מסורת התוספתא על גיטין ד׳:א׳

« מסורת התוספתא על גיטין ג׳:י״ד מסורת התוספתא על גיטין ד׳:ב׳ »

1 הַשּׁוֹלֵחַ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִגִּיעַ בַּשָּׁלִיחַ, אוֹ שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו שָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ, גֵּט שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בָּטֵל הוּא, הֲרֵי זֶה בָטֵל. קָדַם אֵצֶל אִשְׁתּוֹ אוֹ שֶׁשָּׁלַח אֶצְלָהּ שָׁלִיחַ וְאָמַר לָהּ, גֵּט שֶׁשָּׁלַחְתִּי לִיךְ בָּטֵל הוּא, הֲרֵי זֶה בָטֵל. אִם מִשֶּׁהִגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ, שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ:

פירוש מסורת התוספתא על גיטין ד׳:א׳

1 התקבל לי גיטי וכו'. עיין במשנ' פ"ו מ"א.

2 רבן שמעון וכו'. עיין ירוש' פ"ו ה"א, מ"ז ע"ד, בבלי ס"ג א'.

3 עד שיאמר אי איפשי וכו'. עיין במשנ' פ"ו מ"א ובירושלמי ובבלי הנ"ל.

« מסורת התוספתא על גיטין ג׳:י״ד מסורת התוספתא על גיטין ד׳:ב׳ »