1הלא חכמה תקרא. אמר כי החכמה והיא החכמה האלהית תקרא בקול נשמע. וכן התבונה והיא חכמת הלמודים תתן קולה בחזקה.2בראש מרומים עלי דרך כלומ' במקומות הרמים והמפורסמים. ובית נתיבות נצבה. כלומ' במקום הנתיבות והמפורסמות שמה מקומה והנרצה מזה המאמר הוא כי החכמות הם נמצאות מזומנות ונכונות דרושות לכל חפציהן ומלמדי החכמה נמצאין אין דור רק מהם וכתר תורה וכתר חכמה מונח כל מי שרוצה ליטלו יבוא ויטלנו.3ליד שערים לפי קרת. ר"ל שהם עומדות במקום שערי העיר ששם מושב הזקנים והחכמים וכדי שיראו אותן כל עובר ושב. לפי קרת. ר"ל בפתח הקריה.4מבוא פתחים תרנה. ר"ל בהכנסת פתחי העיר שהם המקומות המפורסמות תצעקנה וכל אחת מהן אומרת –5אליכם אישים אקרא. ודע כי כשתסתכל בכל שם איש סתם בכתבי הקדש תמצא כי הוא נאמ' על האדם השלם. כמו איש אשר רוח אלהים בו. איש תם יושב אהלים. איש אחד מן הרמתים. איש היה בארץ עוץ. וזה הרבה במקרא מבלי שיפרש מה הוא אותו האיש ר"ל אדם שלם בחסדים המעשיים והמדעיים. ובעת שירצו לתאר האדם בין טוב ובין רע קורא גם כן איש טוב. כמו והאיש משה עניו מאד. והפך זה והאיש קשה. ואילו אמר איש סתם הייתי מבין בו כי היה טוב כי איש סתם בלא פירוש לא נאמ' אלא על אדם חסיד בלבד. ולפיכך אמר הנה אליכם אישים אקרא וגו'. ויש לדעת כי יש הפרש בין אקרא ובין קולי כי ענין אקרא הוא ענין קריאה למעלה כמו ויקרא אל משה. ולפיכך אמר בשלמים והם אישים אקרא כלומ' אתם שכבר נשלמה נפשכם בואו למעלתכם הראויה לכם. אבל אתם בני אדם שעדיין אינכם שלמים אבל יש בכם כח על זה אם תרצו קולי אליכם להדריככם בדרך הישרה אשר תלכו בה תהיו שלמים בפועל ותקראו אישים כאילו הוא קורא לשלם בכח בני אדם ולשלם בפועל אישים. ולפיכך אמר באישים שהן קרובים אקרא שאינם צריכין להרמת קול. אבל בני אדם שעדיין הם רחוקים צריך להם הרמת קול. ולפיכך אמ' וקולי אל בני אדם.6הבינו פתאים ערמה ר"ל אתם הפתאים הבינו ותקנו לכם ערמה בחכמת הלימודים המחדדת השכל והיא סולם לעלות אל הטבעית והאלוהיות.7וכסילים הבינו לב כלומ' ואתם הכסילים הבינו לב ותקנו שכל.8שמעו כי נגידים אדבר ר"ל דברים נכבדים אדבר או ר"ל שמעו כי דברי אנשים נגידים אדבר. ומפתח שפתי מישרים ר"ל כשאפתח שפתי לדבר לא אדבר כי אם מישרים והם דברי יושר וצדק.9כי אמת יהגה חכי כלו' מה שאדבר בלשוני איננו כי אם אמת והענין כי אין המכוון ממני כי אם ידיעת אמתת הנמצאות.10ותועבת שפתי רשע ר"ל כי הרשע שהוא הפך האמת הוא תועבת שפתי וכאלו התנצל חכמת ההגיון שהיא מכלל חכמת הלימודים כי אין המכוון ממנה להטעות האנשים ולבנות מופתים מזוייפים רק עקר כוונתה להתרחק מן הכזב ולהשמר מן הזיוף וההטעאה הפך ממה שיחשבו האנשים.11בצדק כל אמרי פי אין בהם מאמר נפתל או עקש. וכאלו תאמר חכמת הלימודים זה שתשמע ממני