מסורת התוספתא על גיטין ז׳

1 גיטין פתח ↗

הֲרֵי גְּרוּשָׁה אֶצְלוֹ – בִּזְנוּת! אֶלָּא בְּ״חוּץ״. וְרַבִּי עֲקִיבָא, אִי ״חוּץ״ סְבִירָא לֵיהּ – לוֹתֵיב ״חוּץ״, וְאִי ״עַל מְנָת״ סְבִירָא לֵיהּ – לוֹתֵיב ״עַל מְנָת״! רַבִּי עֲקִיבָא שְׁמִיעַ לֵיהּ דְּאִיכָּא דְּאָמַר ״חוּץ״ וְאִיכָּא דְּאָמַר ״עַל מְנָת״; מַאן דְּאָמַר ״חוּץ״ – הַאי פִּירְכָא, וּמַאן דְּאָמַר ״עַל מְנָת״ – הַאי פִּירְכָא. וּמַאי פִּירְכָא? אִי נֵימָא אִיסּוּר כְּהוּנָּה שָׁאנֵי, הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי מֵאִיסּוּר כְּהוּנָּה קָא מַיְיתֵי לֵיהּ! רָבָא – כְּרַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם זָקֵן אֶחָד קָא מַתְנֵי. אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אֵין מְשִׁיבִין אֶת הָאֲרִי לְאַחַר מִיתָה. לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּווֹתֵיהּ סְבִירָא לֵיהּ?! וְהָא אִיהוּ נָמֵי מִיפְרָךְ קָפָרֵיךְ! הָכִי קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי נָמֵי אִית לִי פִּירְכָא; מִיהוּ בֵּין לְדִידִי, בֵּין לְדִידְכוּ – אֵין מְשִׁיבִין אֶת הָאֲרִי לְאַחַר מִיתָה. וּמַאי פִּירְכָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מַקִּישׁ קוֹדְמֵי הֲוָיָה שְׁנִיָּה, לְקוֹדְמֵי הֲוָיָה רִאשׁוֹנָה; מָה קוֹדְמֵי הֲוָיָה רִאשׁוֹנָה – דְּלָא אֲגִידָא בְּאִינִישׁ אַחֲרִינָא; אַף קוֹדְמֵי הֲוָיָה שְׁנִיָּה – דְּלָא אֲגִידָא בְּאִינִישׁ אַחֲרִינָא. גּוּפָא – מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: ״הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכׇל אָדָם חוּץ מִפְּלוֹנִי״, וְהָלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק, וְנִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, שֶׁמּוּתֶּרֶת לָזֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו. הֵשִׁיב רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אֶלְעָזָר תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁזֶּה אוֹסֵר וְזֶה מַתִּיר? וְלָא?! וַהֲרֵי יְבָמָה – דְּבַעַל אוֹסֵר, וְיָבָם מַתִּיר! הָתָם, יָבָם הוּא קָא אָסַר לַהּ, דְּאִי מִבַּעַל – הָא שַׁרְיָא וְקָיְימָא. הֲרֵי נְדָרִים, דְּנוֹדֵר אוֹסֵר וְחָכָם מַתִּיר! הָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין חָכָם מַתִּיר כְּלוּם אֶלָּא בַּחֲרָטָה. הֲרֵי הֲפָרַת הַבַּעַל, דְּאִשָּׁה נוֹדֶרֶת וּבַעַל מֵיפֵר! הָתָם כִּדְרַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא – דְּאָמַר רַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: כׇּל הַנּוֹדֶרֶת – עַל דַּעַת בַּעְלָהּ הִיא נוֹדֶרֶת. נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאָמַר: ״כְּרִיתוּת״ – דָּבָר הַכּוֹרֵת בֵּינוֹ לְבֵינָהּ; הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֵין זֶה כְּרִיתוּת. וְרַבָּנַן, הַאי ״כְּרִיתוּת״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְתַנְיָא: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן; עַל מְנָת שֶׁלֹּא תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ״; ״לְעוֹלָם״ – אֵין זֶה כְּרִיתוּת. ״שְׁלֹשִׁים יוֹם״ – הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת. וְאִידָּךְ – מִ״כָּרֵת–כְּרִיתוּת״ נָפְקָא. וְאִידַּךְ – ״כָּרֵת–כְּרִיתוּת״ לָא דָּרְשִׁי. אָמַר רָבָא: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ, עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן״; ״כׇּל יְמֵי חַיַּי״ – אֵין זֶה כְּרִיתוּת. ״כׇּל יְמֵי חַיֵּי פְּלוֹנִי״ – הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת. מַאי שְׁנָא חַיֵּי פְלוֹנִי – דְּדִלְמָא מָאֵית וּמְקַיְּימָא לֵיהּ לִתְנָאֵיהּ; חַיֵּי דִידֵיהּ נָמֵי – דִּלְמָא מָאֵית, וּמְקַיְּימָא לֵיהּ לִתְנָאֵיהּ! אֶלָּא אֵימָא: ״כׇּל יְמֵי חַיֵּיכִי״ – אֵין זֶה כְּרִיתוּת, ״כׇּל יְמֵי חַיַּי״ אוֹ ״חַיֵּי פְלוֹנִי״ – הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: ״הַיּוֹם אִי אַתְּ אִשְׁתִּי, וּלְמָחָר אַתְּ אִשְׁתִּי״, מַהוּ? תִּיבְּעֵי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן. תִּיבְּעֵי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם, אֶלָּא דִּלְמַאן דְּקָא שָׁרֵי – קָא שָׁרֵי לְעוֹלָם; אֲבָל הָכָא – לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא. תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן – עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם, אֶלָּא דְּלָא פַּסְקַהּ מִינֵּיהּ לִגְמָרֵי; אֲבָל הָכָא, כֵּיוָן דְּפַסְקַהּ – פַּסְקַהּ. בָּתַר דְּבַעְיָא, הֲדַר פַּשְׁטַהּ:

6 בבא בתרא פתח ↗

נְפַק דָּק וְאַשְׁכַּח – דְּתַנְיָא: גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים וְאֵין בּוֹ זְמַן, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אִם כָּתוּב בּוֹ ״גֵּרַשְׁתִּיהָ הַיּוֹם״ – כָּשֵׁר.

9 בבא בתרא פתח ↗

מֵתִיב רָבָא: עֵדִים הַחֲתוּמִין עַל שְׁאֵילַת שָׁלוֹם בְּגֵט – פָּסוּל; חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא עַל שְׁאֵילַת שָׁלוֹם חָתְמוּ.

11 בבא בתרא פתח ↗

הָיוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה עֵדִים חֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר, וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל – תִּתְקַיֵּים עֵדוּת בַּשְּׁאָר.

13 גיטין פתח ↗

כִּדְתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה כּוֹתֵב ״אֲנִי פְּלוֹנִי חָתַמְתִּי עֵד״; אִם כְּתַב יָדוֹ יוֹצֵא מִמָּקוֹם אַחֵר – כָּשֵׁר, וְאִם לָאו – פָּסוּל.

1 המגרש את אשתו וכו'. משנ' פ"ט מ"א.

2 מודה ר' ליעזר וכו'. בבלי פ"ג א', ב'.

3 לאחר מיתתו וכו'. ספרי כי תצא פי' רס"ט, עמ' 289, ירוש' פ"ט ה"א, נ' ע"א, בבלי פ"ג א' כל הברייתות.

1 ר' עקיבא אומ' וכו'. ירוש' ובבלי הנ"ל.

2 דבר אחר את מי וכו'. ספרי, ירוש' ובבלי הנ"ל כל הברייתות.

1 שאין בו זמן וכו'. בבלי ב"ב קע"ב ב'.

1 שאין עליו עדים וכו'. עיין במשנ' פ"ט מ"ד.

1 גט שיש בו וכו'. ירוש' פ"ט ה"ח, נ' ע"ג. ועיין תוספ' ב"ב פי"א ה"י לעניין שאר שטרות.

1 אחר שאילת שלום וכו'. תוספתא הנ"ל, בבלי פ"ז א', ב"ב קע"ו א'. ועיין ירוש' כאן פ"ט רה"ז, נ' ע"ב, שבועות פ"ה ה"ה, ל"ו סע"ב.

2 החזיר בו וכו'. תוספ' ב"ב הנ"ל.

