מסורת התוספתא על גיטין ג׳

« מסורת התוספתא על גיטין ב׳:י״ג מסורת התוספתא על גיטין ד׳:א׳ »

1 גיטין פתח ↗

מֵת – צָרִיךְ לִיטּוֹל רְשׁוּת וְכוּ׳: תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: יוֹרְשִׁין שֶׁיָּרְשׁוּ. וּמִי אִיכָּא יוֹרְשִׁין דְּלָא יָרְתִי?! אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁיָּרְשׁוּ קַרְקַע, וְלֹא שֶׁיָּרְשׁוּ כְּסָפִים.

1 בבא מציעא פתח ↗

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְבֶן לֵוִי: כּוֹר מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי. בֶּן לֵוִי רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לָא מָצֵי לְמִיהְדַּר בֵּיהּ – מִשּׁוּם הָכִי רַשַּׁאי. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מָצֵי לְמִיהְדַּר בֵּיהּ, אַמַּאי רַשַּׁאי? אִישְׁתְּכַח דְּקָא אָכֵיל טְבָלִים!

3 גיטין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״בָּטֵל הוּא״; ״אִי אֶיפְשִׁי בּוֹ״ – דְּבָרָיו קַיָּימִין. ״פָּסוּל הוּא״; ״אֵינוֹ גֵּט״ – לֹא אָמַר כְּלוּם.

4 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

הלכה: עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה וּפְדָאוּהוּ כול׳. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם חִזְקִיָּה. בְּדִין הָיָה שֶׁאֲפִילוּ לְשֵׁם עֶבֶד לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד. וְלָמָּה אָמְרוּ יִשְּׁתַּעְבֵּד. שֶׁלֹּא יְהֵא הָעֶבֶד מַבְרִיחַ עַצְמוֹ מִן שַׁבּוֹיִין. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. רַבּוֹ נוֹתֵן אֶת דָּמָיו וּמְשַׁחְרְרוֹ. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא רַבּוֹ. הָא אַחֵר לֹא. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. בְּדִין הָיָה אֲפִילוּ לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין יִשְׁתַּעְבֵּד. וְלָמָּה אָמְרוּ לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד. שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לוֹזָה עַל בְּנֵי חוֹרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִם כֵּן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצוּוִּין לִפְדּוֹת בֶּן חוֹרִין כָּךְ הֵן מְצוּוִּין לִפְדּוֹת אֵת הָעֲבָדִים. אָהֵן תַּנָּיָיא קַדְמִיָיא סְבַר מֵימַר. מִצוּוִּין הֵן לִפְדּוֹת בְּנֵי חוֹרִין וְאֵין מְצוּוִּין לִפְדּוֹת אֵת הָעֲבָדִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

5 כתובות פתח ↗

מַאי הִיא? דִּתְנַן: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם נֶדֶר — לֹא יַחְזִיר. מִשּׁוּם שֵׁם רָע — לֹא יַחְזִיר.

5 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

הלכה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁם רַע כול׳. וְתַנֵּי. מִפְּנֵי מַה אָמְרוּ חֲכָמִים. הַמּוֹצִיא מִשּׁוּם שֶׁם רַע לֹא יַחֲזִיר. שֶׁהֲרֵי הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁם רַע וְהָלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְיָלְדָה מִמֶּנּוּ בָנִים. לְאַחַר זְמָן נִמְצְאוּ הַדְּבָרִים בְּדָאִים. אָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים בְּדָאִים אִילּוּ הָיָה אָדָם נוֹתֵן לִי בְאִשְׁתִּי מֵאָה מְנָה לֹא הָיִיתִי מְגָרְשָׁהּ. וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וּבָנֶיהָ מַמְזֵירִין. וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם הוּא מְגָרְשָׁהּ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ אַף הוּא נוֹתֵן לָהּ גֵּט שָׁלֵם מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה.

7 גיטין פתח ↗

וּלְהָא דְּתָנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים הַמְטַמֵּא וְהַמְנַסֵּךְ, חָזְרוּ לוֹמַר אַף הַמְדַמֵּעַ, כֹּל הָנֵי לְמָה לִי?