אומרת רוחק גלגל פלו' כך ועובי גלגל פלו' כך ורוחב כוכב פלו' מכוכב פלו' כך והדומה לזה ממה שתגזור חכמת השיעור והמספר לא תחשוב שהדברים ההם יהיו שקר או גוזמא רק בצדק וביושר נאמרים כל אמרי פי כי המופתים הבאים על אלו העניינים והדומי' להם הם מופתי צדק רחוקים מכל הטעאה ולפיכך אמר –12כולם נכוחים למבין כלומר אם הם רחוקים מעיני שכלך בעבור שלא למדת חכמת הלימודים שהיא כוללת חכמת ההגיון וחכמת השיעור והמספר הם נכוחים אל המבין והוא הנבון שהוא בעל חכמת הלמודים הנקראת בינה ותבונה ואמרי בינה.13וישרים למוצאי דעת כלומ' דברי הם ישרים אצל האנשים המבקשים לדעת ידיעת אמתת הנמצאות. ויש שפירשו בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש בענין זה שנפתל ועקש הם שני נגדיים קצוות לצדק וצדק הוא הדרך הבינונית הממוצעת בין שני הקצוות שהאחד נפתל והאחר עקש ולפיכך אמר הכתוב ועם עקש תתפתל כלומ' מי ששנה מעשיו עד הקצה האחרון אתה משיב לו גמול בקצה הראשון. המשל בזה כי מי שהוא צר עין אינו נפטר מן העולם עד שיאבד ממונו. ומי שמוציא ממונו בדברים שאינם צריכים יבוא מהרה במדה שצריך לחוס אף על הצריך ור"ל שהחכמה תחייב ללכת בדרך האמצעית בכל המדות ולא לנטות אל הקצוות כי שתיהן רע. ואחרי שהזכיר דברי חכמת הלימודים הזכיר דברי החכמה הנקראת מוסר והיא חכמת הטבע. ואומרת –14קחו מוסרי ואל כסף כלומ' אחרי שקניתם מחכמת הלמודים מה שיספיק לכם לצורך הטבעיות והאלהיות קחו מוסרי ואל כסף כלו' השתדלו בקניית חכמת הטבע ולא בקנית קנייני העולם השפל.15ודעת מחרוץ נבחר ר"ל ידיעת אמיתת הנמצאות הוא יותר נבחר מקניית הזהב. או יאמ' והדעת הוא משובח יותר מן החרוץ המובחר והמעולה וזה כי קנייני העולם הם כלים ישללם הזמן מבעליהם. אמנם קנייני החכמה הם למעלה מן הזמן.16כי טובה חכמה מפנינים כלומ' מה שאני אומרת אליכם שתקו מוסרי והיא חכמת הטבע הוא כדי שתוכלו להגיע באמצעותה לחכמת האלהות הנקראת חכמה סתם כי החכמה ההיא טובה מפנינים כי היא התכלית המכוונת מן האדם.17וכל חפצים לא ישוו בה כלומ' אין דבר מקנייני העולם ולא חכמה מהחכמות שתערוך אליה.18אני חכמה שכנתי ערמה כלומ' תדבר חכמת האלהות בעד עצמה ותאמר אני חכמת האלהות שכנתי עם האדם שקנה ערמה כלומ' שקנה שאר החכמות שהם הלימודיות והטבעיות שהם הסולם לעלות אליה.19ודעת מזימות אמצא ר"ל ואיש בעל דעת ובעל מזימות אחפש עד שאמצאהו ואתחבר אליו. או ר"ל ולדעת איש בעל מזימות אחפש הודיע כי החכמה האלהית אינה נמצאת רק באנשים שלמים עברו הלמודיות והטבעיות.20יראת ה' שנאת רע ר"ל ויש בי גם כן יראת ה' כי בעל חכמת האלהות יכיר ממעלת ה' ית' וכבוד אלהותו מה שלא יכירו האנשים שהם למטה ממדריגתו ולפיכך יירא מאלהיו ויעבדהו בכל לב.21ושנאת רע ר"ל ויש בי גם כן זאת המעלה שאני שונאת