1יא. תמן אמרין, רבנן דתמן2להיפך מוצאים אנו בירוש' כמה פעמים: תמן אמרין, "רבנן דתמן", ורובם של אותן הדברים שהובאו כך בירוש' – אינם בבבלי, או אינם כמו שהובאו בירוש'.3I. תמן אמרין.41 ברכות פ"א ג ע"ד: תמן אמרין לא יתחיל וכו'=רבנן דתמן, שם לעיל עמ' 300.52 ברכות פ"ג ו ע"ג: תמן אמרין אפילו לשמוע דברי תורה אסור וכו' בשם ר' אלעזר בתחילה והיו נכונים ליום השלישי וכו' א"ר יעקב בר אחא ונהנין תמן כר' וכו' וכריב"ב בבעלי קריין.6בבבלי כא ב בשם ריב"ל: מנין לבעל קרי שאסור בד"ת וכו' כב א אמר רב נחמן בר יצחק נהוג עלמא וכו' כריב"ב בדברי תורה וכו' כי אתא זעירי אמר בטלוה לטבילותא וכו' כר' יהודה בן בתירא "אין דברי תורה מקבלין טומאה". ועי' לעיל עמ' 298.7בירוש' נמסר אפוא בשם "תמן אמרין" ובטעמו של ר' אלעזר שבא מבבל – מה שנמסר בבבלי בשם ריב"ל.83 ברכות פ"ו י ע"ג: תמן אמרין כל הקודם למקרא קודם לברכה וכל הסמוך לארץ קודם לכל.9בבבלי מא א אמר לה רב יוסף ואיתימא ר' יצחק, אבל גם רב חסדא ידעה, שם.104 ברכות שם: תמן אמרין אפילו בירך על היין שלפני המזון לא פטר את היין שלאחר המזון והא תנינן בירך וכו' רב הונא וריב"ל חד אמר בהדין דשתי קונדיטון וחרנה אמר בהדין דשתי חמר בתר בילני.11בבבלי מב ב: אמר רבה בר מרי אריב"ל ל"ש אלא בשבתות וי"ט ובשעה שאדם יוצא מבית המרחץ ובשעת הזקת דם אבל בשאר ימות השנה מברך על כל כוס וכוס.125 שביעית פ"ד, לה ע"א: שדה שניקווצה וכו'. תמן אמרין בשניטלו קוציה. ורבנין דהכא אמרין משחרש.136 שם ספ"ד לה ע"ג: מאימתי קטני ישראל חיין ר"ח רובה וריש ברבי חד אמר משיוולד וכו' תמן אמרין משימולו וכו' ורבנין דהכא אמרין כשיוולדו וכו'.14בסנהד' קי ע"ב: אתמר קטן מאימתי בא לעוה"ב ר' חייא וכו' איתמר רב הונא אמר משעה שנזרע וכו' רב נחמן בר יצחק אמר משעה שנימול וכו'.157 שבת פ"ב, ד ע"ג מגילה פ"ב עג סע"ב: תני ר' יוסי קומי ר' יוחנן וכו' א"ל ר' יוחנן ויש כאן זו כל מחוייבי טבילות וכו' נידה שעבר זמנה טובלת בין וכו'. תמן אמרין אפילו עבר זמנה לא אינה טובלת אלא בלילה מפני חמותה ומפני כלתה שלא ילמדו ממנה ויעשו כן אף בזמנה.16בבבלי נדה סז ב: אמר רב נדה בזמנה וכו' ר' יוחנן אמר בין בזמנה בין שלא וכו' משום סרך בתה ואף רב הדר ביה דאמר רב חייא בר אשי אמר רב נדה בין בזמנה וכו' אלא בלילה משום סרך בתה.17והחליפו אפוא בירוש' רב בר' יוחנן ובמגילה מתחיל בברייתא "כל מחוייבי טבילות וכו' ", ועיקר הברייתא עד "אלא בלילה", ישנה גם בבבלי פסח' צ ע"ב. ונראה כי "נדה שעבר זמנה טובלת בין ביום ובין בלילה" לא מן הברייתא הוא אלא מדברי ר' יוחנן.188 שבת פ"ג ו ע"א: תמן אמרין חמה מותרת תולדת חמה אסורה. רבנן דהכא אמרין בין חמה בין תולדת חמה מותרת.19בבבלי שבת לט א: א"ר נחמן בחמה דכ"ע לא פליגי דשרי ותולדות האור כ"ע לא פליגי דאסור כי פליגי בתולדות החמה "סודר שהוחם בחמה" מר סבר גזרינן תולדות החמה אטו תולדות האור