8 נדרים פתח ↗

תְּנַן: הַכֹּהֲנִים שֶׁפִּיגְּלוּ בַּמִּקְדָּשׁ, מְזִידִין — חַיָּיבִין. הָא שׁוֹגְגִין — פְּטוּרִין, אֶלָּא שֶׁפִּיגּוּלָן פִּיגּוּל.

8 גיטין פתח ↗

תְּנַן: הַכֹּהֲנִים שֶׁפִּגְּלוּ בַּמִּקְדָּשׁ, מְזִידִים – חַיָּיבִין; וְתָנֵי עֲלַהּ: מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם.

10 גיטין פתח ↗

מֵיתִיבִי: זוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. בֵּית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶן אָמְרוּ: הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיקָרִיקוֹן, נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ, וְיַד בְּעָלִים עַל הָעֶלְיוֹנָה – רָצוּ בְּקַרְקַע נוֹטְלִין, רָצוּ בְּמָעוֹת נוֹטְלִין. אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּיָדָן לִיקַּח, אֲבָל יֵשׁ בְּיָדָן לִיקַּח – הֵן קוֹדְמִין לְכׇל אָדָם.

10 בבא בתרא פתח ↗

מוֹתֵיב רַב הַמְנוּנָא: לָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן, וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת – מִקָּחוֹ בָּטֵל. וְאַמַּאי? הָתָם נָמֵי נֵימָא: אַגַּב אוּנְסֵיהּ גְּמַר וּמַקְנֵי!

