1 עֵד זוֹמֵם, אַבָּיֵי אָמַר: לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל; וְרָבָא אָמַר: מִיכָּן וּלְהַבָּא הוּא נִפְסָל.
2 אַבָּיֵי אָמַר: לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל, מֵעִידָּנָא דְּאַסְהֵיד רָשָׁע הוּא, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע״ – אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד.
3 רָבָא אָמַר: מִיכָּן וּלְהַבָּא הוּא נִפְסָל. עֵד זוֹמֵם חִידּוּשׁ הוּא, מַאי חָזֵית דְּסָמְכַתְּ אַהָנֵי? סְמוֹךְ אַהָנֵי! אֵין לָךְ בּוֹ אֶלָּא מִשְּׁעַת חִידּוּשׁוֹ וְאֵילָךְ.
4 אִיכָּא דְאָמְרִי: רָבָא נָמֵי כְּאַבַּיֵּי סְבִירָא לֵיהּ, וּמַאי טַעַם קָאָמַר מִכָּאן וּלְהַבָּא? מִשּׁוּם פְּסֵידָא דְלָקוֹחוֹת.
5 מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאַסְהִידוּ בֵּי תְרֵי בְּחַד. אִי נָמֵי, דְּפַסְלִינְהוּ בְּגַזְלָנוּתָא.
6 וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: עֲבַד רַב פַּפִּי עוֹבָדָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּאַבָּיֵי.
10 אַבָּיֵי אָמַר: פָּסוּל, דְּהָוֵה לֵיהּ רָשָׁע, וְרַחֲמָנָא אָמַר ״אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד״. וְרָבָא אָמַר: כָּשֵׁר, רָשָׁע דְּחָמָס בָּעֵינַן.
11 מֵיתִיבִי: ״אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד״, ״אַל תָּשֶׁת חָמָס עֵד״ – אֵלּוּ גַּזְלָנִין וּמוֹעֲלִין בִּשְׁבוּעוֹת. מַאי לָאו, אֶחָד שְׁבוּעַת שָׁוְא וְאֶחָד שְׁבוּעַת מָמוֹן?
13 מֵיתִיבִי: ״אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד״, ״אַל תָּשֶׁת חָמָס עֵד״ – אֵלּוּ גַּזְלָנִין וּמַלְוֵי רִבִּיּוֹת. תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי, תְּיוּבְתָּא.
14 נֵימָא כְּתַנָּאֵי: עֵד זוֹמֵם פָּסוּל לְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהוּזַם בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת; אֲבָל הוּזַם בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת – כָּשֵׁר לְדִינֵי נְפָשׁוֹת.
15 נֵימָא: אַבָּיֵי כְּרַבִּי מֵאִיר, וְרָבָא כְּרַבִּי יוֹסֵי? אַבָּיֵי כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אָמְרִינַן מִקּוּלָּא לְחוּמְרָא. וְרָבָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: מֵחוּמְרָא לְקוּלָּא אָמְרִינַן, מִקּוּלָּא לְחוּמְרָא לָא אָמְרִינַן.
16 לָא. אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי, כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר.
17 אַבָּיֵי כְּרַבִּי מֵאִיר, וְרָבָא: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם אֶלָּא גַּבֵּי עֵד זוֹמֵם דְּמָמוֹן, דְּרַע לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת. אֲבָל הָכָא, דְּרַע לַשָּׁמַיִם וְאֵין רַע לַבְּרִיּוֹת – לָא.
21 כִּי הָא דְּבַר חָמָא קְטַל נַפְשָׁא, אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב אַבָּא בַּר יַעֲקֹב: פּוֹק עַיֵּין בָּהּ, אִי וַדַּאי קְטַל – לִיכְהֲיוּהּ לְעֵינֵיהּ. אֲתוֹ תְּרֵי סָהֲדִי, אַסְהִידוּ בֵּיהּ דְּוַדַּאי קְטַל. אֲזַל אִיהוּ, אַיְיתִי תְּרֵי סָהֲדֵי, אַסְהִידוּ בֵּיהּ בְּחַד מֵהָנָךְ. חַד אָמַר: קַמַּאי דִּידִי גְּנַב קַבָּא דְחוּשְׁלָא, וְחַד אָמַר: קַמַּאי דִּידִי גְּנַב