ומר סבר לא גזרינן.20בירוש' אינו מבדיל בין תולדות חמה לתולדות האור.219 שבת רפ"ד ו ע"ד: ותמן פ"ב מ"ז תנינן ספק חשיכה ספק לא חשיכה "וטומנין את החמין". הא אם חשיכה אסור לטמון בהן. תמן אמרין מפני ביטול בית המדרש. אמר ר' בא מפני החשד, שאם אומר את לו שהוא מותר אף הוא אינו עושה אותן כל צורכו מבעוד יום וכו'.22בבבלי שבת לד סע"א: ואמר רבא מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה גזירה שמא ירתיח וכו'.2310 שבת ספ"ט יב ע"ב: ציפורת כרמים וכו' תמן אמרין מאן דבעי ניפרוש מן דרך ארץ אכיל פלגא ושביק פלגא של שמאל אסור וכו' כיצד הוא עושה א"ר יוסי ב"ר בון יהב לה גו צלוחית דבש.24בבבלי צ ע"ב: אמר אביי ומשתכח וכו' ועבדי לה לחוכמא אכיל ליה לפלגא דימינא וכו' רמי לה בגובתא דנחשא וכו'.2511 שבת ספי"ז טז ע"ב: ר' כהן בשם רבנן דתמן עי' להלן תינוק "נוטל אדם את בנו והאבן בידו" עשו אותו כאוכלין וכדבי רבי ור' יוחנן בירוש' שם: כלכלה והאבן והאוכלין בתוכה, ובבבלי קמב א בשם ר' יוחנן: בכלכלה מלאה פירות. תמן אמרין עשו האבן ביד תינוק כקמיע מומחה ביד תינוק.26בבבלי שם ליתא.2712 סוכה פ"ג נג ע"ד: עלתה חזזית על רובו תמן אמרין רובו מצד אחד חוטמו כרובו לפסול.28בבבלי לה ב: אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו וכו' ל"ש אלא במקום אחד וכו' ורבא פריך עלה לתני לה אסיפא. אמר רבא ועל חוטמו ואפילו במשהו נמי פסול.29בא"י ידעו אפוא דברי ר"ח ולא דברי רבא, שנסח את דבריו, ולעומת זה ידעו דברי רבא לענין "חוטמו"!3013 סוכה שם: ניטלה פיטמתו. תמן אמרין שושנתו. ר' יצחק בר חקולא אמר פיקא.31בבבלי לה ב: נטלה פטמתו תנא ר' יצחק בן אלעזר =חקולא נטלה בוכנתו.32ודברי "רבנן דתמן" ל א נזכרו בבבלי!3314 ביצה ספ"ב סא ע"ד שבת פ"ה ז ע"ג: תמן אמרין שכינתו היתה.34בבבלי ביצה כג א שבת נד ב: תנא לא שלו היתה אלא של שכנתו היתה וכו'.35"תנא" – ברייתא בבלית כמו שהעירותי במק"א ועי' כזה להלן ב"רבנן דתמן".3615 יבמות ספ"ה ז ע"א: תמן אמרין דברי ר' נחמיה ביאה פסולה פוטרת וכו'.37בבבלי קיא ב: הא מני ר' נחמיה היא דאמר ביאה פסולה פוטרת וכו', ועי' שם נא ב.3816 יבמות פי"ב יב ע"ג: בסנדל שיש לו עקב. תמן אמרין כגון אילין קנסורס ורבנן דהכא אמרין כגון אילין דידן.3917 יבמות פי"ג יג ע"א מו"ק פ"ג פב ע"א: תמן אמרין קרבת קדמנא ושלפת סיניה מעילוי ריגליה דימינא ורקת קדמנא רוק דמיתחזי על ארעא ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. בסנהד' יט א: תני בראשונה היו כותבין שטרי חליצה במותב פלו' ופלו' חלצה פלני' בת פלו' לפלו' בר פלוני ליתא בתוס' דקרבת לקדמנא וכו' כבתוס'.40בבבלי יבמות לט ב: מדאתקין רב יהודה בגיטא דחליצה איך פלונית בת פלוני איקרבת ית פלוני יבמה קדמנא לבי דינא ואשתמודעינהו וכו' ושרת סיניה מעל רגלוהי וכו' דמתחזיא לבי דינא על ארעא ורב חייא בר אויא מסיים בה משמיה דרב יהודה ואקרינהו מה דכתיב