11 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

משנה: לֹא הָיָה סִיקָרִיקִין בִּיהוּדָה בַּהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה. מֵהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה וְאֵילָךְ יֵשׁ בָּהּ סִיקָרִיקִין. כֵּיצַד. לָקַח מִסִּיקָרִיקִין וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת מִקְחוֹ בָטֵל. מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִסִּיקָרִיקִין מִקְחוֹ קַיָים. לָקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה מִקְחוֹ בָטֵל מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ מִקְחוֹ קַיָים. זוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. בֵּית דִּין שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶן אָמְרוּ נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּיָדָן לִיקַּח אֲבָל יֵשׁ בְּיָדָן לִיקַּח הֶן קוֹדְמִין לְכָל אָדָם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוֹשִיב בֵּית דִּין וְנִמְנוּ שֶׁאִם שָׁהֲתָ בִּפְנֵי הַסִּיקָּרִיקִין שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ כָּל הַקּוֹדֵם לִיקַּח יִקַּח וְנוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ. הלכה: לֹא הָיָה סִיקָרִיקוֹן בִּיהוּדָה כול׳. בָּרִאשׁוֹנָה גָזְרוּ שְׁמָד עַל יְהוּדָה. שֶׁכֵּן מְסוֹרֶת בְּיָדָם מֵאֲבוֹתָם. יְהוּדָה הָרַג אֶת עֵשָׂו. דִּכְתִיב יָדְךָ בְּעוֹרֶף אוֹיְבֶיךָ. וְהָיוּ הוֹלְכִין וּמְשַׁעְבְּדִין בָּהֶן וְנוֹטְלִין שָׂדוֹתֵיהֶן וּמוֹכְרִין אוֹתָן לַאֲחֵרִים. וְהָיוּ בַעֲלֵי בָתִּים בָּאִין וְטוֹרְפִין וְהָיְתָה הָאָרֶץ חֲלוּטָה בְּיַד סִיקָרִיקוֹן. נִמְנְעוּ מִלִּיקַּח. הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהֵא סִיקָרִיקוֹן בִּיהוּדָה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בַּהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה. אֲבָל הֲרוּגִים שֶׁנֶּהֶרְגּוּ מִן הַמִּלְחָמָה וְהֵילַךְ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. וַהֲרוּגִים שֶׁלִּפְנֵי הַמִּלְחָמָה לֹא כִלְאַחַר הַמִּלְחָמָה הֵן. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא סִיקָרִיקוֹן וְגָזַל וְחָמַס. לֹא הִסְפִּיק לִכְתּוֹב תָּרְפּוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא סִיקָרִיקוֹן לְכָל הָעוֹלָם. שֶׁלֹּא תְהֵא הֲלָכָה לְמֶחֱצָה. גָּלִיל לְעוֹלָם יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. הַמְטַלְטְלִין אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. תַּנֵּי. חֲכִירֵי בַּתֵּי אָבוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. הַיּוֹרֵד מִשֵּׁם חוֹב וּמִשֵּׁם אֲנָפָרוּת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. אֲנָפָרוּת עַצְמָהּ מַמְתֶּנֶת לַבְּעָלִים שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. מַכְרִיזִין וְהוֹלְכִין אַרְבַּע שַׁבָּתוֹת לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. פָּתַר לָהּ תְּרֵין פְּתָרִין. נָסְבָהּ מִן חָכוּר וְיֵיבָהּ לְחָכוּר. אָתָא בָּעֵי מִיטְרוֹף. אֲמַר לֵיהּ. וְלָאו חָכוּר אַתְּ. שְׁבוֹק לִי. וּמָה דְּאַתְּ גְּזִי גְּזִי. נָסְבָהּ מִבַּעַל הַבַיִת וְיֵיבָהּ לְחָכוּר. אָתָא בָעֵי מִיטְרוֹף. אֲמַר לֵיהּ. מָה הֲנָיָיה לָךְ דְּאַתְּ מְסִיבְנָא מִינֵּיהּ וְהוּא מְנַסְּבָא מִינָּךְ. אֶלָּא מַה דְאִית לִי בְּחֵיילִי אֲנָא יְהִיב לָךְ. עַד כְּדוֹן בִּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת. הָיָה שְׁטָר אֶחָד. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי אִילָא תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. כָּל שֶׁכֵּן מִקְחוֹ בָטֵל. וְהוּא שֶׁלָּקַח מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי בֵּיבוֹן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. כָּל שֶׁכֵּן מִקְחוֹ קַיָים. וְהוּא שֶׁלָּקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה. וְאֵין כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לָאִשָּׁה מְשׁוּעֲבָד לָאִישׁ. לָאֲכִילַת פֵּירוֹת. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. וְכֵינִי. מָכַר לָרִאשׁוֹן וְחָתְמָה לַשֵּׁינִי לַשְּׁלִישִי וְחָתְמָה גּוֹבָה מִן הָאַחֲרוֹן. לֹא הִסְפִּיק גּוֹבָה מִשֶׁלְּפָנָיו. לֹא הִסְפִּיק גּוֹבָה מִשֶׁלִּפְנֵי פָנָיו. עֲלָהּ אָמַר רַב. בַּנְּכָסִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ בִּכְתוּבָּתָהּ. אֲבָל נְכָסִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ פָּרָה פֶרְנוֹן גּוֹבָה מֵאֵי זֶה שֶׁתִּרְצֶה. חֵרֵשׁ רוֹמֵז וְנִרְמָז. הֵן אוֹמְרִים. בְּיָדֵינוּ לִיקַּח. וְהַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר. לָאו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לְעוֹלָם הַשָּׂדֶה בְּחֶזְקַת הַבְּעָלִים. שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָיה. רַב אָמַר. אֲנָא הְוִינָא מִמִּינְיָינָא. וְלָאו שַׁנְיָיא הִיא. הוּא רְבִיעַ קַרְקַע הוּא רְבִיעַ מָעוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. קַרְקַע דֵּינָר אַגְרָמָא רְבִיעַ מָעוֹת סְרִימִיסִּין.

13 גיטין פתח ↗

אֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גוֹיִם בְּלֶקֶט בְּשִׁכְחָה וּבְפֵאָה, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם: תָּנוּ רַבָּנַן: מְפַרְנְסִים עֲנִיֵּי גוֹיִם עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, וּמְבַקְּרִין חוֹלֵי גוֹיִם עִם חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וְקוֹבְרִין מֵתֵי גוֹיִם עִם מֵתֵי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

1 המלוה מעות וכו'. עיין משנ' פ"ג מ"ז.

2 אילו הן היורשין וכו'. בבלי ל' ב'.

3 ר' ליעזר בן יעקוב וכו'. בבלי ל' א'.

4 העני והעשיר וכו'. ירוש' פ"ג ה"ז, מ"ה ע"א. ועיין בבלי ל' ב'.

5 המלוה מעות וכו'. בבלי ל' א'.

6 לא יחזור. בבלי הנ"ל. ועיין ירוש' הנ"ל.

7 ותן לפלני בן לוי וכו'. ירוש' פ"א ה"א, מ"ג ע"ד.

8 מדמי מעשר וכו'. עיין בבלי ל' ב'.

