איסור והיתר לרש"י קי״א

דין בשר. ההוא בר אווזא דאתא לקמיה דרבי בסעודתא דלא אמלח אפילו לצלי ‏ולא אכל ר׳ מיניה מאי טעמא דאמר מר לעולם אין הבשר יוצא מידי דמו עד שידחנו יפה ‏יפה ואעפ״י שלא אכל ר׳ ממנו הניח לתינוקות לאכול דאמר מר קטן האוכל נבילות אין בית ‏דין מצווין להפרישו כל שכן הכא דאינו אסור חמור כנבילה.‏