מהר"ם על בבא בתרא ק״א

1 גמ' ותו הא תנן חצר הקבר בתוכו טהור. פי' ואם איתא דהכא כוכין לבראי לחצר שדי להו הרי העומד בתוך החצר מאהיל ע"ג הכוכין ואמאי טהור ואע"ג שפירש הרשב"ם לעיל שלכך רומן של הכוכין ז' טפחים כדי להיות אויר טפח בין הקרקע לארון שלא לטמא העוברים דרך המעבר וא"כ מאי פריך המקשה הכא הא אפילו מאהיל ע"ג כוכין לא נטמא כיון שיש אויר טפח ולכך אתא שפיר דקתני העומד בתוכו טהור מ"מ פריך שפיר דהא כתבו התוס' לעיל מדרבנן מיהא מטמא אע"ג דהוי פותח טפח ולא התירו אלא ללכת למקום מצוה וכו' ולכך פריך שפיר אמאי העומד בתוכו טהור:

2 תוס' ד"ה ורחבן ששה ואפילו למ"ד בסוכה שהאדם תופס אמה וכו' כצ"ל:

3 בא"ד דהא מקוה אינו אלא אמה על אמה ברום ג' אמות. ובשבת פרק המצניע שבת דף צ"ב ד"ה אשתכח דלמעלה מי' הוה קאי כתבו התוס' אע"ג שהאדם אורך גופו הוא ג' אמות מכתפו ולמטה מלבד ראשו וא"כ ברום ג' אמות היכי טובל ותירצו דכשיכניס במים יעלו המים למעלה מראשו ע"ש:

4 ד"ה אי לבראי וכו' ה"ה דהוה מצי למפרך הא קא נגעי אהדדי וכו'. ר"ל דהא אורך הכוכין ד' אמות והחצר כולה אינו כ"א שש על שש וא"כ שמצד פתח המערה המזרחית והכוכין שמצד פתח המערה המערבית שפונים לצד אורך החצר זה שכנגד זה נגעי אהדדי שאורך הוא ח' אמות והחצר אינו כ"א ו' אמות וכן הכוכין של פתח המערה דרומית והכוכין של פתח המערה צפונית וק"ל:

5 ד"ה דעביד ליה כמין נגר וכו' ועוד יש לפרש דלכל הפחות הפתח רחב ב' אמות ומחצה ואותו שבימין רחוק אמה מקרן זוית וכו' הציור הוא כזה* לפי זה נוגע הכוך האחד בתוך השני ה"א וכן לפי תירוץ הראשון של הרשב"א שפירש שלעולם ירחיק הכוך שבימין אמה ושבשמאל יעשה בקרן זוית נוגעים הכוכין זה לזה צריך שלא יהיה האמות מצומצמות כ"כ ויהיה קצת הפסק ביניהם והואיל והכוכין עשויין כמין נגר בהפסק כל דהו היה די וק"ל:

6 גמ' אמר רב אשי במעמיק דאי לא תימא הכי ד' מערות לר"ש היכי עביד להו וכו' עיין לעיל בצורה שציירתי לך אליבא דר"ש ותראה שהכוכין הן מצויירין זה ע"ג זה שבענין אחר א"א שהרי הכוכין של מערה המזרחית ע"כ הולכין לצד דרום ולצד צפון והכוכין של המערה הדרומית הולכין על גביה וכן לצפון ויש לדקדק לפי הי"מ דמפרשי דעביד להו לקרן זויות דהיינו בשני הזויות שאצל הפתח הפנוי חצי אמה מצד זה וחצי אמה מצד זה שבמערה המזרחית ובמערה הדרומית והצפונית ג"כ היו עושים כן א"כ ע"כ יהיו ד' מערות זו ע"ג זו וכל אחת רומה ז' טפחים והא גובה של המערה אינו כ"א ד"א כמ"ש הרשב"ם לעיל בשם התוס' וא"כ אפילו במעמיק א"א לעשות זו ע"ג בגובה המערה וצ"ל דמעמיק גם כן בקרקעית המערה וק"ל:

7 כדאמר רב שישא וכו'. בניפלי ה"נ בניפלי פי' רשב"ם ולר"ש הכוכין שהן בתוך הד"א של המערה ב' קברים של נפלים הן שאין ארכן אלא חצי אמה וכו' והא הכוכין כל א' ארכו ד"א והמערה כולה אין ארכה כ"א ח' אמות לר"ש כל אורך ד"א של כוך השני לא הוי עושה כ"א קברי נפלים ובד"א הנשארים לא היו אפשר לעשות כ"א ב' כוכין גדולים וא"כ נמצא סך החשבון הכוכין לר"ש דהיינו י"ג כוכין ד' מכאן וד' מכאן וכו' וצ"ל שבאותו צד לא עשה כ"א ב' כוכין גדולים ארוכים ובד"א שאצל הפתח בחצי אמה הפנויה בסדר הכותל עשה ג' כוכין קטנים אותו שבחצי אמה הפנויה היה ארכו חצי אמה ורחבה חצי אמה והשנים הנשארים שבתוך ד"א היה כ"א ארכו חצי אמה שהאורך הולך לצד מערה השניה ורוחב הכוך הוא אמה וביניהם אמה פנוי ונמצא שבכל צד היו ד' כוכין כדתני מתניתין במילתיה דרבי שמעון כי לא היו כל הכוכין הקטנים שוין כמו שאין כל הנפלים שוין וק"ל: