מִיתַת בַּעַל – לִטְעוֹן וְלֵימָא: פְּרַעְתִּיהָ. וְכִי תֵּימָא: הָכִי נָמֵי, אִם כֵּן מָה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָן? אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי: וְאַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין, דְּאִית לַהּ כְּתוּבָּה מְנָא לַן? אִילֵּימָא מֵהָא דִּתְנַן: נִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, בֵּין מִן הָאֵירוּסִין וּבֵין מִן הַנִּישּׂוּאִין – גּוֹבָה אֶת הַכֹּל, דִּלְמָא הֵיכָא דִּכְתַב לַהּ? וְכִי תֵּימָא: מַאי לְמֵימְרָא?! לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דְּאָמַר שֶׁלֹּא כָּתַב לָהּ אֶלָּא עַל מְנָת לְכוֹנְסָהּ אִצְטְרִיכָא לֵיהּ. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דִּכְתַב לַהּ, הַיְינוּ דְּקָא תָּנֵי גּוֹבֶה אֶת הַכֹּל. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּלָא כְּתַב לַהּ,

9 גיטין פתח ↗

דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁטָר שֶׁלָּוָה בּוֹ וּפְרָעוֹ – אֵינוֹ חוֹזֵר וְלֹוֶה בּוֹ, שֶׁכְּבָר נִמְחַל שִׁעְבּוּדוֹ. טַעְמָא דְּנִמְחַל שִׁעְבּוּדוֹ, אֲבָל מִשּׁוּם שִׁיקְרָא – לָא חָיְישִׁינַן.

11 גיטין פתח ↗

רַב אָשֵׁי אָמַר, כְּגוֹן דְּקָאָמַר: נֶקֶב יֵשׁ בּוֹ בְּצַד אוֹת פְּלוֹנִית, דְּהָוֵה לֵיהּ סִימָן מוּבְהָק. וְדַוְקָא בְּצַד אוֹת פְּלוֹנִית, דְּהָוֵה לֵיהּ סִימָן מוּבְהָק, אֲבָל: נֶקֶב בְּעָלְמָא, לָא;

« מסורת התוספתא על גיטין א׳:ט׳ מסורת התוספתא על גיטין ג׳:א׳ »