1 החזיר בו וכו'. עיין במשנ' פ"ט מ"ז.

1 הרחיק וכו'. תוספ' ב"ב הנ"ל, ירוש' פ"ט רה"ח, נ' ע"ג. ועיין ירוש' ב"ב פ"י ה"א, י"ז ע"ג, בבלי שם קס"ב ב'.

2 כמה הרחיק וכו'. תוספ' ב"ב פי"א הנ"ל, ירוש' הנ"ל.

3 גט שחתמו וכו'. להלן ב"ב פי"א הי"א, ירוש' כאן פ"א ה"ה, מ"ג ע"ג, בבלי ב"ב קס"ב ב'. ועיין בבלי כאן י"ח ב'.

4 בחמשה לשונות וכו'. להלן ב"ב פי"א הנ"ל.

5 נקרע כשר וכו'. עיין לעיל פ"ב, שו' 4.

1 נימוק וכו'. להלן ב"ב פי"א הי"א הנ"ל.

1 אני עד וכו'. בבלי ל"ו א'.

2 רבן שמעון וכו'. בבלי הנ"ל.

1 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

הלכה: הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי אִילַי. טַעֲמָא דְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. אֲפִילוּ לֹא הִתִּירָהּ אֶלָּא לְאָדָם אַחֵר. שְׁמוּעָתָא רוֹבָא מִמַּתְנִיתָא. מַתְנִיתָא אָמְרָה בְּשֶׁהוּתְּרָה לַכֹּל וְאָסְרָהּ לְאָדָם אַחֵר. שְׁמוּעָתָא אָמְרָה בְּשֶׁאָסְרָהּ לַכֹּל וְהִתִּירָהּ לְאָדָם אַחֵר. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מִיתָה מַתֶּרֶת וְגֵט מַתִּיר. מַה מִיתָה מַתֶּרֶת וּמֶחֱצָה אַף הַגֵּט מַתִּיר וּמֶחֱצָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. הַקִּישׁ הֲוָיָיתָהּ לִיצִיאָה. מַה המיתה יְצִיאָתָהּ אֵין לָהּ יְצִיאָה אֶצֶל אַחֵר. אַף הֲוָיָיתָהּ אֵין לָהּ הֲוָיָיה אֶצֶל אַחֵר. לְאַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר נִכְנְסוּ אַרְבָּעָה זְקֵנִים לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו שֶׁלְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְרִבִּי טַרְפוֹן וְרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשְׁעַ. אֵין אַתֶּם מֵשִׁיבִין אֶת הָאֲרִי לְאַחַר מִיתָה. הֵשִׁיב רִבִּי טַרְפוֹן. הֲרֵי שֶׁאָמַר לָהּ. הֲרֵי אַתּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם חוּץ מִפְּלוֹנִי. וְהָלְכָה וְנִישֵּׂאת. מֵת בְּלֹא בָנִים הֵיאַךְ זוֹ מִתְיַיבֶּמֶת. לֹא נִמְצָא מַתְנֶה עַל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וְכָל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָאוֹ בָטֵל. מֵעַתָּה לֹא יִשָּׂא בַּת אָחִיו שֶׁלֹּא יַתְנֶה עַל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. סְבָרָא טַעֲמָא. תַּמָּן הַתּוֹרָה אָסְרָתָהּ עָלָיו. בְּרַם הָכָא הוּא אָסְרָה עָלָיו. הָתִיב רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. נִיתְנֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה נָשִׁים כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּבָר אִיתְמַר טַעֲמָא. תַּמָּן הַתּוֹרָה אָסְרָהּ עָלָיו. בְּרַם הָכָא הוּא אָסְרָה עָלָיו. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. הֲרֵי שֶׁאָמַר לָהּ. הֲרֵי אַתּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם חוּץ מִפְּלוֹנִי. וְהָלְכָה וְנִיסֵּית לְאָחִיו וּמֵת בְּלֹא בָנִים. הֵיאַךְ זֶה מַתִּיר מַה שֶׁאָסַר הָרִאשׁוֹן. מִילְּתֵיהּ אָמְרָה. שֶׁמִּיתַת וְגֵירוּשִׁין ומַתִּירִין בָּזֶה מַה שֶׁאָסַר הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. לֹא אָמַר אֶלָּא שֶׁמִּיתַת וְגֵירוּשִׁין. הָא נִישּׂוּאִין לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. מָצִינוּ בַּתּוֹרָה. הָאָסוּר לָזֶה מוּתָּר לָזֶה וְהַמּוּתָּר לָזֶה אָסוּר לָזֶה. אָסוּר לְאֶחָד אָסוּר לְכָל אָדָם מוּתָּר לְאֵֶחָד מוּתָּר לְכָל אָדָם. הֵשִׁיב רִבִּי עֲקִיבָה. הֲרֵי שֶׁהָיָה זֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו כֹּהֵן וּמֵת הַמְגָרֵשׁ. לֹא נִמְצֵאת אַלְמָנָה לוֹ וּגְרוּשָׁה לְכָל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. וְכִי בְּמָה הֶחֱמִירָה תוֹרָה. בִּגְרוּשָׁה אוֹ בָאַלְמָנָה. הֶחֱמִירָה הַתּוֹרָה בִּגְרוּשָׁה יוֹתֵר מִן הָאַלְמָנָה. וּמָה אִם גְּרוּשָׁה חֲמוּרָה לַכֹּל לֹא נֶאֶסְרָה מִמַּה שֶׁהוּתָּר בָּהּ מִצַּד גֵּירוּשִׁין שֶׁבָּהּ. אַלְמָנָה קַלָּה אֵינוֹ דִין שֶׁתֵּיאָסֵר מִמַּה שֶׁהוּתָּר לָהּ מִצַּד אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁבָּהּ. אֲפִילוּ אֶצְלוֹ נָגְעוּ בוֹ גֵירוּשִׁין. וּמָה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה נֶאֶסְרָה מִמַּה שֶׁהוּתָּר לָהּ מִצַּד אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁבָּהּ. גֵּירוּשִׁין חֲמוּרִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁתֵּיאָסֵר מִמַּה שֶׁהוּתָּר לָהּ מִצַּד גֵּירוּשִׁין שֶׁבָּהּ. דָּבָר אַחֵר. הֲרֵי שֶׁאָמַר לָהּ. הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם חוּץ מִפְּלוֹנִי. וְהָלְכָה וְנִיסֵּית לְאַחֵר וְיָלְדָה מִמֶּנּוּ בָנִים. וּמֵת וְהָלְכָה וְנִיסֵּית לְאוֹתוֹ. לֹא נִמְצְאוּ בָנֶיהָ מִן הָאַחֲרוֹן מַמְזֵירִין. מִילְּתֵיהּ אָמְרָה שֶׁאֵין גֵּירוּשִׁין מַתִּירִין מַה שֶׁאָסַר הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. מָצִינוּ אִשָּׁה בַּתְּחִילָּה אֵין חַיָיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם עֶרְוָה וּבַסּוֹף חַיָיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם עֶרְוָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. לְמָה זֶה דוֹמֶה. לְאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ. הֲרֵי זֶה גִיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּיבְּעָלִי לְאִישׁ פְּלוֹנִי. בַּתְּחִילָּה הוּא אָסוּר לְבְעוֹל. עָבַר וּבָעַל הוּתָּר הַגֵּט לְמַפְרֵעַ.

9 גיטין פתח ↗

מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אַבָּא: לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר זְמַן אֶחָד לְכוּלָּן – זֶהוּ כְּלָל, לֵיחוּשׁ דִּלְמָא כִּי חָתְמוּ חֲתִימִי סָהֲדִי, אַבָּתְרָא הוּא דַּחֲתִימִי! מִי לָא תַּנְיָא: עֵדִים חֲתוּמִין עַל שְׁאֵילַת שָׁלוֹם בְּגֵט – פָּסוּל, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא עַל שְׁאֵילַת שָׁלוֹם חָתְמוּ?!

11 גיטין פתח ↗

אִי נָמֵי – כְּגוֹן שֶׁנִּמְצָא אֶחָד מֵהֶם קָרוֹב אוֹ פָּסוּל. לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם תְּנַאי – כָּשֵׁר; לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם עֵדִים – פָּסוּל.

« מסורת התוספתא על גיטין ו׳:ט׳