הרע ומתרחקת ממנו והענין כי בעל חכמת האלהות להכירו ערך העולם הרוחני ישנא העולם השפל ותאותיו וישנא יצרו שהוא רע וכל דבר נוטה אל רע ואל מרי ושונא גם כן הדיעות הנפסדות והאמונות הכוזבות ובכלל כל רע.22וגאה הוא הגיאות וגאון והוא האיש בעל הגיאות. ודרך רע ופי תהפוכות שנאתי.23לי עצה ותושיה אני בינה ולי גבורה אומרת החכמה האלהית כל העצות וכל הבינות וכל התושיות וכל הגבורות אינם מכוונת לעצמם כי כולם לא כוונו רק להיות סולם להגיע אלי.24בי מלכים ימלוכו כלומר הכחות השכליות אשר כוון מהם שימלוכו על כל כחות הגוף לא ימלוכו כי אם בי כלומר כאשר יגיעו לידיעת החכמה האלהית אז יצאו אל הפועל האלוהי ויוכתרו בכתר השכל הרוחני.25ורוזנים יחוקקו צדק ר"ל וכן הרוזנים והם גדולי המעלה בי יחוקקו חוקים של יושר. והענין כי בעלי חכמה האלהית בהגיעם אל ידיעת אמתת הנהגתו ית' את עולמו והשגחתו על כל נמצאיו וירצו להדמות אליו ית' כפי היכולת יעשו חוקים ונימוס של יושר לצורך הנהגת בני אדם כדי שיתקיים המציאות.26בי שרים ישורו כלומר החכמים האלוהיים יגיעו אל המשרה הרבנית ואל האדנות הרוחני באמצעותי. או קרא שרים הכחות הנכבדות אשר הוכנו באדם לצורך הגעתו אל שלימותו לא שיהיו נעבדים אל הכחות הגופניות והתאוות הגשמיות. ואמר כי באמצעות החכמה האלהית הכחות הנכבדות ישארו במעלתם ולא יהיו כעבדים על סוסים ושרים הולכים כעבדים על הארץ.27ונדיבים כל שופטי ארץ בי ישורו גם כן.28אני אוהבי אהב ר"ל אאהב ובא בחסרון האל"ף פא הפעל והוא עתיד מהבנין הקל ור"ל כי אותם שישתדלו להשיג אותי אני אראה להם אהבה וחבה והענין שבעבורי יזכו אל אהבת האלהים אשר הוא התכלית המכוון מן האדם.29ומשחרי ימצאונני ר"ל ואותם שיבקשו פני כשחר ולא יתעצלו מהשיג אותי הם ימצאו אותי לא המתרשלים.30עושר וכבוד אתי תאמר החכמה האלהית כי עמה יש עושר והם קנייני העולם הזה וכבוד והוא הכבוד הרוחני בעולם הנשמות והוא דומה למה שהזכיר כבר אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד. וזה כי המשתדלים בחכמה האלהית לשמה ר"ל שיאהב אותה ויקנה אותה מצד מעלתה ישיגו בעבורה אל הכבוד הרוחני וזה נרמז מאמרו הנה כבוד אתי ולאומרו אורך ימים בימינה שהם רמז אל החיים הנצחיים בעולם הנשמות. והעוסקים בה שלא לשמה רק כדי להתפאר בה אצל ההמון או להנות ממנה בדבר מהדברים ימצאו בעבורה עושר כלומר ריבויי קנייני העולם הזה. ואפשר שאומרו עושר רמז אל רבוי חכמה בהפלגה ואמר כי בעל חכמת האלהות ישיג אל רבוי חכמה ואל כבוד בעולם הנשמות וכן ישיג בעולם הזה אל הון עתק כלומר אל ממון מרובה ולצדקה והוא ליושר המדות והפעלים.31טוב פריי מחרוץ ומפז אמר כי טוב הוא פרי החכמה האלהית יותר מן הזהב ומן הפז כי קניין החכמה הוא קניין עצמי לא ישללנו שולל מבעליו והקניינים הזמניים הם חוץ מעצמות האדם.32ותבואתי מכסף נבחר ר"ל ותבואתי היא טובה יותר מן הכסף הנבחר. או יהיה פריי מושך עצמו ואחר עמו ויהיה עניינו טוב פריי מחרוץ ומפז ופרי תבואתי הוא נבחר יותר מן הכסף.33באורח צדקה אהלך תאמ' החכמה האלהית אני מהלכת באורח הצדק והיושר. והעניין שאינה נמצאת רק באנשים שלמים בעלי צדק ויושר.34בתוך נתיבות משפט. ר"ל לא תמצאני רק בלבות אנשים בעלי משפט וצדקה.35להנחיל אהבי יש ר"ל להנחיל לאהבי יש לי די אכול והותר להנחילם עד שאוצרותיהם אמלא ואם רבו אמלאם. או יאמר אני מנחלת לאהבי דבר שהוא ישות. ר"ל בעל מציאות חזק וקיים לא עניינים כלין כמו הקניינים אשר הם תחת השמש. ואפשר כי להנחיל אהבי יש הוא דבק לאמרו בתוך נתיבות משפט כאילו תאמר החכמה האלהית אני לא תמצאני רק בתוך נתיבות משפט. כלומר לא תראני שאעשה רק דבר של דין ומשפט. והוא להנחיל אהבי בעבור אהבתם אותי דבר עצמי וקיים ואבאר כל ספיקותיהם והנעלם מהם. והוא מה שכוון באמרו ואוצרותיהם אמלא. ובעבור שהאוצר הוא מיוחד לאצור בו עניינים נכבדים. אמר כי הוא ירוה צמאונם ממבחר הידיעות ומזמרת השלמיות.36ה' קנני. אחרי שהזכיר בפרשה הקודמת דברי החכמה האלהית באמרה אני חכמה שכנתי ערמה. לי עצה ותושיה וכל הנמשך אחריו. אומרת החכמה האלהית ומשבחת עצמה ואומרת ה' קנני ראשית דרכו. ויראה לפי הפסוקים שיבואו בזאת הפרשה כי החכמה האלהית אינה היא האומרת ה' קנני ראשית דרכו רק הנמצאות הנכבדות והם הצורות הרוחניות הנפרדות מכל חומר אשר החכמה האלהית חוקרת עליהם הם האומרים ה' קנני ראשית דרכו. כלומר יאמר העולם הרוחני הכולל הדעות הנפרדות מחומר ה' קנני ראשית דרכו. כלומר אני הוא הנמצא הראשון שהמציא האל ית' שמו כאשר גזרה חכמת ידיעתו לברוא העולם כי הוא ראשית דרכי אל. והוא האור שנברא ביום ראשון אשר עליו נאמר ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. וירא אלהים את האור כי טוב כי הוא הטוב הגמור למעלתו וליקרתו כי האור שנברא ביום ראשון כולל האור הרוחני שהוא בריאת המלאכים אמר ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. ולפיכך אמר עליו וירא אלהים את האור כי טוב. אמנם על האור המורגש אמר ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ובו שוערו הימים והלילות. ואין ספק אצל חכמי האמת כי המלאכים היו הנמצאים הראשונים שהמציא הבורא ית' והם הנקראים אור לבושו. ואל זה רמזו רז"ל באמרם שמים מהיכן נבראו מאור לבושו. נבראו ואליהם רמז דוד המלך ע"ה באמרו עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה. ואומר ה' קנני יבא להעיר שלא היו קדומין כמו שיאמינו קצת מן החכמים קדמות הכסא וכל שכן שיאמינו קדמות השרפים אשר הם ממעל לכסא. ולפיכך באמרו יי קנני הודיע שהם קנויין והמציאם האל ית' בעת שגזרה חכמת ידיעתו ית' כי החכמה העליונה גזרה היות הוא ית' לבדו נמצא ולא דבר אחר בלעדיו וזה. כי מציאותו ית' מספיק ולכן נקרא שמו שדי כי הוא ית' ההספקה הגמורה כי כל הנמצאים צריכין לו ית' והוא ברוך הוא אינו צריך להם ולא לאחד מהם. וכאשר גזרה חכמת ידיעתו ית' ברא העולם כדי שתתפרסם גדולתו ומעלתו וחנן המציאות כפי מה שהוא עליו דרך נדיבות ושפע ברכה שופע מאתו לא שהוא ית' יצטרך לדבר אחד מדברי העולם. ומה שלא המציאו במה שלא סר מהזמן הוא להודיענו כי מציאותו ית' מספיק בעצמו כי התבאר אצל משיגי האמת כי התייחד האלוה ית' שמו במעלתו ובאחדותו ולא יהיה שם לא מלאך ולא גלגל ולא שם נמצא אין בו פחיתות מעלה מהיותו ית' עם אלף אלפי עולמות כי כמו שהקו והנקודה לא יעדיפו על הקו כן האלוה והעולם לא יעדיפו על התייחד האלוה ית' במעלתו.37ואמרו ראשית דרכו הוא על דרך הרחבת הלשון. והעניין כי בעת שגזרה חכמת ידיעתו ית' שבחו לברוא העולם הדבר הראשון שברא ברא אותי.38ואמר קדם מפעליו מאז ר"ל קודם שפעל שאר פעליו הייתי אני פעולתו הראשונה.39מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ ר"ל מעולם היתה לי גדולה ונסיכות מראש בריאת העולם קודם שנבראת הארץ. והארץ במקום הזה כוללת כל הנמצאות השפלות אשר תחת גלגל הירח. וזאת הגדולה היא גדולת מעלה ומציאות חזק.40באין תהומות חוללתי באין מעינות נכבדי מים ר"ל כי העולם העליון הנזכר נברא בזמן שהתהומות לא היו נמצאים אז. וכן המעינות נכבדי מים והם הימים והנהרות לא היה להם מציאות אז כי עדיין לא נבראו.41ומלת חוללתי איננה מהבניין המרובע. אכן היא מבניין פועל והוא מעניין חולל איילות תשמור והיה משפטו בדגש על משקל כי גנוב גונבתי. ואולי בא ברפה להבדילו מענין חלול.42ופי' נכבדי מים שהן כבדין לרוב עומק מצולתם. כי הכובד יזכירוהו על הפלגת רבוי העניין כמו ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב. שעניינו משופע. וכן המקומות שהמים שם בשופע יקראו נכבדי מים. ודע כי אמרנו כי העולם העליון נברא בזמן שלא היו נבראים או שאר הנמצאות הגשמיות נאמר אותו על צד הרחבת הלשון כי עד שלא נמצאו צבאות השמים לא נמצא הזמן כי הזמן הוא מקרה נמשך אחר תנועת הגלגל והתנועה היא מקרה במתנועע. ואמרנו זמן הוא שעד זמן לא זמן על הדרך האמתי.43בטרם הרים הוטבעו לפני גבעות חוללתי. ר"ל כי העולם הרוחני נמצא בטרם שנמצאו ההרים. והזכיר מציאות ההרים בלשון טביעה לפי שטבע יסוד המים להקיף הארץ מכל חלקיה. והנה הארץ וההרים בכללה מכוסה במים בטבעה כאלו טבעה שם לדמיון הדבר הכבד בטבעו שטובע בתוך המים. ואם יהיה הטבעו מלשון טבע ר"ל בטרם שנסדרו ההרים על הטבע אשר הם עליו.44עד לא עשה ארץ וחוצות ר"ל קודם שגזר שיקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה אני נמצאתי.45וראש עפרות תבל ר"ל וקודם שהמציא מבחר עפרות תבל והם הארצות.46בהכינו שמים שם אני ר"ל בעת שהבורא ית' המציא השמים וצבאותיהם שם הייתי אני. וכאלו בא לרמוז באמצעות השכלים הנבדלים נבראו הגלגלים. ואל זה רמזו רבותינו ז"ל באמרם שמים מהיכן נבראו מאור לבושו נבראו. ודומה לזה זכרו הפילוסופים בספריהם שהבורא ית' מעיין בעולם המלאכים וברא העולם.47בחוקו חוג על פני תהום ר"ל בעת שחקק והמציא השמים על צורת עיגול לדמיון הדבר הנעשה במחוגה סובבים סביב היסודות הארבע שם הייתי אני. והזכיר על פני תהום. ולא הזכיר שאר היסודות. לפי שבבריאת העולם היו המים גוברין על פני הארץ והארץ היתה מכוסה כולה במים עד שגזרה חכמתו ית' לגלות קצת מן הארץ ושבה יבשה. ולפיכך לא אמר בחוקו חוג על פני הארץ כי הארץ לא היתה נראית. ולא הזכיר האש והאויר לפי ששני אלו היסודות אינם מורגשים לחוש הראות כהרגש הראות במים עם היות שהמים אין להם מראה כי אע"פ שאין להם מראה כמו שאין מראה לאש ולאויר מכל מקום הם יותר נראים מן האש והאויר לגסותם בערך אליהם.48באמצו שחקים ממעל בא להעיד על מעלת השחקים והם השמים ויקרתם ואל ערך מציאותם בערך אל היסודות. ולפיכך הזכיר אותן בלשון אומץ. להודיע כי הגלגלים הם יסוד פשוט ואע"פ שהם הווים אינם נפסדים רק אם ירצה האל ית' להעדירם כי הוא ית' יכול על זה. אמנם הוא ית' צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור ולפיכך הזכיר אותם בלשון אומץ ולהעיר גם כן כי הם בלתי משתנים ולא יקרו להם השנויים אשר יקרו אל היסודות ואל מה שמורכב מהם. והסדר אשר סודרו בו בעת הבריאה הוא קיים בהם ולא נשתנה ולא ישתנה שינוי מתמיד כי אע"פ שמצאנו שינוי בגשמים השמימיים על צד המופת כאמרו שמש בגבעון דום וכיוצא בו. האלהים עשה שייראו מלפניו וחזר אל מנהגו הקדום ולא התמיד השינוי ההוא. ובעבור שהגשמים השממיים וצבאותיהם הם שומרים מרחקיהם ושומרים לסדרם ולא יעברו גבולם והם נעדרי האכיות והשנויים וההרכבות ויתר המקרים הקורים אל הגופים השפלים הזכירן החכם בלשון אומץ ואומר באמצו שחקים ממעל. ר"ל שהמציאם על תכונה אמיצה וחזקה ושמם עליונים במקום ובמעלה.49בעזוז עינות תהום. אמר כי בעת שהמציא ה' ית' עיינות התהום על תכונה עזה שם הייתי גם כן ולשון עוז במקום הזה מורה על הרבוי כמו ובמים עזים נתיבה. או יהיה עוז כמשמעו.50בשומו לים חוקו ומים לא יעברו פיו ר"ל בעת שה' ית' סדר את הים על התכונה אשר הוא עליו אשר החול הוא גבולו והמים הנקבצים לתוכו לא יעברו שפת הים שם נמצאתי אני. והענין כי ה' ית' יצוה לבית דינו והם משרתיו ומלאכיו גבורי כח עושי דברו והם יענו את השמים והם יענו את הארץ והכל בהשתלשלות מהסבה הראשונה כי אין אחד מהן פועל מעצמו וסבה ראשונה לדבר מהדברים רק הם משרתיו ועושי רצונו ולפיכך יאמר העולם הרוחני הכולל מלאכיו ושרפיו כי הוא היה הנמצא הראשון ובעת אשר נמצאו שאר הנמצאים הם היו במעמד ובאמצעותן נמצאו ברצון ה' ית'.51בחוקו מוסדי ארץ. ר"ל בחוקו חוג מוסדי ארץ כי הארץ וכל היסודות המקיפים אותה הם על צורת כדור אמנם חייבה החכמה העליונה לצאת הארץ מכדוריתה לתועלת הנבראים. וזה היה ברצון אלהי. אמנם הפילוסופים יאמרו כי המחייב לצאת הארץ מכדוריתה הוא השינוי שישתנו היסודות מזה לזה כי הארץ בעבור קשיותה יקרה לה מה שלא יקרה לשאר היסודות בעת שישוב הדבר אליהם הדבר ההוא ההוא יתערב בכולו ולא יחדש בו בליטה ותוספת ואם יחסר מהן חלק לא יחדש החסרון ההוא בהן עומק ופגימה. אמנם הארץ לקשיותיה יקרה לה שמה שיחסר ממנה וישתנה אל שאר היסודות יחדש בה פגימה ועומק. ואשר ישתנה משאר היסדות אליה יחדש בה תוספת ובליטה. וזאת היא סבה עצמית לפי דבריהן לצאת מכדוריתה.52ואהיה אצלו אמון. אומר עולם הרוחני אני הייתי אצל הבורא ית' לדמיון האומן וענין אמון כמו אומן מן כאשר ישא האומן. וזה למשל נפלא כי דרך המלכים והשרים שלא יתעסקו הם בגידול בניהם ויתנו בניהם ביד האומן שיתעסק בגידול בניהם על הדרך שירצו הם ויבחרו בעבור בניהם והם יורו את האומן באיזה עניין יתנהג בגידול בניהם והאומן לא יסור ממצות המלכים והשרים ימין ושמאל ועל זה הדרך המציא ה' ית' מלאכיו גבורי כח עושי רצונו ושם אותם על הנהגת שאר הנמצאות לדמיון חאומן. והמציא באמצעיותם כל הנמצאים עליונים ותחתונים. ואחר שהמציאם ינהיג הנמצאות באמצעותם.53ואהיה שעשועים יום יום רמז אל הששון ואל התענוג אשר יהיה אצל השכלים הנבדלים בהשגת עצמם ובמה שישיגו מן הסבה הראשונה השגת מציאות לא מהות כי מעלתם גדולה עד מאוד. וכמו שנתענג אנחנו במה שנשיג כן יתענגו הם במה שישיגו וכמו שמעלתם גדולה ונשואה ממעלתינו כן הששון אשר יהיה להם גדול ונשא מן הששון שיגיענו במה שנשיג. ואמרו יום יום. בא להעיר כי שמחת השגתם ותענוגם הוא תמידי ורצוף מאין הפסק. ואמרו משחקת לפניו בכל עת. ר"ל מתענגת מזיו האור העליון במה שלא סר מהזמן ובמה שלא יסור.54משחקת בתבל ארצו יש לומר שקרא ארץ ה' ית' העולם העליון. ואמ' כי השעשוע הגדול והתענוג הנפלא שיש להם הוא בעולם המלאכים הנקרא ארץ ה' וארץ החיים. או יאמ' אני משפעת מן השפע ששופע עלי מהסבה הראשונה אל הנמצאות השפלות. וקרא העולם השפל תבל ארצו.55ואמרו משחקת כאילו אמ' משפעת ופועלת מציאות בנמצאות השפלות במצות האל ית'.56ואמרו ושעשעי את בני אדם ר"ל אעפ"י שאני משפעת מציאות אלו הנמצאות השפלות. לא תחשוב בעבור שהשפע שופע מאתי על כל הנמצאות בשוה שיהיה קבול השפע ההוא ג"כ שוה. כלומר שכל הנמצאות יקבלו מן השפע ההוא שוה בשוה. אין העניין כן רק אעפ"י שהשופעים הם נדיבים ויתנדבו משפעם אל הכל בשוה. ישתנה הקיבול כפי המקבלים. והמקבל יותר מן השפע