כלי יקר על דברים ל״א

1 וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. כָּל הַמְפָרְשִׁים נִדְחֲקוּ בַּהֲלִיכָה זוֹ, כִּי לֹא פֹרַשׁ לְהֵיכָן הָלַךְ. וְלִי נִרְאֶה לְפָרֵשׁ אוֹתָהּ בִּשְׁנֵי פָּנִים. הָאֶחָד הוּא, לְפִי שֶׁרָצָה מֹשֶׁה לוֹמַר ״לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבֹא״, וּמִלַּת ״לֹא אוּכַל״ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי פָּנִים: אוֹ לֹא אוּכַל מַמָּשׁ מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת, אוֹ לֹא אוּכַל אֵינִי רַשַּׁאי, מִלְּשׁוֹן ״לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ״ דברים יב יז. וּבֶאֱמֶת שֶׁכָּאן פֵּרוּשׁוֹ: אֵינִי רַשַּׁאי עוֹד לָצֵאת וְלָבֹא, לְפִי שֶׁכְּבָר נִתְּנָה הָרְשׁוּת לִיהוֹשֻׁעַ. וְהָיָה מֹשֶׁה יָרֵא פֶּן יָבִינוּ יִשְׂרָאֵל ״לֹא אוּכַל״ כְּמַשְׁמָעוֹ, מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לָלֶכֶת לָבֹא וְלָצֵאת לִפְנֵיהֶם כְּפַעַם בְּפַעַם, מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה? הָלַךְ לִפְנֵי כָּל יִשְׂרָאֵל בִּזְרִיזוּת לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, כִּי בָּזֶה הֶרְאָה לָהֶם כִּי כְּכֹחוֹ אָז כֵּן עַתָּה לָלֶכֶת וְלָצֵאת וְלָבֹא לִפְנֵיהֶם, וְאָז יָבִינוּ מֵעַצְמָם מַאֲמַר ״לֹא אוּכַל״ שֶׁכַּוָּנָתוֹ אֵינִי רַשַּׁאי. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה״, שֶׁהָלַךְ בִּפְנֵי כָּל יִשְׂרָאֵל בִּזְרִיזוּת לְהַרְאוֹתָם שֶׁהוּא יָכוֹל לָלֶכֶת אֲבָל אֵינוֹ רַשַּׁאי. וּמִטַּעַם זֶה אָמַר לָהֶם: ״בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם״, וְאַף עַל פִּי כֵן כְּכֹחִי אָז כֵּן עַתָּה, כִּי בְּכָל הַיָּמִים הַלָּלוּ לֹא סָר כֹּחִי, וְזֶה מוֹפֵת שֶׁיָּכוֹל אֲנִי אֲבָל אֵינִי רַשַּׁאי. וּבְדֶרֶךְ זֶה יֵשׁ לוֹמַר ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה״ גַּם לְדָבָר אַחֵר שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: לֹא אוּכַל לָצֵאת וְלָבֹא בִּדְבַר הֲלָכָה, עַל כֵּן ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה״, שֶׁהָלַךְ לִפְנֵיהֶם בִּדְבַר הֲלָכָה וְתוֹרָה, וּבָזֶה הֶרְאָה לָהֶם שֶׁכְּכֹחוֹ אָז כֵּן עַתָּה בִּדְבַר הֲלָכָה, וְיָכוֹל אֲבָל אֵינוֹ רַשַּׁאי, כִּי נִתְּנָה הָרְשׁוּת לִיהוֹשֻׁעַ, וּבְהֶכְרֵחַ נִסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה, וּסְתִימָה זוֹ שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי כָּאָמוּר.

2 הַשֵּׁנִי הוּא, שֶׁרָצָה מֹשֶׁה לְזָרְזָם עַל הַתְּשׁוּבָה אֲשֶׁר עִקָּרָהּ בִּדְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הושע יד ג: ״קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה׳״. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל״, וּמִדְּקָאָמַר אַחַר כָּךְ: ״וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם״, אִם כֵּן דִּבּוּר רִאשׁוֹן לְהֵיכָן אֲזַל? אֶלָּא שֶׁהוּא דִבּוּר קָשֶׁה שֶׁל מוּסָר, וְלָכֵן אֲמָרוֹ אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהָשִׁיב יָבֹא וְיָשִׁיב, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל״ דברים א א. וְכֵן כָּאן אָמַר לְכוּלָּם עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה הַתְּלוּיָה בִּדְבָרִים, וּלְפִי שֶׁאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ לְעוֹלָם, וְכָל חוֹטֵא וְרַב מֶרִי לְעוֹלָם לֹא יֵלֵךְ הוּא אֶל הֶחָכָם הָרוֹפֵא לְבַקֵּשׁ תְּרוּפָה לְמַחֲלָתוֹ בְּחֹלִי הַנֶּפֶשׁ, וְהַלְוַאי שֶׁיִּשְׁמַע בְּקָרְאוֹ אֵלָיו הֶחָכָם הַהוֹלֵךְ אֵלָיו וּמְדַבֵּר עַל לִבּוֹ לְפַתּוֹתוֹ עַל דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, עַל כֵּן אָמַר ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה״, שֶׁהוּא הָלַךְ מֵאֹהֶל לְאֹהֶל אֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְהָיָה מְדַבֵּר עַל לִבּוֹ ״אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״, הַיְנוּ עִנְיְנֵי הַתְּשׁוּבָה הַתְּלוּיָה בִּדְבָרִים. וְהוּא מוּסָב עַל מַה שֶּׁכָּתוּב לְמַעְלָה: ״כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ״, דְּהַיְנוּ עִנְיַן ״קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים״.

3 וְאוּלַי הוּא עִנְיַן הַשָּׁלוֹם, שֶׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק ״בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ״ תהלים לד טו, כִּי הַשָּׁלוֹם אֵינוֹ כִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת, כִּי כָּל שְׁאָר הַמִּצְווֹת כְּצִיצִית וּמְזוּזָה וְחַלָּה – אִם תָּבֹא לְיָדְךָ אַתָּה מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹתָהּ, אֲבָל אֵין אַתָּה מְחֻיָּב לְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ. אֲבָל הַשָּׁלוֹם אַתָּה מְחֻיָּב לְחַזֵּר אַחֲרָיו ויק״ר ט ט. וְיֵשׁ לִתֵּן טַעַם בַּדָּבָר, מַה נִּשְׁתַּנָּה הַשָּׁלוֹם יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וְיָבוֹא עַל נָכוֹן אִם נֹאמַר שֶׁשָּׁלוֹם זֶה הוּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה. וְעַל כֵּן אַתָּה צָרִיךְ לְחַזֵּר אַחֲרָיו מִשְּׁנֵי צְדָדִים: אִם מִצַּד שֶׁהַחוֹטֵא לֹא יָשִׂים אָשָׁם בְּנַפְשׁוֹ לְעוֹלָם וְאֵינוֹ רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ לְעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה חוֹבָתוֹ, עַל כֵּן צָרִיךְ אַתָּה לַחֲזוֹר אַחֲרָיו כִּי לֹא יַחֲזוֹר הוּא אַחֲרֶיךָ; אִם מִצַּד שֶׁאַתָּה צָרִיךְ אֶל זֶה הַשָּׁלוֹם, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בְּעַד זֶה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ יומא פו:: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁיָּחִיד עֲשָׂאָהּ מוֹחֲלִין לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר הושע יד ה: ״אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ״. אִם כֵּן שָׁלוֹם זֶה הוּא לַהֲנָאָתְךָ, דִּין הוּא שֶׁתַּחֲזוֹר אַתָּה אַחֲרָיו.

4 וְאַף אִם הַשָּׁלוֹם כִּפְשׁוּטוֹ בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בּוֹ צֹרֶךְ גָּדוֹל אֶל הַתְּשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַשָּׁבִים רַבִּים, כִּי בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל כִּי אִם תְּשׁוּבַת הָרַבִּים, וְיָחִיד אֵימָתַי? בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה דַּוְקָא, עַל כֵּן נֶאֱמַר ישעיה נז יט: ״שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב״. כִּי מִי שֶׁהוּא רָחוֹק וְנִתְקָרֵב צָרִיךְ לִשְׁנֵי שְׁלוֹמוֹת אֵלּוּ, הֵן שָׁלוֹם בֵּינוֹ וּבֵין אֱלֹהָיו, הֵן שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְרֵעֵהוּ, וְאָז ״אָמַר ה׳ וּרְפָאתִיו״. וּכְמוֹ שֶׁשָּׁלוֹם זֶה הַמְּסַבֵּב הַתְּשׁוּבָה חַיָּב כָּל אָדָם לְחַזֵּר אַחֲרָיו, כָּךְ עָשָׂה מֹשֶׁה. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה״, כִּי הוּא הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם וְזֵרְזָם עַל הַתְּשׁוּבָה וְעַל הַדְּרָכִים הַמְּסַבְּבִים הַתְּשׁוּבָה, דְּהַיְנוּ הַשְּׁנֵי שְׁלוֹמוֹת שֶׁהִזְכַּרְנוּ. וּשְׁנֵיהֶם נִכְלְלוּ בְּאָמְרוֹ: ״וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״, הֵן דִּבְרֵי וִדּוּי בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, הֵן דִּבְרֵי פִּיּוּס בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כִּי עַל שְׁנֵיהֶם נֶאֱמַר: ״קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה׳״.

1 כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ. מָצִינוּ לְשׁוֹן הֲלִיכָה בְּפָרָשָׁה זוֹ בִּשְׁלֹשָׁה פָּנִים, כִּי אֵצֶל יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ״, מַשְׁמָע מַחֲזִיק בְּיָדְךָ, מַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ, אֲבָל בִּיהוֹשֻׁעַ כְּתִיב: ״וַה׳ הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ״, וּבְמֹשֶׁה כְּתִיב סְתָם: ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה״, בְּלֹא סַעַד כְּלָל, כִּי זֶה דּוֹמֶה לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּנֹחַ שֶׁהָיָה מִקְּטַנֵּי אֱמוּנָה: ״אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ״ בראשית ו ט, שֶׁהָיָה צָרִיךְ סַעַד לְתָמְכוֹ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כְּתִיב אֶצְלָם: ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ״, כִּי הָיוּ צְרִיכִין סַעַד לְתָמְכָם בְּיִרְאַת ה׳. אֲבָל יְהוֹשֻׁעַ נֶאֱמַר בּוֹ: ״וַה׳ הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ״, וְהוּא אַחֲרָיו, כִּי לֹא הָיָה צָרִיךְ כָּל כָּךְ סַעַד לְתָמְכוֹ כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם לֹא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגַת הָאָבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם טו מח: ״הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבוֹתַי לְפָנָיו״, מַשְׁמָע שֶׁהַשְּׁכִינָה הָיְתָה אַחֲרֵיהֶם. וּלְמַדְרֵגָה זוֹ הִגִּיעַ מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה״, מַשְׁמָע הָלַךְ לְבַדּוֹ בְּלֹא סַעַד כְּלָל, כִּי הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי ה׳ יֵשׁ לוֹ קְצָת סַעַד אֲבָל לֹא כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ עִם ה׳. וּמִטַּעַם זֶה אָמְרוּ ב״ב עה.: פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, כְּמוֹ הַחַמָּה שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אוֹר מִגַּלְגַּל אַחֵר כָּךְ מֹשֶׁה הֵאִיר בְּצִדְקוֹ מֵאֵלָיו, וִיהוֹשֻׁעַ כַּלְּבָנָה שֶׁצְּרִיכָה סַעַד מִן אוֹר הַחַמָּה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לַכּוֹכָבִים, כִּי אוֹרָם זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם עַד שֶׁצְּרִיכִין סַעַד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. וְחַכְמֵי הַתְּכוּנָה אָמְרוּ שֶׁמַּה שֶּׁיְּסַבְּבוּ הַכּוֹכָבִים בְּשִׁבְעִים שָׁנִים יְסַבְּבוּ הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה בְּיוֹם אֶחָד, כָּךְ הַשְּׁלֵמִים כְּמֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ קוֹנִים עוֹלָמָם בְּיוֹם אֶחָד, לִקְנוֹת מִן הַשְּׁלֵמוּת בְּיוֹם אֶחָד מַה שֶּׁלֹּא יָכוֹל אָדָם בֵּינוֹנִי לִקְנוֹת כִּי אִם בְּשִׁבְעִים שָׁנָה, זְמַן בֵּינוֹנִי אֲשֶׁר קָצַב ה׳ לְכָל אָדָם לִקְנוֹת בּוֹ שְׁלֵמוּתוֹ, וְלִפְעָמִים גַּם שֵׂיבָה זָרְקָה בּוֹ וְהוּא לֹא יָדָע.

1 וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. וְכִי כָּל הָעָם הָיוּ רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת? מַהוּ ״וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל״? וּמַהוּ ״חֲזַק וֶאֱמָץ״, וְכִי בּוֹ תַּלְיָא? כִּי אִם ה׳ לֹא יְחַזֵּק יָדוֹ, וִיהוֹשֻׁעַ מַה הוּא כִּי יֹאמַר לוֹ ״חֲזַק וֶאֱמָץ״? גַּם יֵשׁ לְכָל מַשְׂכִּיל לְהִתְבּוֹנֵן בַּשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּאוּ בֵּין דִּבְרֵי מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וּבֵין דִּבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוֹשֻׁעַ, כִּי מֹשֶׁה אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא״. וּמַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר: זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר עִמְּךָ, הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּם וַעֲצָתָם, לְכָךְ אָמַר ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא״, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא״, בְּעַל כָּרְחָם, טוֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקְדָם – יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת עַל זֶה, אֵיךְ סָתַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּבְרֵי מֹשֶׁה, כִּי כָּל דְּבָרָיו נֶאֶמְרוּ בִּנְבוּאָה וּמִפִּי ה׳. מֹשֶׁה אָמַר: ״אֶת הָעָם״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. מֹשֶׁה אָמַר: ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתָם״, תָּלָה יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ בַּאֲבוֹתָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם״, וְלֹא תָּלָה בַּאֲבוֹתָם. מֹשֶׁה אָמַר: ״וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא אָמַר: ״וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ״. כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַלָּלוּ הֲלֹא דָּבָר הוּא.

2 וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁדָּבָר זֶה דּוֹמֶה מַמָּשׁ בְּעֵינַי לְמַה שֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה במדבר כ יב: ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל״ וְגוֹ׳ – הִתְחִיל בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְסִיֵּם בְּקָהָל, וּכְבָר בֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה פָּרָשַׁת חֻקַּת כ יב שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל תָּמִיד שְׁנֵי כִּתּוֹת: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם זֶרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, אֲבָל הָעֵרֶב רַב וְכֵן הַפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בְּשֵׁם ״קָהָל״ אוֹ ״עָם״. וְהִנֵּה מַה שֶּׁחָטָא מֹשֶׁה בְּהַכָּאַת הַסֶּלַע שֶׁלֹּא גָּרַם אֶל הָרוֹאִים לַהֲבִיאָם לִידֵי אֱמוּנָה בַּה׳ לִלְמוֹד קַל וָחֹמֶר מִן הַסֶּלַע, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי״, שֶׁלֹּא גְּרַמְתֶּם לְהַאֲמִין בִּי, וְאִלּוּ לֹא הָיוּ שָׁם כִּי אִם בָּנִים מַאֲמִינִים לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לְעֵינֵיהֶם דָּבָר הַגּוֹרֵם לָהֶם חִזּוּק בֶּאֱמוּנָה, אֲבָל מִצַּד שֶׁהָיָה שָׁם קְהַל גֵּרִים הַצְּרִיכִים חִזּוּק בֶּאֱמוּנָה, עַל כֵּן הִקְפִּיד ה׳ וְאָמַר: ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל״. כִּי אִלּוּ הָיוּ כֻּלָּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם קָהָל בָּנִים לֹא אֵמוּן בָּם, וְהֵם צְרִיכִים תָּמִיד לְמַעֲשִׂים אֲשֶׁר יְחַזְּקוּ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת בֶּאֱמוּנָה, עַל כֵּן לֹא תָּבִיאוּ אֶת הַקָּהָל אֶל הָאָרֶץ, כִּי אוֹתוֹ קָהָל צְרִיכִין לְאִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה תָּמִיד לְעֵינֵיהֶם נִסִּים הַמַּחֲזִיקִים יָדַיִם רָפוֹת בֶּאֱמוּנָה.

3 וְדוֹמֶה לָזֶה מַמָּשׁ אָמַר מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ ״לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה״, וּמִלַּת ״לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל״ מוּסָב אַשֶּׁלְּמַטָּה, לוֹמַר לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, ״כָּל״ לְרַבּוֹת הַגֵּרִים וְהַמֻּקְצִים שֶׁבָּעָם, לְעֵינֵי כֻּלָּם חֲזַק וֶאֱמָץ, רְצוֹנוֹ לוֹמַר עֲשֵׂה לְעֵינֵיהֶם דְּבָרִים הַגּוֹרְמִים חִזּוּק בָּאֱמוּנָה, יַעַן כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה, כִּי יֵשׁ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם מֻקְצִים שֶׁנִּקְרְאוּ בְּשֵׁם ״עָם״, וְהֵם אֵינָן חֲזָקִים בָּאֱמוּנָה כִּי בְרָע הֵם תָּמִיד, עַל כֵּן צָרִיךְ אַתָּה לַעֲשׂוֹת לְעֵינֵיהֶם דִּבְרֵי חִזּוּק וְאִמּוּץ בָּאֱמוּנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרֶה לְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁקָּרָה לִי, כִּי מִצִּדָּם נֶאֱמַר לִי: לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל אֶל הָאָרֶץ יַעַן לֹא הִקְדַּשְׁתֶּם הַשֵּׁם לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַל כֵּן אֲנִי מַזְהִירְךָ שֶׁלְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה חֲזַק וֶאֱמָץ בִּדְבָרִים הַמְסַבְּבִים הָאֱמוּנָה, וְאָז אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ, וְלֹא יִקְרֶה לְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁקָּרָה לִי.

4 וּבְהַצָּעָה זוֹ מְיֻשָּׁבִים כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַנִּזְכָּרִים, כִּי בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ נֶאֱמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם״, וְזֶה מְדַבֵּר בַּמֻּקְצִים שֶׁבָּעָם מִן הַטַּעַם שֶׁהִזְכַּרְנוּ, כִּי מִצִּדָּם הוּצְרַךְ לְהַזְהִירוֹ לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ, וְעַל כֵּן אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה״, לוֹמַר זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר עִמְּךָ, הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּם וַעֲצָתָם, כִּי בֶּאֱמֶת ״תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה״ משלי יז י, וְהַמֻּקְצִים שֶׁבָּעָם אֵינָן מְקַבְּלִים מָרוּת כָּל עִקָּר, וְאֵין דַּרְכָּם לָשֵׂאת בְּעֹל וּלְקַבֵּל עֲלֵיהֶם דִּבְרֵי מַנְהִיגֵיהֶם, עַל כֵּן אָמַר מֹשֶׁה: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה״ – הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּם וַעֲצָתָם. וְאָמַר ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתָם״ וְגוֹ׳, כִּי מִצַּד עַצְמָם אֵינָן זוֹכִין לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ, כִּי אִם מִצַּד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתָם, כִּי זְכוּת אֲבוֹתָם וּזְכוּתְךָ יַעֲמֹד לָהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם״, כִּי גַּם זְכוּתְךָ יַעֲמֹד לָהֶם לְהַנְחִילָם אֶת הָאָרֶץ, אֲבָל לָהֶם אֵין זְכוּת מִצַּד עַצְמָם.

5 אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ סְתָם ״חֲזַק וֶאֱמָץ״ בְּתוֹרָה וּמִצְוָה, וְלֹא אָמַר ״לְעֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּי הוּא מְדַבֵּר בַּטּוֹבִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָן צְרִיכִין חִזּוּק בָּאֱמוּנָה, וְהַטּוֹבִים מְקַבְּלִים מַרְדּוּת מַנְהִיגֵיהֶם. עַל כֵּן אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּי הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם, שֶׁנִּקְרְאוּ ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, שׁוֹמְעִים בְּקוֹל מַנְהִיגֵיהֶם אַף בְּדָבָר שֶׁהוּא כְּנֶגֶד דַּעְתָּם, שֶׁהוּא כְּמֻכְרָח בָּעֲשִׂיָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״תָּבִיא״ – בְּעַל כָּרְחָם, כִּי הַטּוֹבִים מְקַבְּלִים מַרְדּוּת וּמָרוּת כָּאָמוּר. וְאָמַר: ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם״, לֹא הִזְכִּיר ״לַאֲבוֹתָם״, לְפִי שֶׁהַטּוֹבִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל זוֹכִים אֶל הָאָרֶץ מִצַּד עַצְמָם וְאֵינָן צְרִיכִין לִזְכוּת אָבוֹת. וְאָמַר: ״וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ״, כִּי זְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל גָּרְמָה לְךָ שֶׁאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ, כִּי כָל מַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָן עוֹלִים לִגְדֻלָּה כִּי אִם בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שמות כח א: ״וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״.

6 וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֹּשֶׁה לִמְּדוֹ דֶּרֶךְ הַהַנְהָגָה הַמְּדִינִית, שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת לְפִי דַּעְתָּם וַעֲצָתָם, מִן הַטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס כזיח בַּפָּסוּק ״וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו״. וְהָרְאָיָה עַל זֶה, סוֹף הַפָּסוּק שֶׁאָמַר: ״וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם״. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְּדוֹ דֶּרֶךְ הַהַנְהָגָה בְּתוֹרָה וּמִצְוָה, שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר בְּסוֹף הַפָּסוּק: ״וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ״, וּבָזֶה וַדַּאי אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּם, אֶלָּא טוֹל מַקֵּל כוּ׳ לְכוֹפָם עַל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה.

7 דָּבָר אַחֵר, ״לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ״, לְפִי שֶׁעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל עָלָיו, וּמִמֶּנּוּ יִרְאוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ, עַל כֵּן בְּיוֹתֵר הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּתוֹרָה וְיִרְאַת ה׳ לְעֵינֵיהֶם, עַל דֶּרֶךְ קְשֹׁט עַצְמְךָ תְּחִלָּה ב״מ קז:, כִּי הוּא כְּיָתֵד שֶׁהַכֹּל תּוֹלִין בּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם״, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַטּוֹבִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל אֵינָן חוֹשְׁדִין בִּכְשֵׁרִים כָּל כָּךְ כְּמוֹ הַפְּחוּתִים, וּבַעֲבוּרָם צָרִיךְ אַתָּה לִהְיוֹת נִזְהָר בְּיוֹתֵר לְעֵינֵיהֶם.

1 תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הִנֵּה כָּל הַקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ בְּאָזְנָיו אֵינוֹ עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ כִּי אִם מִצִּדּוֹ. וְאוּלַי מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ סוטה מא: בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חַג עוֹשִׂין לַמֶּלֶךְ בִּימָה שֶׁל עֵץ בָּעֲזָרָה וְכוּ׳, וְקוֹרֵא מִתְּחִלַּת ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים״ כוּ׳, וּמֵהֵיכָן לָמְדוּ לוֹמַר כֵּן שֶׁמַּתְחִיל מִן ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים״, כִּי יוֹתֵר הָיָה נָכוֹן לוֹמַר שֶׁיֹּאמַר מִן ״הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת״. אֶלָּא שֶׁלָּמְדוּ זֶה מִמַּה שֶּׁכָּתוּב ״נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל״, כִּי כָּל פָּסוּק ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים״, הָיָה מִתְנַגֵּד לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי הָיָה מַזְכִּיר בְּרֶמֶז כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ בָּהֶם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַדָּבָר הָאָמוּר בְּרֶמֶז דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיָה מִתְלַחֵשׁ בְּאָזְנָיו, שֶׁאֵין הַשּׁוֹמְעִים מְבִינִים שׁוּם דָּבָר כִּי אִם מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא בַּדָּבָר הַהוּא הוּא הַמֵּבִין הָרְמִיזָה הַהִיא. וְעַל זֶה אָמַר שֶׁיִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבְאָזְנֵיהֶם, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַתּוֹרָה הַמִּתְנַגֶּדֶת לְיִשְׂרָאֵל וַאֲמִירָה בְּאָזְנֵיהֶם בְּרֶמֶז. וְשָׁם נֶאֱמַר: ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל״, לְכָךְ אָמַר כָּאן: ״נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל״, כִּי בְּהַקְהֵל זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שָׁם כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל הָאָרֶץ, אַךְ שֶׁהוּא מְדַבֵּר מִן אֲמִירַת מֹשֶׁה שֶׁהָיְתָה בְּמַעֲמַד כָּל יִשְׂרָאֵל.

2 וּמִכָּאן לִמּוּד לְכָל דִּבְרֵי תּוֹכָחוֹת עֲלֵי עָוֹן, שֶׁצָּרִיךְ הַמּוֹכִיחַ לְדַבֵּר בְּרֶמֶז מִן חֵטְא שֶׁחָטָא בּוֹ אֵיזֶה אִישׁ פְּרָטִי בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַדָּבָר כִּי אִם בְּאָזְנָיו, וְלֹא יָבִינוּ בּוֹ אֲחֵרִים מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה.

1 הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חגיגה ג: אֲנָשִׁים בָּאוּ לִלְמֹד, נָשִׁים לִשְׁמֹעַ, טַף לָמָּה בָּאִים? לִתֵּן שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶן. מַשְׁמָע מִזֶּה שֶׁמְּדַבֵּר בְּטַף שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, דְּאִם לֹא כֵן לֹא הֻצְרְכוּ לְטַעַם לִתֵּן שָׂכָר כוּ׳, וְזֶה דֹּחַק גָּדוֹל, כִּי זֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ צִוָּה שֶׁיִּשְׂאוּ עֲלֵיהֶם מַשָּׂא מֵעֵצִים וַאֲבָנִים לְבֵית ה׳ כְּדֵי לִתֵּן שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶם.

2 וְנִרְאֶה שֶׁכָּל עִקַּר צֹרֶךְ הַקְהֵל זֶה הָיָה בַּעֲבוּר הַתְּשׁוּבָה, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ויק״ר לז שֶׁיּוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג נִקְרָא רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת, עַל כֵּן הֵם צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת תֵּכֶף הֲכָנָה אֶל הַתְּשׁוּבָה, וַהֲכָנָה זוֹ הִיא הַקְהֵל זֶה שֶׁהַמֶּלֶךְ מַקְהִיל אֶת הָעָם וְקוֹרֵא לִפְנֵיהֶם מִן ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים״, כִּי רֹב הַסֵּפֶר דִּבְרֵי תּוֹכָחוֹת עֲלֵי עָוֹן וְדִבְרֵי כִּבּוּשִׁים. וּכְבָר יָדוּעַ שֶׁהַהַקְהֵל יֵשׁ בּוֹ צֹרֶךְ גָּדוֹל אֶל הַתְּשׁוּבָה, כִּי עַל יְדֵי שֶׁהֵם מְקֹהָלִים יִהְיוּ אֲגֻדָּה אַחַת וְיַטּוּ שְׁכֶם אֶחָד לָשׁוּב אֶל ה׳ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַשָּׁבִים רַבִּים, לְפִי שֶׁדַּוְקָא בַּעֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל תְּשׁוּבַת הַיָּחִיד, אֲבָל בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל כִּי אִם תְּשׁוּבַת הָרַבִּים ר״ה יח.. וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן״, וְכִי רִאשׁוֹן הוּא, וַהֲלֹא חֲמִשָּׁה עָשָׂר הוּא, אֶלָּא רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת כוּ׳. וְלָמָּה הִזְכִּיר הַכָּתוּב עִנְיָן זֶה דַּוְקָא בַּפָּסוּק הַמְדַבֵּר מִן לְקִיחַת אַרְבָּעָה מִינִים, וְלָמָּה לֹא הִזְכִּיר זֶה בַּפָּסוּק הַמְדַבֵּר מִישִׁיבַת הַסֻּכָּה? אֶלָּא לְפִי שֶׁבִּלְקִיחַת אַרְבָּעָה מִינִים נִרְמְזוּ כָּל אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ בַּאֲגֻדָּה אַחַת, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה בְּפָרָשַׁת אֱמֹר כג מ, וְהֻצְרַךְ הַפָּסוּק לִתֵּן טוּב טַעַם וָדַעַת לָמָּה דַּוְקָא בְּיוֹם זֶה נִצְטַוּוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה זוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הוֹרָאָה שֶׁיִּהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֲגֻדָּה אַחַת שֶׁיְּכַפְּרוּ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, אֶלָּא לְפִי שֶׁמִּן רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם כִּפּוּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל אֲפִלּוּ תְּשׁוּבַת הַיָּחִיד, עַל כֵּן אֵינָן צְרִיכִין עֲדַיִן לִהְיוֹת אֲגֻדָּה אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַשָּׁבִים רַבִּים, וּמִן יוֹם כִּפּוּר עַד חַג הַסֻּכּוֹת אֵין עוֹשִׂין עֲוֹנוֹת, כִּי כָּל אֶחָד עוֹסֵק בְּמִצְוַת סֻכָּה וְלוּלָב וּמִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, עַל כֵּן מִסְּתָמָא לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן עַד יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת. עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת הֲכָנָה אֶל הַתְּשׁוּבָה, וַהֲכָנָה זוֹ הִיא שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת כְּמוֹ אַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן״, כְּנוֹתֵן טַעַם לִשְׁבָח, לָמָּה זֶה צִוִּיתִי לָכֶם עַל לְקִיחַת אַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ בַּאֲגֻדָּה בְּיוֹם זֶה דַּוְקָא, לְפִי שֶׁהוּא יוֹם הָרִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲוֹנוֹת, עַל כֵּן אַתֶּם צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת הֲכָנָה אֶל הַתְּשׁוּבָה שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וַהֲכָנָה זוֹ הִיא כְּשֶׁתִּהְיוּ בַּאֲגֻדָּה אַחַת כְּמוֹ אַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ אָז יְקַבֵּל ה׳ תְּשׁוּבַתְכֶם, כִּי הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס.

3 וְזֶהוּ גַּם כֵּן טַעַם הַקְהֵל זֶה, כִּי נוֹסָף עַל לְקִיחַת אַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג, צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת עוֹד רֹשֶׁם דּוֹמֶה לָזֶה מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, כִּי שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה גּוֹרֵם גַּם כֵּן הַהַקְהֵל וְהַשָּׁלוֹם, עַל יְדֵי שֶׁלֹּא יִזָּרַע וְלֹא יַצְמִיחַ בּוֹ וְאָכְלוּ אֶבְיוֹנֵי עַמֶּךָ, כִּי אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַחֲזִיק בִּתְבוּאַת שְׁנַת הַשֶּׁבַע כְּבַעַל הַבַּיִת, וְזֶה בְּלִי סָפֵק סִבַּת הַשָּׁלוֹם, כִּי כָּל דִּבְרֵי רִיבוֹת נִמְשָׁכִין מִמִּדַּת שֶׁלִּי שֶׁלִּי, זֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, וְכָל זֶה אֵינוֹ כָּל כָּךְ בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, כִּי בְּקוּם וַעֲשֵׂה אֵין הַכֹּל שָׁוִים אֲבָל בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה הַכֹּל שָׁוִין. וְזֶה בֶּאֱמֶת עִנְיַן הַשָּׁלוֹם, וְכֵן בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁכָּל אֶחָד יוֹצֵא מִדִּירַת קֶבַע לְדִירַת עֲרַאי וְיוֹשֵׁב תַּחַת סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ, הִנֵּה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד נִצְטַוָּה הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת רֹשֶׁם אֶל הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ עִנְיַן הַהַקְהֵל, כִּי כָל זֶה הֲכָנָה אֶל הַתְּשׁוּבָה, וְקוֹרֵא לִפְנֵיהֶם מִן ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים״ בְּדִבְרֵי כִּבּוּשִׁים וְתוֹכָחוֹת. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ: אֲנָשִׁים לִלְמֹד כוּ׳, טַף לָמָּה בָּאִים, לִתֵּן שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶם, כִּי בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה אָז מְבַקְּשִׁים תַּחֲנוּנִים מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְיֹאמְרוּ: אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ יַעֲשֶׂה אֲזַי יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל גְּמוּלֵי חָלָב שֶׁלֹּא פָּשְׁעוּ, כְּדְאִיתָא בְּנֹסַח שֶׁל ״אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חֲמוֹל עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ״, וְכֵן אוֹמְרִים: ״עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב״ כוּ׳. וְזֶהוּ הַשָּׂכָר הַנִּתָּן לִמְבִיאֵיהֶם מִן הַטַּף, שֶׁיֹּאמְרוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עֲשֵׂה לְמַעַן טַף אֵלּוּ הַמּוּבָאִים בֵּית ה׳, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹאֵל ב טז: ״אִסְפוּ עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם״ וְגוֹ׳.

4 וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ מְדַבֵּר בְּטַף שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַן יִשְׁמְעוּ״ – אֵלּוּ הַנָּשִׁים, ״וּלְמַעַן יִלְמְדוּ״ – אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, ״וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ״ – זֶה טַף שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ.

1 וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וְגוֹ׳. אִם זֶה מְדַבֵּר בְּטַף שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, שַׁפִּיר קָאָמַר ״יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת ה׳״, כִּי עֲדַיִן אֵינָן יוֹדְעִין דָּבָר מֵעִנְיַן יִרְאַת ה׳. אֲבָל בַּגְּדוֹלִים אָמַר: ״לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה׳״, שֶׁאֵינָן צְרִיכִין כִּי אִם לִשְׁמוֹעַ וְלִלְמוֹד הַמִּצְווֹת, אֲבָל הַיִּרְאָה מֵעַצְמָם יִרְאוּ אֶת ה׳, כִּי כְּבָר הֻרְגְּלוּ בְּיִרְאַת ה׳ כָּל הַיּוֹם. אֲבָל אִם פָּסוּק זֶה מְדַבֵּר בַּדּוֹרוֹת הַבָּאִים, נִרְאֶה לְפָרֵשׁ זֶה עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר פָּרָשַׁת עֵקֶב י יב: ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה״ וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁכָּתוּב בַּתְרֵיהּ: ״כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ מוּסַר אֱלֹהֵיכֶם״ וְגוֹ׳ עַד ״כִּי עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת אֵת כָּל מַעֲשֵׂה ה׳ הַגָּדוֹל״, כִּי רָצָה לְתָרֵץ בָּזֶה מַה שֶּׁכָּתוּב לְמַעְלָה: ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה״, אָטוּ יִרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא? עַל זֶה אָמַר, כִּי אִלּוּ הָיִיתִי מְדַבֵּר עִם בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא רָאוּ מוּסַר ה׳ וְלֹא נִשְׁרְשׁוּ בְּיִרְאַת ה׳, וַדַּאי הָיִיתִי שׁוֹאֵל מֵהֶם דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד; אָמְנָם אֲנִי מְדַבֵּר עִמָּכֶם, כִּי עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה ה׳ אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שמות כ יז: ״וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם״ וְגוֹ׳, וְאֶצְלְכֶם וַדַּאי דָּבָר קָטָן אֲנִי שׁוֹאֵל, כִּי עִם הֱיוֹת שֶׁהַיִּרְאָה דָּבָר גְּדוֹל הָעֵרֶךְ הִיא מְאֹד, מִכָּל מָקוֹם אֶצְלְכֶם בְּנָקֵל לְקַיְּמָהּ, כִּי כְּבָר נִשְׁרַשְׁתֶּם בַּיִּרְאָה. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל״, בְּמִלַּת ״וְעַתָּה״ חָתַם כָּל דְּבָרָיו לֵאמֹר שֶׁעַתָּה בְּדוֹר זֶה מִלְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא, וּמָה ה׳ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ עַתָּה כִּי אִם לְיִרְאָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כָּאן עַל אוֹתוֹ דּוֹר: ״לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה׳״, כִּי עַל הַיִּרְאָה אֵינָן צְרִיכִין זֵרוּז כָּל כָּךְ וּמֵעַצְמָם יִרְאוּ אֶת ה׳. ״וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ״, דּוֹמֶה מַמָּשׁ לְמַאֲמָר ״כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ״ וְגוֹ׳, וְרָצָה בָּזֶה כִּי בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מוּסַר ה׳ וְלֹא רָאוּ אֶת גָּדְלוֹ, הֵמָּה צְרִיכִין זֵרוּז וְלִמּוּד עַל הַיִּרְאָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת ה׳״, כִּי אֶצְלָם הַיִּרְאָה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד.

1 הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת. בְּרַבָּתִי טו מַסִּיק: אָמַר מֹשֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּהֵן קִלַּסְתִּיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר דברים י יד: ״הֵן לַה׳ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, וּבְהֵן אַתָּה קוֹנֵס עָלַי מִיתָה? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זְכֹר מַה שֶּׁאָמַרְתָּ: ״וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי״ שמות ד א. וּמִדְרָשׁ זֶה צָרִיךְ בֵּאוּר, וְכִי נִקְנַס עָלָיו מִיתָה בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר ״וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי״?

2 וְנִרְאֶה לִי שֶׁאֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר: ״וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי״ גָּרַם לוֹ שֶׁנִּקְנְסָה עָלָיו מִיתָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁהֵעִיד מֹשֶׁה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בָּנִים לֹא אֵמוּן בָּם, אִם כֵּן הָיָה לוֹ לְדַבֵּר אֶל הַסֶּלַע כְּדֵי לְחַזֵּק יָדַיִם רָפוֹת בֶּאֱמוּנָה, כִּי אִלּוּ לֹא אָמַר מֹשֶׁה ״וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי״ הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁהָיוּ מֻחְזָקִים בְּעֵינֵי מֹשֶׁה בְּמַאֲמִינִים, וּמֵאַחַר שֶׁהֵם חֲזָקִים בָּאֱמוּנָה אֵין חִלּוּק אִם יְדַבֵּר אֶל הַסֶּלַע אוֹ יַכֶּה בּוֹ, כִּי עִקַּר טַעַם ״וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע״ הוּא כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ קַל וָחֹמֶר מִן הַסֶּלַע כוּ׳, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר במדבר כ יב: ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי״, ״אֲמַנְתֶּם״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״הֶאֱמַנְתֶּם״ לְשׁוֹן מַפְעִיל יוֹצֵא לִשְׁנַיִם, שֶׁלֹּא גְּרַמְתֶּם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּאֲמִינוּ בִּי עַל יְדֵי הַסֶּלַע כִּי יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ קַל וָחֹמֶר. וְאִם הָיָה מֹשֶׁה מַחֲזִיקָם בְּחֶזְקַת מַאֲמִינִים, לֹא הָיְתָה אַשְׁמָתוֹ גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לִקְנוֹס מִיתָה, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאָמַר: ״וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי״, הֲרֵי הֶחֱזִיקָם בְּחֶזְקַת בִּלְתִּי מַאֲמִינִים, וְהָיוּ צְרִיכִין חִזּוּק בָּאֱמוּנָה, הִנֵּה עַל יְדֵי זֶה גָּדְלָה אַשְׁמָתוֹ מְאֹד מַה שֶּׁלֹּא דִבֵּר אֶל הַסֶּלַע לְחַזֵּק בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת בָּאֱמוּנָה. לָכֵן נֶאֱמַר: ״הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת״, אוֹתוֹ ״הֵן״ שֶׁאָמַרְתָּ: ״וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי״, גָּרַם שֶׁקָּרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת.

3 דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת צז. הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ, מְנָא לָן, מִמֹּשֶׁה, שֶׁאָמַר: ״וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי״ כוּ׳, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אַתָּה אֵין סוֹפְךָ לְהַאֲמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי״. וְאַף עַל פִּי שֶׁפְּשׁוּטוֹ הוּא שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה בְּעֵינַי יוֹתֵר נָכוֹן לְפָרֵשׁ שֶׁכָּל הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיִּלְקֶה בְּגוּפוֹ – בְּאוֹתוֹ חֲשָׁד שֶׁחָשַׁד בּוֹ זוּלָתוֹ יִהְיֶה הוּא נֶחְשָׁד בּוֹ, כִּי כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל קידושין ע., וְזֶהוּ בְּעֶצֶם עִנְיַן לוֹקֶה בְּגוּפוֹ, וּרְאָיָה מִמֹּשֶׁה שֶׁאָמַר ״וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ״, וּלְסוֹף לָקָה בְּגוּפוֹ בְּאוֹתוֹ חֲשָׁד עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי״, כִּי לְמִדְרָשׁ זֶה קָאֵי ״לֹא הֶאֱמַנְתֶּם״ עַל מֹשֶׁה, אִם כֵּן אוֹתוֹ ״הֵן״ קֵרַב קִצּוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁאָמַר: ״וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי״, גָּרַם רָעָה לְעַצְמוֹ שֶׁנִּכְשַׁל בְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי״, וְעַל יְדֵי זֶה נִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת״.

1 הִנְּךָ שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיךָ וְקָם הָעָם וְגוֹ׳. רז״ל סנהדרין צ: לָמְדוּ מִכָּאן סֶמֶךְ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנְּךָ שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיךָ וְקָם״. וְלִמּוּד זֶה תָּמוּהַ מְאֹד, כִּי מִי לֹא יֵדַע בְּכָל אֵלֶּה שֶׁמַּאֲמַר ״וְקָם״ סָמוּךְ אֶל ״הָעָם וְזָנָה״. וְנִרְאֶה לִי שֶׁדָּרְשׁוּ מִן יִתּוּר מִלַּת ״וְקָם״, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״וְזָנָה הָעָם״, מַהוּ ״וְקָם״? אֶלָּא כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלְּשׁוֹן ״וְקָם״ הוּא מִלְּשׁוֹן ״כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ״ דברים כג כו, וּכְשֵׁם שֶׁכָּל תַּלְמִיד הָאוֹמֵר הֲלָכָה בְּשֵׁם רַבּוֹ שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר עיין יבמות צז., כָּךְ בִּזְמַן שֶׁהַתַּלְמִיד מַקְדִּיחַ תַּבְשִׁילוֹ בָּרַבִּים אֵין לְרַבּוֹ מְנוּחָה בַּקֶּבֶר, כִּי הָיָה לוֹ לְהַזְהִיר אַזְהָרָה אַחַר אַזְהָרָה אֶת תַּלְמִידוֹ שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי חֵטְא, וְאִם לֹא לִמְּדוֹ כָּרָאוּי, יֹאמְרוּ: אוֹי לְרַבּוֹ שֶׁל זֶה שֶׁכָּךְ לִמְּדוֹ. וּבָזֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הַתַּלְמִיד הַחוֹטֵא קָם עַל רַבּוֹ כְּאוֹיֵב וְאוֹרֵב, וּמְבַטְּלוֹ מִמְּנוּחָתוֹ בַּקֶּבֶר. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנְּךָ שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיךָ״, בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה בַּקֶּבֶר, אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע, וּפִתְאוֹם יָקוּמוּ עָלֶיךָ אוֹרְבִים עֲדַת מְרֵעִים, כִּי עַל יְדֵי קִלְקוּל מַעֲשֵׂיהֶם הֲרֵי הֵם קָמִים עָלֶיךָ. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה״ וְגוֹ׳, כִּי עַל יְדֵי שֶׁיִּזְנוּ אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הֵם קָמִים עָלֶיךָ. וְאִם כֵּן מִכָּאן רְאָיָה לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁאִם לֹא יִחְיוּ הַמֵּתִים, אִם כֵּן הַגּוּף בַּקֶּבֶר כְּאֶבֶן דּוּמָם, לֹא חֹלֶה וְלֹא מַרְגִּישׁ וְיִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחֲרֵי מוֹתוֹ, וְאֵיךְ אָמַר שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיִּזְנוּ אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה יָקוּמוּ עָלָיו? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וְגוּף הַשְּׁלֵמִים עוֹדֶנּוּ בְּאִבּוֹ לֹא נִקְטַף מִכֹּל וָכֹל, וְיוֹדֵעַ וּמַרְגִּישׁ כָּל הַנַּעֲשֶׂה, עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לָחוּשׁ פֶּן יָקוּמוּ עָלָיו אַחֲרֵי שֶׁיִּזְנוּ אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה. לְפִיכָךְ אַתָּה צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהַזְהִירָם אַזְהָרָה אַחַר אַזְהָרָה. וּפֵרוּשׁ זֶה מוּכְרָח הֵן מִצַּד יִתּוּר לְשׁוֹן ״וְקָם״ הֵן מִצַּד אָמְרוֹ ״הִנְּךָ שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיךָ״, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״הִנְּךָ מֵת״, אֶלָּא שֶׁרָצָה לְהַזְהִירוֹ שֶׁיִּשְׁכַּב עִם אֲבוֹתָיו בְּהַשְׁקֵט עַל יְדֵי שֶׁיַּזְהִירֵם עוֹד עַל עֲבוֹדָה זָרָה.

1 וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת. בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה ה: רַבִּי יוֹחָנָן כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא לא כא ״וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אוֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת״ בָּכֵי, אָמַר: עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מַמְצִיא לוֹ רָעוֹת רַבּוֹת – תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ? מַאי ״וְצָרוֹת״? אָמַר רַב: שֶׁנַּעֲשׂוּ צָרוֹת זוֹ לָזוֹ, כְּגוֹן זִיבּוּרָא וְעַקְרַבָּא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הַמַּמְצִיא לֶעָנִי מָעוֹת בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ, רָצָה לוֹמַר לֹא קֹדֶם. אָמַר רָבָא: הַיְינוּ דְּאָמְרֵי אִינָשֵׁי: זוּזֵי לְעַלְלָא לָא שְׁכִיחֵי, לִתְלִיתָא שְׁכִיחָא. רַשִׁ״י פֵּרֵשׁ שֶׁשְּׁמוּאֵל קָאֵי עַל הַפָּסוּק שֶׁדָּרַשׁ לְמַעְלָה: ״אִם טוֹב וְאִם רָע״ קהלת יב יד, וְרַבֵּנוּ תָּם הִקְשָׁה עַל דְּבָרָיו, לָמָּה הִפְסִיק בְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁשְּׁמוּאֵל קָאֵי עַל דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן, וְכֵן מַשְׁמַע גַּם בַּיַּלְקוּט לא תתקמא שֶׁמֵּבִיא דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל עַל פָּסוּק ״וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אוֹתוֹ״.

2 וְיֵשׁ לְסַפֵּק בְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאָמַר, עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מַמְצִיא לוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְכִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא הַמַּמְצִיא הָרָעוֹת? הֲלֹא מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת איכה ג לח, אֶלָּא הָרָעָה בָּאָה מֵעַצְמָהּ עַל יְדֵי הַסְתָּרַת פָּנָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל״, וְהַיְינוּ מִמֵּילָא יִהְיֶה לֶאֱכֹל, וְאֵין זֶה קָרוּי מַמְצִיא. גַּם יֵשׁ לְסַפֵּק, וַהֲלֹא כְּבָר כְּתִיב: ״וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת״, וְלָמָּה לֹא בָּכָה רַבִּי יוֹחָנָן בְּקָרְאוֹ פָּסוּק זֶה הַנִּכְתָּב קֹדֶם פָּסוּק ״וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אוֹתוֹ״? כִּי מִדְּקָאָמַר כִּי מָטָא לְהַאי קְרָא מַשְׁמַע שֶׁקָּרָא הַפָּרָשָׁה מִתְּחִלָּה. הֵן אֱמֶת שֶׁנּוּכַל לוֹמַר שֶׁדִּקְדֵּק מִלְּשׁוֹן ״וְהָיָה״, הַמּוֹרֶה עַל הַוַּדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר דברים כא יד: ״וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁסּוֹפָהּ לִשְׂנֹאוֹתָהּ, וּפֵרַשׁ מוהר״ר נָתָן שֶׁדִּקְדֵּק רַשִׁ״י מִלְּשׁוֹן ״וְהָיָה״, שֶׁמַּשְׁמַע שֶׁכָּךְ יִהְיֶה בְּוַדַּאי, כָּךְ ״וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ״ מוֹרֶה שֶׁוַּדַּאי יִמְצָאֻהוּ, אֲבָל לְמַעְלָה לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם ״וְהָיָה לֶאֱכֹל״, אֲבָל בְּ״רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת״ זוֹ לָזוֹ לֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״וְהָיָה״, כְּאִלּוּ הַדָּבָר בְּסָפֵק אִם יִמְצָאֻהוּ אוֹ לֹא.

3 וְדִבְרֵי שְׁמוּאֵל תְּמוּהִים מְאֹד, לְפָרֵשׁ פָּסוּק זֶה עַל הַמַּלְוֶה לֶעָנִי בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ כְּאִלּוּ כָּל הַתּוֹכָחוֹת לֹא יַחֲזִירוּהוּ לְמוּטָב כִּי אִם צָרָה זוֹ שֶׁיַּלְוֶה לוֹ בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ וְלֹא קֹדֶם לָכֵן, וּכְאִלּוּ זֶה מְחַיֵּב לוֹ לֵאמֹר ״בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה״, וִיהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עַל יִשְׂרָאֵל צָרָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, וְאֵיךְ תִּכְלוֹל הַפָּרָשָׁה תּוֹךְ עֳנָשִׁים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים עִנְיַן הַמַּלְוֶה לֶעָנִי בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ? זֶה הַדָּבָר שֶׁיְּמָאֵן הַשֵּׂכֶל לְקַבְּלוֹ כְּלָל. וְעוֹד צָרִיךְ יִשּׁוּב הַדָּבָר שֶׁנִּתְקַשּׁוּ בּוֹ הַמְפָרְשִׁים, כִּי מַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא״, הֲלֹא עִקַּר עֲבוֹדָה זָרָה בַּלֵּב הוּא, כִּי כָּל דָּבָר הַתָּלוּי בֶּאֱמוּנָה שָׁרְשׁוֹ וּמְקוֹרוֹ בַּלֵּב, כִּי מִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה יחזקאל יד ה: ״לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״, וְזֶה שֶׁאָמַר ״הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי״ הוֹדָה בְּפֶה מָלֵא כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וְכָפַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּמַה יֵּשׁ לוֹ עוֹד צְדָקָה לִזְעֹק פְּנֵי הַמֶּלֶךְ ה׳שמואל ב׳ יט כט, וְאֵיךְ כָּפַל עָנְשׁוֹ אַחַר הַוִּדּוּי וְאָמַר: ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר״? וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֶסְתֵּר זֶה הוּא שֶׁיַּסְתִּיר פָּנָיו עַל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה, וְ״כִי פָנָה״ לְשׁוֹן אַף עַל פִּי, לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ מִן רָעָה גְּדוֹלָה זוֹ יַסְתִּיר ה׳ פָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תהלים סו יח: ״אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע ה׳״.

4 וְאוֹמֵר אֲנִי לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן כְּלַפֵּי הָעַרְבוּת, שֶׁנַּעֲשׂוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בְּעַד זֶה עַד שֶׁכָּל יָחִיד – חֵטְא רַבִּים נָשָׂא. וְזֶה דָּבָר שֶׁאֵין הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמוֹד בּוֹ, עַל כֵּן בָּכָה עָלָיו רַבִּי יוֹחָנָן כִּי מָטָא לְהַאי קְרָא ״וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אוֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת״, כִּי מִלַּת ״אוֹתוֹ״ נִרְאֶה שֶׁהוּא מְיֻתָּר, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר: ״וְהָיָה כִּי יִמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת״, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה: ״וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת״, אֶלָּא שֶׁבְּמִלַּת ״אוֹתוֹ״ הֶרְאָה בְּאֶצְבַּע עַל הַיָּחִיד שֶׁיִּשָּׂא עָלָיו הָרָעוֹת, דְּהַיְינוּ הָעֲבֵרוֹת שֶׁל כִּתּוֹת רַבּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה נג יב: ״וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא״. וּמַה שֶּׁנָּקַט ״רַבּוֹת״, לְפִי שֶׁכָּל חוֹטֵא תַּשׁ כֹּחוֹ כִּנְקֵבָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: הִתַּשְׁתֶּם כֹּחִי כִּנְקֵבָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן ה כד בְּפָסוּק ״וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ״.

5 וְאָמַר ״וְצָרוֹת״, לְפִי שֶׁבִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם וְרֵעוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל אָז אֵין הָעֲרָבוּת מַזִּיק לָהֶם כָּל כָּךְ, וְאַדְרַבָּה מוֹעִיל, כִּי בִּזְמַן שֶׁרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא נוֹטֶה מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל אָז הוּא מַדְרִיכוֹ בְּדֶרֶךְ יֵלֵךְ לְהַחֲזִירוֹ לַמּוּטָב מִיִּרְאַת הָעַרְבוּת, כִּי אֵין הַתּוֹכָחָה מְצוּיָה כִּי אִם מִן הָאוֹהֵב לַנֶּאֱהָב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר משלי ג יב: ״כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה׳ יוֹכִיחַ״, וְכֵן נִסְמְכָה מִצְוַת ״הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ״ ויקרא יט יז לְמִצְוַת ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״ שם יט יח, כִּי אֵין הַתּוֹכָחָה מְצוּיָה כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁאוֹהֲבִים זֶה לָזֶה, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁאֵין שָׁלוֹם בְּמַעְגְּלוֹתָם אָז לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹכִיחוֹ, אֶלָּא אַדְרַבָּה, שָׂמֵחַ בְּמַפַּלְתּוֹ כְּדֵי לְהַדִּיחַ עָלָיו הָרָעָה וְשֶׁיִּסָּפֶה בַּעֲוֹנוֹ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהִמָּצֵא יִמָּצֵא אֵיזֶה אִישׁ שָׁלֵם שֶׁיּוֹכִיחַ גַּם אֶת שׂוֹנְאוֹ, הִנֵּה הַשּׂוֹנֵא אֵינוֹ מְקַבֵּל תּוֹכָחָה מִמֶּנּוּ כִּי הוּא חָשׁוּד בְּעֵינָיו שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְטוֹבָתוֹ, וְאִם כֵּן הָעַרְבוּת מַכָּה רַבָּה בְּיִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁאֵין שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וְהֵם כְּצָרוֹת זוֹ לָזוֹ כְּזִיבּוּרָא וְעַקְרַבָּא, כִּי מַה שֶּׁנִּרְאֶה טוֹב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי זֶה נִרְאֶה רַע בְּעֵינֵי חֲבֵרוֹ וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַד שֶׁלְּעוֹלָם אֵינָן בְּהַסְכָּמָה אַחַת, מַה שֶּׁזֶּה אוֹסֵר זֶה מַתִּיר.

6 עַל כֵּן רַבִּי יוֹחָנָן כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא ״וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אוֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת״ דִּקְדֵק מִמִּלַּת ״אוֹתוֹ״ שֶׁבְּיָחִיד מְדַבֵּר, וַאֲפִלּוּ הַיָּחִיד יִשָּׂא רָעוֹת רַבּוֹת, הָרָעוֹת שֶׁעָשׂוּ רְשָׁעִים שֶׁנִּמְשְׁלוּ לִנְקֵבוֹת רַבּוֹת. וְסִבָּה לְכָל זֶה הוּא ״וְצָרוֹת״, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה כָּל אֶחָד כְּצָרָה לַחֲבֵרוֹ כְּזִיבּוּרָא וְעַקְרַבָּא, וְאֵינָן בְּהַסְכָּמָה אַחַת לְעוֹלָם, כִּי אִלּוּ הָיוּ בְּהַסְכָּמָה אַחַת לֹא הָיָה נִמְשָׁךְ נֵזֶק מִן הָעַרְבוּת. עַל כֵּן בָּכָה רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר: עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מַמְצִיא לוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וּמַטִּיל עָלָיו שֶׁיִּסְבֹּל הוּא עֲוֹן רַבִּים בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּם כְּצָרוֹת זוֹ לָזוֹ, וְכִי יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה? וַדַּאי אֵין לוֹ תַּקָּנָה כְּלָל בָּזֶה הָאֹפֶן, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף״, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי כו לו, שֶׁמְּדַבֵּר מִזֶּה הָעִנְיָן שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִרְדָּף מִן יִשְׂרָאֵל חֲבֵרוֹ, עַל כֵּן נֶאֱמַר מִיָּד: ״וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו״ כו לז, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין כז.: בַּעֲוֹן אָחִיו. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה״, כִּי אִלּוּ הָיָה אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, בִּלְבָבִי וּבְמַחֲשַׁבְתִּי, וְהָיָה כָּל אֶחָד אוֹמֵר דַּעְתּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד, אָז לֹא הָיוּ מְחֻלָּקִין, כִּי הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי מְאַחֲדָם. אָמְנָם לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה דַּעְתּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, רַק שֶׁמִּבַּחוּץ הָיָה כָּל אֶחָד מַרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ דַּעְתּוֹ לְשֵׁם ה׳, כְּדֶרֶךְ הַצְּבוּעִים הַחֲנֵפִים, אֲבָל בְּקִרְבִּי לֹא הָיָה אֱלֹהַי אֶלָּא כָּל אֶחָד הָיָה דּוֹרֵשׁ תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ אוֹ לְקַנְטֵר אֶת שׂוֹנְאוֹ, עַל כֵּן יָצָא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, כִּי לְעוֹלָם לֹא יִתְבָּרֵר הָאֱמֶת מִתּוֹךְ מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁאֵינוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם.

7 וּלְפִי זֶה אֵין וִדּוּי זֶה וִדּוּי הַחֵטְא שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי הַחֵטְא יִשָּׁאֵר קַיָּם עַל כָּל פָּנִים, אַךְ שֶׁהוּא מוֹדֶה שֶׁאֵין כַּוָּנַת תּוֹכוֹ לַשָּׁמַיִם עוֹד הַיּוֹם, כִּי לֹא אָמַר ״עַל כִּי לֹא הָיָה אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי״, מַשְׁמַע שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב מִן אוֹתוֹ דֶרֶךְ מְעֻקָּל, אֶלָּא ״עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי״ עוֹד הַיּוֹם, וְאָז הוּא גָּרוּעַ מִמַּה שֶּׁהָיָה, כִּי יוֹדֵעַ רִבּוֹנוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרוֹד בּוֹ. עַל כֵּן כָּפַל הַהֶסְתֵּר וְאָמַר: ״עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים״, וְאֵין פְּנִיָּה אֶלָּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ״ דברים ל יז, וְרוֹצֶה לוֹמַר מִבַּחוּץ הָיָה מַרְאֶה עַצְמוֹ כָּשֵׁר, כְּאִלּוּ כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, וּבְקִרְבּוֹ פָּנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְכַוָּנוֹת זָרוֹת, אֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא הָיוּ לְעוֹלָם בְּהַסְכָּמָה אַחַת וְלֹא נִתְבָּרֵר הָאֱמֶת אֶצְלָם לְעוֹלָם.

8 אַךְ מִדְּקָאָמַר ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא״, נִרְאֶה לִי עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּחִבּוּרֵנוּ עוֹלְלוֹת אֶפְרַיִם חלק א׳ מאמר פ״ג עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בר״ר לח ו: אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם – הַנַּח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר הושע ד יז: ״חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרַיִם הַנַּח לוֹ״; אָמְנָם כְּשֶׁ״חָלַק לִבָּם – עַתָּה יֶאְשָׁמוּ״ שם י ב. לְפִי שֶׁבִּזְמַן שֶׁשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, אָז וַדַּאי יִתְוַכְּחוּ בֵּינֵיהֶם כָּל עוֹבְדֵי הָעֲבוֹדָה זָרָה הַהִיא, וְיִתְבָּרֵר מִתּוֹךְ הַוִּכּוּחַ הַהוּא שֶׁשֶּׁקֶר נָחֲלוּ עוֹבְדֶיהָ. וְעַל כֵּן ״הַנַּח לוֹ״, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ לָהֶם אַפּוֹ כְּדֵי שֶׁמֵּעַצְמָם יָבִינוּ כִּי כָל מַעֲשֵׂיהֶם תֹּהוּ. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁחָלַק לִבָּם שֶׁל הָעוֹבְדִים וְאֵין שָׁלוֹם בְּמַעְגְּלוֹתָם, אַף אִם יִשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בַּדָּבָר לְעוֹלָם לֹא יִתְבָּרֵר הָאֱמֶת בֵּין אֲנָשִׁים הַמִּתְוַכְּחִים בַּדָּבָר וְלִבָּם חָלוּק זֶה מִזֶּה, כִּי דַּעַת כָּל אֶחָד לִסְתוֹר דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. עַל כֵּן נֶאֱמַר: ״עַתָּה יֶאְשָׁמוּ״, תֵּכֶף וּמִיָּד, כִּי לָמָּה יִתֵּן לָהֶם אַרְכָּא בְּחִנָּם. עַל כֵּן נֶאֱמַר גַּם כָּאן: ״וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַּיּוֹם הַהוּא״, תֵּכֶף בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיַּתְחִילוּ לְעָבְדָהּ, לְפִי שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ מְדַבֶּרֶת בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל כְּצָרוֹת זוֹ לָזוֹ וְאֵינָן בְּהַסְכָּמָה אַחַת, עַל כֵּן ״עַתָּה יֶאְשָׁמוּ״ בְּלֹא הַרְחָבַת זְמַן. וְכֵן מוֹרֶה הַוִּדּוּי ״עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי״ בְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, שֶׁמּוֹדֶה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא אָמַר דַּעְתּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם בְּפֶה וָלֵב שָׁוֶה כִּי אִם בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ ירמיה ט ז. עַל כֵּן נֶאֱמַר: ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא״ תֵּכֶף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״עַתָּה יֶאְשָׁמוּ״. וְהוּא רֶמֶז נָכוֹן מְאֹד.

9 וּשְׁמוּאֵל אָמַר שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ מַאֲשֶׁמֶת אֶת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, כִּי זֶה דַּרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה לְעוֹלָם כִּי אִם אַחַר הַהֶכְרֵחַ, כִּי בִּזְמַן שֶׁהַיִּסּוּרִין מֻרְכָּבִים עַל כְּתֵפָיו אָז הוּא נוֹדֵר נְדָרִים לִתֵּן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה אוֹ לָשׁוּב אֶל ה׳, כַּמְבֹאָר פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי כז ב בִּסְמִיכוּת ״כִּי יַפְלִיא לִנְדֹּר נֶדֶר״ לְפָרָשַׁת הַתּוֹכָחָה, כִּי גַּם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חִלְּקוּ בֵּין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה לְעוֹשִׂים מִיִּרְאָה, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא פו:: אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּשְׁגָגוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר הושע יד ב: ״שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ״, עָוֹן – מֵזִיד הוּא, וְקָרֵי לֵיהּ מִכְשׁוֹל, אִינִי? וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּזְכֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל לג יט: ״וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ״ וְגוֹ׳פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: שֶׁנֶּאֱמַר ״עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה״. עַל מַה שֶּׁעָשָׂה, אֲפִלּוּ עַל הָעֲבֵרוֹת. לָא קַשְׁיָא, הָא מֵאַהֲבָה הָא מִיִּרְאָה. וַעֲדַיִן הַדָּבָר צָרִיךְ בֵּאוּר לְפָרֵשׁ מַשְׁמָעוּת הַפְּסוּקִים, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ״עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, עַד דְּלָא לֶהֱוֵי סַנֵּגוֹרְיָא לְקַטֵּיגוֹרְיָא, הֲרֵי מִיִּרְאָה מֵחֲמַת מִדַּת הַדִּין, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מִן ״ה׳״ מִדַּת רַחֲמִים לֶ״אֱלֹהֶיךָ״ מִדַּת הַדִּין, מִכָּל מָקוֹם ״כִּי כָשַׁלְתָּ״ לְשׁוֹן עָבָר, אֵינוֹ מִתְיַשֵּׁב, שֶׁהֲרֵי עַכְשָׁיו עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה נַעֲשֶׂה עָוֹן לְמִכְשׁוֹל.

10 וְנִרְאֶה לִי שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב לְהַזְהִירוֹ שֶׁיָּשׁוּב מֵאַהֲבָה, כִּי כָל יָרֵא מִתְרַחֵק מִזֶּה שֶׁהוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ, וְכָל אוֹהֵב מִתְקָרֵב אֶל אֲהוּבוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה׳״, אֵלָיו מַמָּשׁ, כְּדֶרֶךְ הָאוֹהֵב הַמִּתְחַבֵּר אֵלָיו, וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פסחים נ: עיי״ש: כְּתִיב תהלים נד יא: ״כִּי גָדוֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ״, וּכְתִיב שם קח ה: ״כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ״, הָא בְּעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה כוּ׳, רָצָה לוֹמַר כִּי הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה אֵינוֹ מִתְחַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאֵין חִבּוּרוֹ כִּי אִם עַד שָׁמַיִם וְלֹא עַד בִּכְלָל, עַל כֵּן גַּם הַחֶסֶד הוּא עַד שָׁמַיִם. אֲבָל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה מִתְדַבֵּק מֵעַל שָׁמַיִם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל כֵּן גַּם הַחֶסֶד הוּא מֵעַל שָׁמַיִם. וְאָמַר, לְפִי שֶׁעַד עַכְשָׁיו לֹא עָשִׂיתָ תְּשׁוּבָה כִּי אִם מִיִּרְאָה, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ״, רוֹצֶה לוֹמַר לְשֶׁעָבָר כְּשֶׁעָשִׂיתָ תְשׁוּבָה מִיִּרְאָה לֹא נִקִּיתָ מִכֹּל וָכֹל כִּי אִם לַחֲצָאִין, כִּי כְּבָר כָּשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ, שֶׁנַּעֲשָׂה מִן הֶעָוֹן הַמֵּזִידִי מִכְשׁוֹל שׁוֹגֵג, וְאִם כֵּן רֹשֶׁם הַמִּכְשׁוֹל נִשְׁאַר בְּךָ וְלֹא הָיִיתָ מְנֻקֶּה מִכֹּל וָכֹל מִן הֶעָוֹן, שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ שׁוֹגֵג, וַעֲדַיִן אַתָּה צָרִיךְ לְקָרְבָּן הַבָּא עַל הַשּׁוֹגֵג, אֲבָל כְּשֶׁתָּשׁוּב עַד ה׳ מֵאַהֲבָה, דְּהַיְנוּ ״מֵעַל שָׁמַיִם״, אָז תִּהְיֶה מְנֻקֶּה מִכֹּל וָכֹל וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ אֲפִלּוּ לְקָרְבָּן כִּי אִם אֶל וִדּוּי דְּבָרִים. זֶהוּ שֶׁאָמַר הושע יד ג: ״קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה׳״, אֵלָיו מַמָּשׁ. ״אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן״, שֶׁמִּכֹּל וָכֹל תִּשָּׂא עָוֹן, לֹא לַחֲצָאִין כְּדֶרֶךְ הַשָּׁב מִיִּרְאָה, שֶׁאֵין עֲוֹנוֹ מְנֻשָּׂא כֻּלּוֹ אֶלָּא לַחֲצָאִין, לַעֲשׂוֹת מִן הַמֵּזִיד שׁוֹגֵג, אָמְנָם עַל יְדֵי שֶׁתָּשׁוּב מֵאַהֲבָה אָז ״אִמְרוּ כָּל תִּשָּׂא עָוֹן״ מִכֹּל וָכֹל תִּשָּׂא עָוֹן, שֶׁיִּהְיֶה כְּמִצְוָה, דָּבָר הַמְּנֻשָּׂא וְגָבֹהַּ מְאֹד, לֹא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מיכה ז יט: ״וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם״, אֶלָּא הֶעָוֹן יִהְיֶה מְנֻשָּׂא. ״וְקַח טוֹב״, שֶׁיִּקַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ כְּדָבָר טוֹב, כְּאִלּוּ הָיָה הֶעָוֹן זְכוּת דָּבָר טוֹב, וְאָז לֹא תִצְטָרֵךְ גַּם לְקָרְבָּן. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ״. אָמְנָם בִּיחֶזְקֵאל לג יד כְּתִיב: ״וּבְאָמְרִי לָרָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְשָׁב מֵחַטָּאתוֹ וְגוֹ׳ חָיֹה יִחְיֶה״, וְלֹא נֶאֱמַר ״עֲלֵיהֶם חָיוֹ יִחְיֶה״, לְפִי שֶׁזֶּה מְדַבֵּר בְּשָׁב מִיִּרְאָה, מֵחֲמַת גְּזֵרַת מוֹת תָּמוּת, דְּהַיְנוּ מִיִּרְאָה.

11 אָמְנָם אַחַר כָּךְ אָמַר: ״וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ״, דְּהַיְנוּ לֹא מִיִּרְאַת הַמָּוֶת כִּי אִם ״מֵרִשְׁעָתוֹ״, מֵעַצְמוֹ, כִּי יַכִּיר שֶׁלֹּא טוֹב הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוּא הוֹלֵךְ בּוֹ, אָז ״עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה״, כִּי זֶה שָׁב מֵאַהֲבָה מִבְּחִינַת רִשְׁעָתוֹ לְבַד.