9 כור מעשר וכו'. ירוש' תרומות פ"א סה"א, מ' ע"ג. ועיין בבלי הנ"ל, ובבלי ב"מ מ"ט א'.

10 ונתנו לאחר וכו'. ירוש' ובבלי ב"מ הנ"ל.

1 הניח פירות וכו'. משנ' פ"ג מ"ח.

2 וליין כדי שיחמיץ. עיין לעיל תרומות פ"ד ה"ח, סוף עמ' 124, ובמסה"ת שם.

3 אבדו וכו'. משנ' הנ"ל.

1 קדם אצל אשתו וכו'. משנ' פ"ד מ"א.

2 אי איפשי וכו'. עיין בבלי ל"ב א'.

3 בראשנה וכו'. משנ' פ"ד מ"ב.

4 אם בטלו וכו'. ירוש' פ"ד ה"ב, מ"ה ע"ג, בבלי ל"ג א'.

5 אמ' לשנים וכו'. בבלי ל"ג ב'.

1 עבד שנשבה וכו'. משנ' פ"ד מ"ד.

2 ורבו נותן דמיו. ירוש' פ"ד ה"ד, מ"ה ע"ד. ועיין בבלי ל"ז ב'.

3 כשם שמצויין וכו'. ירוש' הנ"ל, בבלי ל"ז ב'.

1 ר' לעזר או' וכו'. עיין במשנ' פ"ד מ"ז. ועיין ירוש' פ"ד סה"ז, מ"ו ע"א, כתובות פ"ז ה"ט, ל"א ע"ג, קידושין פ"ב ה"ה, ס"ב ע"ג, בבלי מ"ו א', כתובות ע"ד ב'.

2 קונם את אשתי וכו'. עיין משנ' נדרים פ"ג מ"ב.

3 מפני מה אמרו וכו'. ירוש' פ"ד ה"ז, מ"ו ע"א, בבלי מ"ו א'.

4 ר' לעזר בי ר' יוסה וכו'. בבלי הנ"ל.

5 משום איילונית וכו'. משנ' פ"ד מ"ח.

1 רבן שמעון וכו'. משנ' פ"ד מ"ו.

1 בראשונה היו אומ' וכו'. בבלי ב"ק קי"ז א'. ועיין בבלי כאן נ"ג א'. ועיין במשנ' פ"ה מ"ד.

1 כהנים שפגלו וכו'. משנ' פ"ה מ"ד, בבלי נדרים ל"ו, א', מנחות מ"ט א'.

2 מפני תיקון העולם. בבלי נ"ג א'.

3 שלוח בית דין שהכה וכו'. להלן ב"ק פ"ז הי"ז, שם פ"ט הי"א, מכות בכי"ע פ"ב ה"ה.

1 ארץ יהודה וכו'. משנ' פ"ה מ"ו.

2 במה דברים אמורים וכו'. ירוש' פ"ה ה"ז, מ"ז ע"ב. ועיין במשנ' הנ"ל.

3 גליל לעולם וכו'. ירוש' הנ"ל.

4 הלוקח מן הסיקריקון וכו'. עיין משנ' פ"ה מ"ו.

5 אם עשה לו וכו'. עיין להלן, שו' 74, ובבבלי נ"ח סע"א, ב"ב מ"ח א'.

6 זו משנה ראשונה וכו'. משנ' פ"ה מ"ו.

7 רביע בקרקעות וכו'. עיין ירוש' פ"ה ה"ח, מ"ז ע"ב, בבלי נ"ח ב'.

8 ויד בעלים וכו'. בבלי נ"ח ב'. ועיין להלן, שו' 68.

9 אם יש בידן וכו'. משנ' פ"ה מ"ו, בבלי הנ"ל.

10 ר' השיב בית דינו וכו'. משנה הנ"ל.

11 רביע בקרקעות וכו'. בבלי נ"ח ב'.

12 ויד בעלים וכו'. עיין לעיל, שו' 66.

1 והחבורות וכו'. עיין ירוש' פ"ה ה"ז, מ"ז ע"ב.

2 היורד לשם חוב וכו'. ירוש' הנ"ל, בבלי נ"ח ב'.

3 ר' שמעון בן לעזר וכו'. בבלי נ"ח ב'. ועיין במשנ' פ"ה מ"ו.

4 אחריות וכו'. בבלי הנ"ל.