בספר אורייתא דמשה. ונראה שרב יהודה עיבד את הנוסח הישן.4118 יבמות פ"י י ע"ד כתובות פ"ב כו ע"ב: אמר ר' יוחנן ותני כן שנים אומרים מת וכו' ואם נישאת לא תצא שנים אומרים נתגרשה וכו' לא תינשא ואם נישאת תצא. תמן אמרין לא שנייה היא מיתה היא גירושין "שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה" לא תינשא ואם נישאת לא תצא וכו'. על דעתיהון דרבנן דהכא מה בין מיתה מה בין גירושין וכו' רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר הדעת מכרעת בעידי מיתה מאחר שאילו יבוא הוא מכחיש.42בבבלי כתובות כב ב: א"ר יוחנן וכו' מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר אביי וכו'. רבא אמר לעולם וכו' וראה ר' יוחנן דבריו של ר' מנחם בר' יוסי בגירושין ולא ראה במיתה מאי טעמא מיתה אינה יכולה מכחשתו גירושין יכולה מכחשתו.4319 כתובות רפ"ב כו סע"א: בהינומה. תמן אמרין נמנומא רבנן דהכא אמרין פוריומא "אפריון".44בבבלי יז ב: מאי הינומא. סורחב בר פפא משמיה דזעירי אמר תנורא דאסא ר' יוחנן אמר קריתא דמנמנמה בה כלתא.4520 כתובות פ"ז לא ע"ב: או שתהא ממלא ומערה לאשפות יוציא ויתן כתובה. תמן אמרין כגון מעשה ער. ורבנין דהכא אמרין דברים של בטלה.46בבבלי עב א: ותיעביד א"ר יהודה אמר שמואל שתמלא ונופצת ="כגון מעשה ער", במתניתא תנא שתמלא עשרה כדי מים וכו' א"ר יוחנן מפני שנראית כשוטה.4721 סוטה פ"ה כ ע"ב: תמן אמרין שתי שאילות שאלן חגי הנביא וכו'.48בפסחים יז א: רב אמר אישתבוש כהני וכו', בשינויים.4922 סוטה פ"ז כא סע"ד: תמן אמרין עד בבל נאמר כאן הרחק וכו'.5023 נדרים פ"ב לז ע"א: מהו כאימרה ר' יוחנן אמר כאימר תמידא תמן אמרין! כוולד ! חטאת רשב"ל אמר כאילו של אברהם אבינו, ועי' ב"ר.51בבבלי ליתא.5224 נדרים פ"ד לח רע"ד: מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פיסגתא. רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר.53בבבלי מא ב: א"ר יוסי בר' חנינא מן התמחוי החוזר לבעה"ב, כ"רבנן דהכא".5425 נדרים פ"ט מא ע"ג: תמן אמרין מן תבנא לא גבאי ומן גופיה גבאי. השוה "מיניה אפילו מגלימא דעל כתפיה" ב"ק יא סע"ב וש"נ.5526 גטין פ"ה מז סע"ב: והוא שתהא אמת המים עוברת על גביו = שמואל אליבא דרב, בבלי ס ע"ב. שמואל אמר אפילו מן הצד. תמן אמרין דרחיק וניחא למישתי קדים ליהָן דקריב וקשי למישתי.56בבבלי שם מחלוקת רב ושמואל: בני נהרא רב אמר תתאי שתו מיא וכו' בדמיזל כ"ע לא פליגי ר"ן: דעילאי שתו ברישא וכו'. ורב הונא בר תחליפא מוסיף: "השתא דלא איתמר הילכתא וכו' כל דאלים גבר".57ואולי זוהי דעתו של רב = "נהרא כפשטיה ליזיל" שבבבלי.5827 נזיר פ"ב נא סע"ד: איש מהו להתפיש לו נזירות בלשון אשה. תמן אמרין הא נזירה איעבר "הרי נזיר עובר".5928 נזיר פ"ב נב ע"א: הפריש קרבנותיו ולא הספיק לגלח עד שנולד הבן תמן אמרין מגלח תגלחת אחת על שתיהן. ר' יוחנן אמר מגלח וחוזר ומגלח וכו'.6029 קידושין ס ע"ג: מי שלף. תמן אמרין רב ולוי חד אמר הקונה וחד אמר המקנה.61בבבלי ב"מ מז א: במה קונין רב אמר בכליו של קונה וכו' ולוי אמר בכליו של מקנה וכו'.6230 ב"מ פ"ג ט רע"ב: תמן אמרין אילין עכברייא רשיעיא כד חמיין פירי סגיין קריין לחביריהון ואכלין עמהון. א"ר יוחנן אובדות הן וכו'.63בבבלי ב"מ מ ע"א: תניא אמרו לו לר' יוחנן בן נורי הרבה אובדות וכו'. וכטעמיה דר' יוחנן בירוש'. ועי' הוריות יג סע"א: שסורן רע מאי היא רבא אמר אפילו גלימא גייצי רב פפא אמר אפי' שופתא דמרא גייצי.6431 ב"ב פ"ד, יד ע"ג: תמן אמרין אדמון ורבי עקיבה – ירוש' כתובות פי"ג לו ע'"ב: א"ר ירמיה.6532 ב"ב פ"י יז רע"ד: המלוה את חבירו על ידי ערב וכו'. רבי אבהו בשם ר' יוחנן בשיש נכסים ללוה וכו' תמן מרין בכל מקום הלכה כרשב"ג חוץ מערב וציידן וראייה אחרונה. אמרין ובלבד במשנתינו.66בבבלי קעד א: אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו וכו', ושם קעג ב: אמר רבה בר רב הונא א"ר יוחנן לא שנו "ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה וכו' " אלא שאין נכסים ללוה וכו' והא מדקתני סיפא וכו'.67ואפשר אמנם שכוונו ב"תמן אמרין" לרבב"ח בשם ר' יוחנן.68a32 יבמות פי"א יא ע"ד סנהד' פ"ט כז רע"א: תמן אמרין ולא ידעין אין מן שמועה וכו'.69II. תמן אמרין בשם ר' פלו'.7033 מע"ש פ"ד נה ע"א: על דעתין דרבנן דתמן ניחא דתמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב כל שנותנין לו אגוז ומשליכו צרור והוא נוטלו וכו' אגוז והוא נוטלו וכו' גזילו גזל מפני דרכי שלום. אגוז וצרור והוא נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן גזילו גזל גמור. זכה לעצמו אבל לא לאחרים. רב הונא אמר כשם שהוא זוכה לעצמו כך וכו'.71בבבלי, גטין סה א, בשם רבא תלמיד ר"נ: אמר רבא ג' מדות בקטן צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים וכו' הפעוטים וכו' הגיע לעונת נדרים וכו'.7234 פסח' פ"ה לב ע"ג: תמן אמרין בשם רב חסדא בשעברה שנתו בין ראשון לשני, וכו'. ר' יוסי בי רבי בון בשם רב חסדא וכו'.7335 ע"ז פ"ג מג סע"ב: תמן אמרין בשם רב חסדא צילה אסור. צל צילה מותר. אי זהו צל צילה ואי זהו צילה. תמן אמרין כל שאילו תיפול והיא נוגעת בו זהו צילה. וכל שאילו תיפול ואינה נוגעת בו זהו צל צילה.74בבבלי מח ב: לא ישב בצלה פשיטא אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן לא נצרכא אלא לצל צלה, מכלל דבצל קומתה אם ישב טמא וכו' איכא דמתני לה אסיפא ואם ישב טהור ארבב"ח אר"י לא נצרכא אלא לצל קומתה = צילה מכלל דלצל צלה אפי' לכתחילה ישב, לא הא קמ"ל דאפי' לצל קומתה אם ישב טהור.75"תמן אמרין" השני יוצא מן הבבלי, אבל את הראשון אין הבבלי יודע.7636 יבמות פי"ב יב סע"ג־רע"ד: ר' בא בשם רב והן שהיו מעמידין של עץ. תמן אמרין בשם רב והן שהיו תרסיותיו של עץ.77אבל בבבלי קג ב נזכרו רק דברי שמואל: סנדל של עץ מאן תנא אמר שמואל ר"מ היא וכו' אבוה דשמואל אמר במחופה עור וד"ה.7837 ב"מ פ"ג, ט ע"א: רבי ירמיה בשם רב כאן משנת המפקיד, מ"ג בנשבע כאן בשלא נשבע. תמן אמרין בשם רב שם בב"ק, וכס"ד דגמרא, ב"ק קג ב בנשבע כאן בשלא נשבע.79בב"מ לז א משני סתם: התם ביבמות פט"ו מ"ז דקתבעי ליה הכא בב"מ בבא לצאת ידי שמים כר' יוחנן בירוש' יבמות פט"ו, טו ע"ב!. וכו' והלה מה טוען. רב יהודה אמר רב הלה שותק רב מתנה אמר רב הלה צווח "מכחיש".8038 יבמות ספי"א יב רע"ב: תני רבן שמעון בן גמליאל אומר כל המתקיים באדם שלשים יום אינו נפל וכו'. תמן אמרין בשם שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.81בבלי שבת קלו א: דא"ר יהודה אמר שמואל הלכה כרשב"ג.82III. ר' פלוני בשם רבנין דתמן, רבנן דתמן.831. ר' אבא בשם רבנין דתמן.84א שביעית פ"י לט סע"ג: ר' בא בשם רבנין דתמן שלשה שדנו ומת אחד מהן חותמין בשנים ואמרין אע"פ שחתמנו בשנים דננו בשלשה.85בבלי כתובות כב א: א"ר זירא הא מילתא מר' אבא שמיע לי ואי לאו ר' אבא דמן עכו שכחתה ג' שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהן צריכין למיכתב במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי.86ב ברכות פ"ט יד סע"א וביצה פ"ג סב ע"א: ר' בא בשם רבנין דתמן שחטה ואכלו זאיבים בני מיעיה כשירה שחזקת בני מיעים כושר וכו'.87בבבלי חולין ט ע"א: כדבעא מיניה רבי אבא מרב הונא בא זאב ונטל בני מעים מהו וכו' א"ל אין חוששין וכו'.88ג נדרים פ"ח מ ע"ד: ר' בא בשם רבנין דתמן והוא שאמר יום סתם, הא אם אמר יום זה מתענה ומשלים.89בבבלי תענית יב ב ליתא.90ד ע"ז רפ"ד מג ע"ג: כמה הן רגלי מרקוליס. ר' בא בשם רבנין דתמן ג' אמה.912. ר' אבון בשם רבנין דתמן.92א פיאה פ"ז כ ע"א: אני אומר עם הנקרצות עם האשכולות.93ב תרומות ספ"ו מד ע"ב: ואת אומרת שאין משלמין מפירות חוצה לארץ.94ג שבת פ"ו ח ע"ב עירובין פ"י כו ע"ג: נותנין עלה ע"ג מכה בשבת שאינו אלא כמשמרה.95עי' בבלי שבת קלד ב.96ד עירובין ספ"ג כא רע"ג: עשו אותו הולך לעירו וכו'.97ה פסח' פ"ד לא ע"א ע"ז פ"א מ רע"א: זאת אומרת שאסור להמציא להן זרע.98עי' בכורות ב א"ב.99ו שקלים פ"ב מו ע"ג: מכיון שב"ד ראויין למשכן ולא מישכנו כמי שנהנה.100ז ר"ה פ"א נו ע"ג: באומר הרי עלי עולה להביאה בשני בשבת וכו'.101ח ביצה פ"א ס ע"ב: זאת אומרת שאין אפר הכירה מוכן אלא למצוה.102עי' ביצה ח ב: אמר רבה רבא אפר כירה מוכן לודאי, ואין מוכן לספק וכו' ואזדא רבא לטעמיה וכו'.103ט כתובות פ"ח לב רע"ב: מתניתא כשנפלו לה זיתים ולא קרקען וכו' ורבנן דהכא אמרין וכו'.104בבבלי עט ב: אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב כהנא אמר רב מחלוקת בשדה שאינה שלה וכו'.105י גטין פ"ה מו ע"ד: אין לך יורד ברשות וידו לתחתונה וכו' ר' יוסי בי ר' בון בשם רבנין דתמן אין לך יורד ברשות וכו'.106יא סנהד' פ"ז כה ע"ב: מניין לאומר לו אלי אתה רב אבון בשם רבנין דתמן וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל וגו' וכו'.107עי' בבלי סג א: אר"נ אמר רבה בר אבוה אמר רב כיון שאמר לו אלי אתה וכו' דאתקושי איתקוש דכתיב וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו וגו'.108יב ע"ז ספ"א מ ע"ב: זאת אומרת שדה שהיא נתונה ע"ג הדרך אסור להשכירה לגוים וכו'.109יג ע"ז פ"ג מג סע"ב: זאת אומרת שאי' טומא' המתי' ע"ז מחוורת וכו'.1103. ר' אימי בבלייא בשם רבנין דתמן.111א תרומות רפ"ח, מד ע"ג כתובות פ"ג כז ע"ב: ר' אימי בבלייא בשם רבנין דתמן טעמא דרשב"ל "אין ממון אצל מכות" רשע רשע וכו'.112בבבלי כתובות לה א: אלא כי אתא רבין אמר וכו' כי פליגי בחייבי מלקיות וכו' אביי אמר אתיא רשע רשע.113ב פסח' פ"ד ל סע"ד ע"ז פ"א לט סע"ד: פעמים שהוא מוכרה לו לניסיון וכו'.114בבלי ע"ז טו א: אמר רמי בריה דרב ייבא משום נסיוני.115ג ע"ז פ"ד מג ע"ד: ואתיא כיי דמר ר' אמי בבלייא בשם רבנין דתמן לא התירו שתחוייה אלא לתענית ציבור ובלבד על הצד.116עי' מגילה כב ב–כג א מעשה דרב ומנהג אביי ורבא ד"מצלו אצלוי".1174. רב חביבא בשם רבנין דתמן.118א פיאה פ"א טו ע"ב: רב הונא אמר למצות עד שליש וכו' רב חביבא בשם רבנין דתמן מהו שליש לדמים. היך עבידא. לקח אדם מצוה וראה אחרת נאה הימינה עד כמה מטריחין עליו עד שליש.119בבלי ב"ק ט ע"ב: אלא א"ר זירא בהידור מצוה עד שליש במצוה.120ב מגילה פ"א ע עב: ר' חביבה בשם רבנן דתמן בכל מקום שכתוב יום טוב אין כתיב וקיבל. בכל מקום שכתוב וקיבל אין כתוב יום טוב וכו'.121בבלי מגילה ה ב: רבה בריה דרבא וכו' הספד ותענית קבילו עלייהו מלאכה לא קבילו עלייהו דמעיקרא כתיב שמחה ומשתה ויום טוב ולבסוף כתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ואילו יו"ט לא כתיב.1225. רב הושעיה בשם רבנין דתמן.123שבועות פ"ז לח רע"א: רב הושעיה אמר קומי רב אמי בשם רבנין דתמן חזרה שבועה לסיני. ר' יוחנן בשם ר' ינאי חזרה שבועה לבעלין.124בבלי שבועות מז א: א"ר אמי רבותינו שבבבל אמרו חזרה שבועה לסיני. רבותינו שבארץ ישראל אמרו חזרה שבועה למחויב לה. אמר רב פפא רבותינו שבבבל רב ושמואל רבותינו שבא"י ר' אבא, רבותינו שבבבל רב ושמואל וכו'.125אבל בירוש' מפורש: ר' יוחנן בשם ר' ינאי.1266. ר' הונא חונה בשם רבנן דתמן.127א יומא פ"ג מ סע"ג: ר' חונה בשם רבנן דתמן תיפתר שבא מתרומת הלישכה ולית את שמע מינה כלום.128ב סוכה פ"א נב רע"ב: ראשי פסל היוצאין מן הסוכה נידונין כסוכה. רבי חונה בשם רבנן דחמן ובלבד על פני כולה.129עי' בבלי יט א: רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו הבא בקנים היוצאים לפנים מן הסוכה ומשכא ואזלא חדא דופן בהדייהו.1307. רב יצחק בר משרשיא בשם רבנן דתמן.131שבת פי"ב יג ע"ד גטין פ"ב מד ע"ב: ר' יוחנן ורשב"ל תרווייהון אמרין והוא וכו' אבל דיו ע"ג סיקרא וסיקרא ע"ג דיו חייב. ר' יצחק ב"ר משרשיא בשם רבנן דתמן חייב שתים אחת משום מוחק ואחת משום כותב.132בבלי גטין יט א: איתמר המעביר דיו ע"ג סיקרא בשבת ר"י ור"ל דאמרי תרוייהו חייב שתים אחת משום כותב ואחת משום מוחק.1338. ר' יוסי ביר' בון בשם רבנין דתמן.134שבת פ"ט יב ע"א פי"ט יז סע"א מחמין לו חמין בשבת.135רב ושמואל, בבלי קלד ב.136ועי' עוד בערך ר' אבון אות י.1379. ר' כהן בשם רבנן דתמן.138שבת ספי"ז טז עב: ר' כהן וכו' תינוק עשו אותו כאוכלין.139ע"פ ר' יוחנן בירוש' ובבבלי קמב א: בכלכלה מלאה פירות.14010. רב עוקבה או: ר' מר עוקבן בשם רבנן דתמן.141א עירובין פ"א יט ע"ב: רב עוקבה בשם רבנן דתמן לִגְדוֹלה הן נידונות וכו'.142ב מגילה פ"ד עה ע"ג: ר' מר עוקבן בשם רבנן דתמן לא דומה גנאי יחיד בציבור לגנאי ציבור בציבור.14311. רבנן דתמן144א ביכורים פ"ב סה ע"א: א"ר הילא תניי תמן התרומה והביכורים אחד הנותנן ואחד הנוטלן "הכהן" טעונין וידוי. א"ר זעירה רבנין דתמן סברין ורבנין דהכא אמרין מי שיש לו מעשר בפני עצמו מתודה וכו'.145ב עירובין פ"א יח ע"ד: רבנין דהכא כדעתון ורבנין דתמן כדעתון = רב ואבא בר הונא, שם.146ג יבמות פ"י י סע"ד כתובות פ"ב כו ע"ב: רבנן דתמן = רב נחמן בר יעקב בשם רב, יבמות שם יא א וב"ב פ"ג יד ע"א. והם "רבנן דתמן" שביבמות פי"ג יג ע"ד וכתובות פ"ב כו ע"ד. ור"נ – כ"רבנן דהכא" כתובות פ"ב כו ע"ד וב"ב שם, בבלי ב"ב לא ב.147ד סוטה פ"ט כג סע"ד: רבנין דהכא פתרין קראה בהורג ורבנין דתמן פתרין קרייא בנהרג וכו' ורבנן דתמן פתרין קרייא בנהרג לא בא על ידינו ופטרנוהו בלא הלוייה ולא ראינוהו והנחנוהו בלא פרנסה.148בבבלי מו ב: תנא לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות וכו'. והיא ברייתא בבלית, עי' כזה "תמן אמרין", 14, ועי' "רבנן דהתם", ב־מערבא אמרי", 1.149ברור אפוא שמסדרי הבבלי אע"פ שידעו כמה וכמה סוגיות מתלמודה של א"י לא ראו את הירוש' שלנו ולא ידעו אותו, ושהרבה סוגיות של א"י שהזכירו הן סוגיות של תלמוד א"י במהדורא אחרת, של ישיבה אחרת, שנמסרו בבבל בעל פה. ומכיון שאין אנו יודעים בכל סוגיא וסוגיא של א"י ובכל מאמר ומאמר של אמוראי א"י את שם המוליך והמביא, אם היה מטבריא או מצפורי או מקסרין או מלוד, מקום הישיבות הראשיות בא"י, ומכיון שבא"י עצמה היו חילופים רבים מישיבה לישיבה כאותם ההבדלים של הסוגיות המתחלפות שבירוש' שלנו, או שבין הסוגיות שבירוש' בכלל לירוש' נזיקין, או שבין הסוגיות שבירוש' לאותן שבב"ר, – הרי ברור שסוגיא או מאמר שנמסרו בבבל ע"י אחד החכמים של הישיבות שמחוץ לטבריה, – שאותן הסוגיות או המאמרים יכולים היו להמסר בטבריה, מקום סידורו של רוב הירוש' שלנו, בצורה אחרת ובשיטה אחרת: מכאן החילופים שבמאמרי א"י וסוגיותיה בין הבבלי והירוש', ומכאן החילופים שבין ה"נחותי", רבין ורב דימי ור' יצחק כי אתא רבין – כי אתא רב דימי – כי אתא ר' יצחק וכדומה, הרגילים בבבלי, ומכאן יסוד העובדא שהרבה והרבה מקבלותיהם של נחותי אלו אינן מתאימות כלל לירוש' שלנו.