12 וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר שם יח כז ״וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ״ וְגוֹ׳, וְלֹא כְּתִיב שָׁם ״עֲלֵיהֶם חָיוֹ יִחְיֶה״, לְפִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּשָׁב מִיִּרְאָה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר שָׁם יח כח: ״וַיִּרְאֶה וַיָּשָׁב״ וְגוֹ׳, וּמִלַּת ״וַיִּרְאֶה״ הוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה, וְהוּא שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּיִּסּוּרִין שֶׁבָּאוּ עָלָיו. לְכָךְ נֶאֱמַר שָׁם תֵּכֶף יח ל: ״שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ וְגוֹ׳ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָוֹן״, כִּי יָדוּעַ שֶׁהַשָּׁב מִיִּרְאָה אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ כִּי אִם לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ לְהָשִׁיב אֲחֵרִים. אֲבָל הַשָּׁב מֵאַהֲבָה מֵשִׁיב גַּם אֲחֵרִים, כִּי הָאוֹהֵב אֶת הַמֶּלֶךְ רוֹצֶה שֶׁהַכֹּל יֶאֱהָבוּהוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ״, וְאָז ״לֹא יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָוֹן״, אֶלָּא תִּהְיוּ מְנֻקִּים מִכֹּל וָכֹל וְלֹא יִשָּׁאֵר רֹשֶׁם הַמִּכְשׁוֹל. נִרְאֶה מִזֶּה שֶׁהַשָּׁב מִיִּרְאָה גָּרוּעַ מִן הַשָּׁב מֵאַהֲבָה, אֲבָל הַשָּׁב אַחַר הַהֶכְרֵחַ, שֶׁכְּבָר בָּאוּ יִסּוּרִין עָלָיו, הוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר, כִּי בְּסוּר הַמַּכְרִיחַ יָשׁוּב לְסוֹרוֹ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּפַרְעֹה שמות ח יא: ״וַיַּרְא כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ״, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שם י ג: ״עַד מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי״, רוֹצֶה לוֹמַר לֹא מֵחֲמַת יִסּוּרִין כִּי אִם ״מִפָּנָי״. כִּי הַהַכְנָעָה שֶׁבָּאָה עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין אֵינָהּ כְּלוּם, כִּי אַחַר שֶׁיַּעַבְרוּ הַיִּסּוּרִין אַתָּה חוֹזֵר לְסוּרְךָ, כָּךְ כָּל תְּשׁוּבָה הַנַּעֲשֵׂית מִתּוֹךְ הֶכְרֵחַ הַיִּסּוּרִין אֵינָהּ כְּלוּם כִּי כַּעֲבוֹר סוּפָה וּסְעָרָה אָז יָשׁוּב לְקַדְמוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה כח כד: ״הֲכֹל הַיּוֹם יַחֲרוֹשׁ הַחוֹרֵשׁ״, וְכָל הַמָּשָׁל הַהוּא נֶאֱמַר עַל זֶה הָעִנְיָן.

13 וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה״. הִנֵּה בִּשְׁנֵי תֵּיבוֹת אֵלּוּ, ״בַּיּוֹם הַהוּא״, חָתַם כָּל הָעִנְיָן, כִּי מִעֵט בָּהֶם הֵן הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים הֵן הַיָּמִים הַמְאֻחָרִים. כִּי קֹדֶם שֶׁמְּצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא הָיָה נוֹתֵן אֶל לִבּוֹ מֵעַצְמוֹ לָשׁוּב אֶל ה׳. אֶלָּא אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁמְּצָאֻהוּ הָרָעוֹת הָהֵם, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ מִתְוַדֶּה כִּי אִם ״בַּיּוֹם הַהוּא״ שֶׁהַצָּרוֹת צְרוּרוֹת עַל שִׁכְמוֹ, אֲבָל לֹא בְּיוֹם הַמָּחֳרַת, כִּי מִיָּד לְמָחֳרָתוֹ כַּעֲבוֹר סוּפָה וּסְעָרַת ה׳ חֵמָה אָז תֵּכֶף יַחֲזֹר לְסוֹרוֹ. לְפִיכָךְ ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי״ גַּם ״בַּיּוֹם הַהוּא״, אֲפִלּוּ בַּיּוֹם שֶׁמִּתְוַדֶּה אַסְתִּיר פָּנַי, וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה מִמַּה שֶׁהִסְתַּרְתִּי פָנַי לְשֶׁעָבָר כִּי אִם בְּכִפְלַיִם פִּי שְׁנַיִם, ״הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי״, כִּי רָאָה הַצָּרוֹת צְרוּרוֹת בְּאַמְתַּחְתּוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין לִבּוֹ שָׁלֵם עִם ה׳. כִּי יוֹדֵעַ ה׳ שֶׁהַיּוֹם יֹאמַר בְּהַכְנָעָה, כְּגוֹנֵב דַּעַת עֶלְיוֹנָה, וּלְמָחָר יַחֲזֹר לְסוֹרוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: זֶה הַמַּלְוֶה לֶעָנִי בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ, וּבִשְׁעַת דָּחְקוֹ אֵינוֹ קָאֵי עַל דּוֹחַק שֶׁיֵּשׁ לֶעָנִי אֶלָּא עַל דָּחְקוֹ שֶׁל הַמַּלְוֶה, כִּי זֶהוּ הַמַּלְוֶה שֶׁאֵינוֹ מַלְוֶה לֶעָנִי כְּלוּם כִּי אִם בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן, שֶׁהַצָּרוֹת דּוֹחֲקִים אוֹתוֹ לִתֵּן צְדָקָה מִמָּמוֹנוֹ, וְכַאֲשֶׁר יַעֲבֹר הַדּוֹחַק הַהוּא אָז לִבּוֹ חָזָק וְאַמִּיץ כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְנָקַט מִצְוָה אַחַת, דְּהַיְנוּ הַצְּדָקָה, שֶׁבְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנּוֹדְרִים בְּעֵת צָרָתָם וְאַחַר הַצָּרָה מִתְחָרְטִין וְאֵינָן נוֹתְנִין כְּלוּם, וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר מִצְווֹת שֶׁאֵינָן נַעֲשִׂין כִּי אִם בְּשָׁעָה שֶׁהַהֶכְרֵחַ מוּרְכָּב עַל כְּתֵפוֹ. וְעַל צַד הָרֶמֶז יְרַמֵּז לְכָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם כְּמוֹ הַלְוָאָה וּצְדָקָה אֶל הַיֶּלֶד מִסְכֵּן, דְּהַיְנוּ הַיֵּצֶר הַטּוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הִלֵּל שֶׁהָלַךְ לִגְמוֹל חֶסֶד לְהַאי אַכְסְנַאי כוּ׳ ויק״ר לד ג.

14 וְאָמַר רָבָא: הַיְינוּ דְּאָמְרֵי אִינָשֵׁי: זוּזֵי לְעַלְלָא לָא שְׁכִיחֵי לִתְלִיתָא שְׁכִיחָא. לְעַלְלָא, הַיְינוּ זְמַן הַזּוֹל, בִּזְמַן שֶׁהַזּוֹל בָּעוֹלָם, וְזֶהוּ מַמָּשׁ שְׁעַת הַשַּׁלְוָה, כִּי בִּזְמַן שֶׁהַזּוֹל בָּעוֹלָם הַשַּׁלְוָה בָּעוֹלָם, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב תהלים קמז יד: ״הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ״. וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהָעַלְלָא דְּהַיְנוּ הַתְּבוּאָה שְׁכִיחָא בָּעוֹלָם, בְּאוֹתוֹ זְמַן לֹא שְׁכִיחָא כְּלָל שֶׁיִּתֵּן מִן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה, ״וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט״. אֲבָל לִתְלִיתָא שְׁכִיחָא, הֵן לְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י שֶׁפֵּרֵשׁ תְּלִיתָא – לְשׁוֹן הֶפְסֵד וְאִבּוּד, הֵן לְפִי רַבֵּינוּ תָּם שֶׁפֵּרֵשׁ לִתְלִיתָא – אֵימַת הַמּוֹשֵׁל הַמְּפַחֲדוֹ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הוּא מְדַבֵּר בִּזְמַן שֶׁהַצָּרוֹת מְצוּיוֹת בָּעוֹלָם, דְּהַיְנוּ הֶפְסֵד וְאִבּוּד, אוֹ אֵימַת מוֹשְׁלֵי הָאֻמּוֹת הַמּוֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל, הַכֹּל מְדַבֵּר בִּזְמַן הַהֶכְרֵחַ, וְאֵין זֶה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה. גַּם יְרַמֵּז אֶל הַנִּדְחָק בְּבֵית דִּין שֶׁלְּמַטָּה עַל הַצְּדָקָה, שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין עַל הַצְּדָקָה, כָּל אֵלּוּ הַתְּשׁוּבוֹת אֵינָן שְׁלֵמוֹת, כִּי אֵין מְצִיאָתָן כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁהַהֶכְרֵחַ מָצוּי וּבְסוּר הַמַּכְרִיחַ יָשׁוּב לְסוֹרוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת״, בְּמִלַּת ״וְעַתָּה״ חָתַם כָּל הָעִנְיָן, לוֹמַר עַתָּה תֵּכֶף וּמִיָּד בְּעוֹד שֶׁאַתֶּם בְּשַׁלְוַתְכֶם עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, ״כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת״, שֶׁתִּהְיֶה חֲקוּקָה עַל לְבַבְכֶם, לְמַעַן תָּשׁוּבוּ אֶל ה׳ תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לֹא עַל צַד הַהֶכְרֵחַ.

15 וּבְחִבּוּרִי הַקָּטָן אוֹרַח לְחַיִּים פֵּרַשְׁנוּ כָּל פָּרָשָׁה זוֹ בְּדֶרֶךְ אַחֵר, שֶׁפָּנִים הַנִּזְכָּרִים כָּאן הֵם פָּנִים שֶׁל זַעַם, כְּמוֹ: ״וְשַׂמְתִּי פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא״ ויקרא כה. וְאָמַר שֶׁאַחַר הַוִּדּוּי הַשָּׁלֵם הַזֶּה יַסְתִּיר ה׳ פְּנֵי זַעְמוֹ, עַל כֵּן כָּפַל הַהֶסְתֵּר, כִּי מִדָּה טוֹבָה כְּפוּלָה. ״עַל כָּל הָרָעָה״ וְגוֹ׳, רְבוּתָא נָקַט, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה רָעָה אַחַת הַכּוֹלֶלֶת כָּל הָרָעוֹת, כִּי הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה ספרי שלח טו כב, לָכֵן נֶאֱמַר: ״עַל כָּל הָרָעָה״, אַף עַל כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ״כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים״, מִכָּל מָקוֹם הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנִים שֶׁל כַּעַס מִמֶּנּוּ, וְהַכֹּל שָׁרֵי וּמָחוּל אַחַר הַוִּדּוּי הַשָּׁלֵם. וּבְאָמְרוֹ: ״וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא״ וְגוֹ׳, בֵּאַרְנוּ שָׁם שֶׁפָּסוּק זֶה כּוֹלֵל כָּל יְסוֹדֵי הַתְּשׁוּבָה. לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וְשָׁם תִּמְצְאוּ כָּל הָעִנְיָן מְבֹאָר.