1 הפעוטות מקחן וכו'. משנ' פ"ה מ"ז ומובאות.

1 עני שנוטל בידו וכו'. עיין ירוש' פ"ה ה"ט, מ"ז ע"ג.

2 עיר שיש בה ישראל וכו'. ירוש' פ"ה ה"ט, מ"ז ע"ג, דמאי פ"ד ה"ו, כ"ד ע"א, ע"ז פ"א ה"ג, ל"ט ע"ג.

3 מפרנסין עניי גוים וכו'. ירוש' הנ"ל, בבלי ס"א א'.

1 מנחמין אבילי גוים וכו'. ירוש' הנ"ל.

1 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

לֵית כָּאן אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אֲבָל חוֹשֵׁשׁ הוּא שֶׁלֹּא יַעֲשִׁיר הֶעָנִי. וְתַנֵּי כֵן. הַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הֶעָנִי וְאֶת הֶעָשִׁיר אֵין מַפְרִישִׁין עֲלֵיהֶן. שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין עַל הָאָבוּד.

3 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

עָבַר וּבִיטְּלוֹ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אִם בִּיטְּלוֹ הֲרֵי זֶה מְבוּטָּל. דִּבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ וְלֹא לְהוֹסִיף עַל תְּנָאוֹ. יְאוּת אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי. דְּבַר תּוֹרָה הוּא שֶׁיְּבַטֵּל וְהֵן אָמְרוּ שֶׁלֹּא בִיטֵּל. וְדִבְרֵיהֶן עוֹקְרִין דִּבְרֵי תוֹרָה. וְכִי שֶׁמֶן עַל זֵתִים וַעֲנָבִים עַל הַיַּיִן לֹא תוֹרָה הוּא שֶׁיִּתְרוֹם מִפְּנֵי גֶזֶל הַשֵּׁבֶט. וְהֵן אָמְרוּ שֶׁלֹּא יִתְרוֹם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ. עָבַר וְתָרַם אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. רִבִּי אוֹשַׁעְיָה בַּר אַבָּא אָמַר לְרִבִּי יוֹדָן נְשִׂיָיא. בַּאֲגָדָה דְסַבָּךְ מָאן דַּיֵיק לָן.

