מהר"ם על כתובות מ״ב ב

1 מַאי לָאו בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין! לָא, בְּשֶׁלֹּא עָמַד בַּדִּין.

2 וְהָא מִדְּרֵישָׁא בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין, סֵיפָא נָמֵי בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין. דְּקָתָנֵי רֵישָׁא: אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁמְּשַׁלְּמִין עֲלֵיהֶם אֶת הַקֶּרֶן. תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְהָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה וּמוֹצִיא שֵׁם רַע, מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּמָעֲלָה מַעַל״, רִיבָּה.

3 הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלֹא עָמַד בַּדִּין, כְּפֵילָא מִי אִיכָּא? אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין. וּמִדְּרֵישָׁא בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין, סֵיפָא נָמֵי בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין!

4 אֲמַר לֵיהּ, יָכֵילְנָא לְשַׁנּוֹיֵי לָךְ: רֵישָׁא בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין, וְסֵיפָא בְּשֶׁלֹּא עָמַד בַּדִּין, וְכוּלַּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. וְשִׁינּוּיֵי דְּחִיקֵי לָא מְשַׁנֵּינַן לָךְ. דְּאִם כֵּן אָמְרַתְּ לִי: לִיתְנֵי רֵישָׁא ״רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר״, אוֹ לִיתְנֵי סֵיפָא ״דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן״.

5 אֶלָּא: כּוּלַּהּ בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין, וְרֵישָׁא רַבָּנַן וְסֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן.

6 וּמוֹדֵינָא לָךְ לְעִנְיַן קׇרְבַּן שְׁבוּעָה דְּרַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ, מִ״וְּכִחֵשׁ״.

7 וְכִי קָאָמֵינָא מָמוֹן הָוֵי — לְהוֹרִישׁוֹ לְבָנָיו.

8 אֵיתִיבֵיהּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ. וְאִי אָמְרַתְּ מָמוֹן הָוֵי לְהוֹרִישׁוֹ לְבָנָיו, לְעַצְמָהּ אַמַּאי? דְּאַחִין בָּעֵי מִיהְוֵי!

9 אָמַר רָבָא: הַאי מִילְּתָא קְשַׁאי בַּהּ רַבָּה וְרַב יוֹסֵף עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין וְלָא אִיפְּרַק, עַד דִּיתֵיב רַב יוֹסֵף בְּרֵישָׁא וּפָירְקַהּ: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כֶּסֶף״, לֹא זִיכְּתָה תּוֹרָה לָאָב אֶלָּא מִשְּׁעַת נְתִינָה.

10 וְכִי קָאָמַר רַבָּה מָמוֹנָא הָוֵי לְהוֹרִישׁוֹ לְבָנָיו — בִּשְׁאָר קְנָסוֹת.

11 אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי עֶבֶד, דִּכְתִיב: ״כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדוֹנָיו״, הָכִי נָמֵי לֹא זִיכְּתָה תּוֹרָה לָאָדוֹן אֶלָּא מִשְּׁעַת נְתִינָה?! ״יִתֵּן״ לְחוּד, ״וְנָתַן״ לְחוּד.

12 אִי הָכִי, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכִחֵשׁ״? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנָתַן״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!

13 אָמַר רָבָא: כִּי אִיצְטְרִיךְ ״וְכִחֵשׁ״ — כְּגוֹן שֶׁעָמְדָה בַּדִּין, וּבָגְרָה וּמֵתָה. דְּהָתָם, כִּי קָא יָרֵית אָבִיהָ — מִינַּהּ דִּידַהּ קָא יָרֵית.

14 אִי הָכִי, ״יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁהֵן קְנָס״, מָמוֹן הוּא! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁעִיקָּרָן קְנָס.

15 אֵיתִיבֵיהּ: רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ. טַעְמָא דְּלֹא עָמַד בַּדִּין, הָא עָמַד בַּדִּין, דִּמְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, קׇרְבַּן שְׁבוּעָה נָמֵי מִיחַיַּיב!

16 רַבִּי שִׁמְעוֹן לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי, אַף עַל גַּב דְּעָמַד בַּדִּין — רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ מִ״וְּכִחֵשׁ״. אֶלָּא לְדִידְכוּ, אוֹדוֹ לִי מִיהַת הֵיכָא דְּלֹא עָמַד בַּדִּין, דְּכִי קָא תָּבַע, קְנָסָא קָא תָּבַע,