4 גיטין פתח ↗

הַמַּחֲזִיר חוֹב לַחֲבֵירוֹ בַּשְּׁבִיעִית – צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ: ״מְשַׁמֵּט אֲנִי״; וְאִם אָמַר לוֹ: ״אַף עַל פִּי כֵן״, יְקַבֵּל הֵימֶנּוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה״. אָמַר רַבָּה: וְתָלֵי לֵיהּ עַד דְּאָמַר הָכִי. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ, אַל יֹאמַר לוֹ: ״בְּחוֹבִי אֲנִי נוֹתֵן לָךְ״, אֶלָּא יֹאמַר לוֹ: ״שֶׁלִּי הֵן, וּבְמַתָּנָה אֲנִי נוֹתֵן לָךְ״! אֲמַר לֵיהּ: תָּלֵי לֵיהּ נָמֵי עַד דְּאָמַר הָכִי. אַבָּא בַּר מָרְתָּא, דְּהוּא אַבָּא בַּר מִנְיוֹמֵי, הֲוָה מַסֵּיק בֵּיהּ רַבָּה זוּזֵי. אַיְיתִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ בִּשְׁבִיעִית, אֲמַר לֵיהּ: מְשַׁמֵּט אֲנִי. שַׁקְלִינְהוּ וַאֲזַל. אֲתָא אַבָּיֵי, אַשְׁכְּחֵיהּ דַּהֲוָה עֲצִיב, אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי עֲצִיב מָר? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי הֲוָה מַעֲשֶׂה. אֲזַל לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: אַמְטֵית לֵיהּ זוּזֵי לְמָר? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲמַר לֵיהּ: וּמַאי אֲמַר לָךְ? אֲמַר לֵיהּ: ״מְשַׁמֵּט אֲנִי״. אֲמַר לֵיהּ: וַאֲמַרְתְּ לֵיהּ ״אַף עַל פִּי כֵן״? אֲמַר לֵיהּ: לָא. אֲמַר לֵיהּ: וְאִי אֲמַרְתְּ לֵיהּ ״אַף עַל פִּי כֵן״, הֲוָה שַׁקְלִינְהוּ מִינָּךְ; הַשְׁתָּא מִיהַת אַמְטִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ, וְאֵימָא לֵיהּ ״אַף עַל פִּי כֵן״. אֲזַל אַמְטִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ, וַאֲמַר לֵיהּ ״אַף עַל פִּי כֵן״. שַׁקְלִינְהוּ מִינֵּיהּ, אָמַר: לָא הֲוָה בֵּיהּ דַּעְתָּא בְּהַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן מֵעִיקָּרָא. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב נַחְמָן: נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר: ״פְּרוֹסְבּוּל הָיָה בְּיָדִי, וְאָבַד מִמֶּנִּי״. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן פְּרוֹסְבּוּל, לָא שָׁבֵיק הֶיתֵּירָא וְאָכֵיל אִיסּוּרָא. כִּי אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: מִידֵּי פְּרוֹסְבּוּל הָיָה לְךָ וְאָבַד? כְּגוֹן זֶה, ״פְּתַח פִּיךָ לָאִלֵּם״ הוּא. תְּנַן: וְכֵן בַּעַל חוֹב שֶׁמּוֹצִיא שְׁטַר חוֹב, וְאֵין עִמּוֹ פְּרוֹסְבּוּל – הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִפָּרְעוּ. תַּנָּאֵי הִיא – דְּתַנְיָא: הַמּוֹצִיא שְׁטַר חוֹב – צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא עִמּוֹ פְּרוֹסְבּוּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ. מַתְנִי׳ עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה וּפְדָאוּהוּ, אִם לְשׁוּם עֶבֶד – יִשְׁתַּעְבֵּד; אִם לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין – לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד. גְּמָ׳ בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין – אַמַּאי לָא יִשְׁתַּעְבֵּד? אֶלָּא לְאַחַר יֵאוּשׁ, לְשׁוּם עֶבֶד – אַמַּאי יִשְׁתַּעְבֵּד? אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם לִפְנֵי יֵאוּשׁ, וּלְשׁוּם עֶבֶד – יִשְׁתַּעְבֵּד לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן, לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין – לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד לֹא לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן וְלֹא לְרַבּוֹ שֵׁנִי; לְרַבּוֹ שֵׁנִי לָא, דְּהָא לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין פַּרְקֵיהּ, לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן נָמֵי לָא, דִּילְמָא מִמַּנְעִי וְלָא פָּרְקִי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד – קָסָבַר: כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לִפְדּוֹת אֶת בְּנֵי חוֹרִין, כָּךְ מִצְוָה לִפְדּוֹת אֶת הָעֲבָדִים. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם לְאַחַר יֵאוּשׁ, וּלְשׁוּם עֶבֶד – יִשְׁתַּעְבֵּד לְרַבּוֹ שֵׁנִי, לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין – לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד לֹא לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן וְלֹא לְרַבּוֹ שֵׁנִי; לְרַבּוֹ שֵׁנִי לָא, דְּהָא לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין פַּרְקֵיהּ, לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן נָמֵי לָא, דְּהָא לְאַחַר יֵאוּשׁ הֲוָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד – כִּדְחִזְקִיָּה, דְּאָמַר חִזְקִיָּה: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד? שֶׁלֹּא יְהֵא כׇּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹלֵךְ וּמַפִּיל עַצְמוֹ לִגְיָיסוֹת, וּמַפְקִיעַ עַצְמוֹ מִיָּד רַבּוֹ. מֵיתִיבִי, אָמַר לָהֶן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לִפְדּוֹת אֶת בְּנֵי חוֹרִין, כָּךְ מִצְוָה לִפְדּוֹת אֶת הָעֲבָדִים. בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי – דְּאָמַר לִפְנֵי יֵאוּשׁ, הַיְינוּ דְּקָאָמַר ״כְּשֵׁם״; אֶלָּא לְרָבָא – דְּאָמַר לְאַחַר יֵאוּשׁ, הַאי ״כְּשֵׁם״?! מִשּׁוּם דְּחִזְקִיָּה הוּא! אָמַר לָךְ רָבָא: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לָא הָוֵי יָדַע מַאי קָאָמְרִי רַבָּנַן, וְהָכִי קָאָמַר לְהוּ: אִי לִפְנֵי יֵאוּשׁ קָאָמְרִיתוּ – הַיְינוּ ״כְּשֵׁם״; אִי לְאַחַר יֵאוּשׁ קָאָמְרִיתוּ – כִּדְחִזְקִיָּה. וּלְרָבָא – דְּאָמַר לְאַחַר יֵאוּשׁ, וּלְרַבּוֹ שֵׁנִי; רַבּוֹ שֵׁנִי מִמַּאן קָנֵי לֵיהּ – מִשַּׁבַּאי, שַׁבַּאי גּוּפֵיהּ מִי קָנֵי לֵיהּ?! אִין; קָנֵי לֵיהּ לְמַעֲשֶׂה יָדָיו – דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מִנַּיִן לְגוֹי, שֶׁקָּנָה אֶת הַגּוֹי לְמַעֲשֵׂה יָדָיו? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ״ – אַתֶּם קוֹנִים מֵהֶם,

5 גיטין פתח ↗

תַּנְיָא כְּלִישָּׁנָא בָּתְרָא – אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רַע לֹא יַחְזִיר, וּמִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחְזִיר? שֶׁלֹּא יְהוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בַּעֲרָיוֹת וּבִנְדָרִים. לְפִיכָךְ אוֹמְרִים לוֹ, אֱמוֹר לָהּ: ״הָוֵי יוֹדַעַת שֶׁמִּשּׁוּם שֵׁם רַע אֲנִי מוֹצִיאֵךְ וּמִשּׁוּם נֶדֶר אֲנִי מוֹצִיאֵךְ״.

7 בבא קמא פתח ↗

וּמְנָא תֵּימְרָא דְּמִקְּנָסָא לָא גָּמְרִינַן? דְּתַנְיָא, בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: הַמְטַמֵּא וְהַמְנַסֵּךְ; חָזְרוּ לוֹמַר: אַף הַמְדַמֵּעַ.

8 מנחות פתח ↗

אָמַר רָבָא: וּמוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין, הַכֹּהֲנִים שֶׁפִּיגְּלוּ בַּמִּקְדָּשׁ מְזִידִין – חַיָּיבִין, הָא שׁוֹגְגִין – פְּטוּרִין, וְתָנֵי עֲלַהּ: פִּיגּוּלָן פִּיגּוּל.

10 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

הלכה: לֹא הָיָה סִיקָרִיקוֹן בִּיהוּדָה כול׳. בָּרִאשׁוֹנָה גָזְרוּ שְׁמָד עַל יְהוּדָה. שֶׁכֵּן מְסוֹרֶת בְּיָדָם מֵאֲבוֹתָם. יְהוּדָה הָרַג אֶת עֵשָׂו. דִּכְתִיב יָדְךָ בְּעוֹרֶף אוֹיְבֶיךָ. וְהָיוּ הוֹלְכִין וּמְשַׁעְבְּדִין בָּהֶן וְנוֹטְלִין שָׂדוֹתֵיהֶן וּמוֹכְרִין אוֹתָן לַאֲחֵרִים. וְהָיוּ בַעֲלֵי בָתִּים בָּאִין וְטוֹרְפִין וְהָיְתָה הָאָרֶץ חֲלוּטָה בְּיַד סִיקָרִיקוֹן. נִמְנְעוּ מִלִּיקַּח. הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהֵא סִיקָרִיקוֹן בִּיהוּדָה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בַּהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה. אֲבָל הֲרוּגִים שֶׁנֶּהֶרְגּוּ מִן הַמִּלְחָמָה וְהֵילַךְ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. וַהֲרוּגִים שֶׁלִּפְנֵי הַמִּלְחָמָה לֹא כִלְאַחַר הַמִּלְחָמָה הֵן. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא סִיקָרִיקוֹן וְגָזַל וְחָמַס. לֹא הִסְפִּיק לִכְתּוֹב תָּרְפּוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא סִיקָרִיקוֹן לְכָל הָעוֹלָם. שֶׁלֹּא תְהֵא הֲלָכָה לְמֶחֱצָה.

11 גיטין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: הַבָּא מֵחֲמַת חוֹב וּמֵחֲמַת אַנְפָּרוּת – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן, וְאַנְפָּרוּת עַצְמָהּ – צְרִיכָה שֶׁתִּשְׁהֶה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

« מסורת התוספתא על גיטין ב׳:י״ג מסורת התוספתא על גיטין ד׳:א׳ »