העליון הוא מין האדם. וזה רמז באמרו ושעשועי את בני אדם כלומ' אעפ"י שאני משחקת ומשפעת מציאות ומראה פעולותי הנכבדת בכל הנמצאות מכל מקום שעשועי הם עם המין האנושי כי הם יקבלו משפעי יותר משאר הנמצאות השפלות.57ועתה בנים שמעו לי. גם אלה הם דברי חכמה האלהית אשר קדם זכרה וזה אחרי שאמרה ה' קנני ראשית דרכו וכל הפרשה הנזכרת. אמר ועתה בנים שמעו לי. כלומ' אתם הבנים המשתדלים להגיע אל ההצלחה האמיתית לא תספיק לכם מקניין החכמות קניין חכמת הלמודים וחכמת הטבע בלבד כי לא יגיע האדם בהם אל ההצלחה האמיתית רק אם תהיה מגמת פניכם אל מול ההצלחה האמיתית. שמעו לי כלומ' השתדלו לקנות אותי. ר"ל לקנות חכמת האלהית לפי שאני המאושרת ומתוך שאני היא המאושרת אשרי אדם שדרכי ישמורו כלומ' אישים מאושרים בבנים אותם שישתדלו להשיג אותי.58שמעו מוסר וחכמו. ר"ל בעת שתרצו ללמוד החכמות ולהשיג אותן על אמתתן לא תכוונו להגיע בתחילה אל חכמת האלהות כי אי אפשר להגיע אליה רק מי שלמד חכמת הלימודים וחכמת הטבע ג"כ. ולפיכך צריך שיכוון אל החכמה האלהית שילמוד החכמות על הסדר ולמד בפסוק הזה דרך לימודם ושלא ישנה סדרם. ואמ' שמעו מוסר. כלומ' תקנו בתחלה חכמת הטבע בשם מוסר. וחכמו אחרי כן. כלומ' ואחרי חכמת הטבע תגיעו אל החכמה האלהית הנקראת חכמה סתם. ואל תפרעו כלומ' ואל תלמדו החכמות למפרע ללמוד חכמת האלהות קודם לחכמת הטבע. ואע"פ שלא הזכיר החכמה הלימודית יש לדעת כי הכוונה היא שהחכמה הלימודית תקדום לחכמת הטבע כי אי אפשר להגיע אל אמתת הטבעיות והאלהיות בלעדיה.59אשרי אדם שומע לי. אומרת החכמה האלהית המאושר שבמין האנושי הוא האדם שמשתדל להשיג אותי ושיהיה שוקד על דלתותי יום יום. כלומ' בתמידות וישמר מזוזות פתחי. והעניין שיהיה שוקד בשערי החכמים הלומדים החכמה הזאת ללמוד מהם מה שלא ישיג הוא מעצמו. או יאמר אשרי אדם שישקוד על שערי החכמה הזאת ויתבונן בהצעותיה ובמונחיה.60כי מוצאי מצא חיים. ר"ל הסבה שהאדם שילמוד חכמות האלהות וישיג אותה על אמתתה הוא המאושר שבאנשים הוא כי מצאי מצא חיים. ר"ל אני בעצמי אהיה חיי הנפש שהם החיים הנצחיים. ומי שהשיג אותי הוא השיג ומצא החיים כי אני הוא החיים. ולא אמר כי מצאי ימצא חיים שיובן ממנו כי מצאי הוא ימצא בגללו דבר אחר שהוא חיים רק אמ' כי מצאי מצא חיים ר"ל מי שהשיג אותי הוא השיג כבר אל החיים כי אני הוא החיים. ומי שהשיג אותי הוא שהשיג כבר רצון מה'. והוא הרצוי לפניו ית'. והמוצא חן בעיניו דומה לאמרו הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך. וזה שהודיענו בפסוק הזה שני עניינים. האחד כי הוא ית' נודע מצד דרכיו ופעולותיו. וזה למדנו מאמרו הודיעני נא את דרכיך. והשני הוא שהודיענו כי המשיגו ית' הוא ימצא חן בעיניו. וזה למדנו מאמרו ואדעך למען אמצא חן בעיניך.61וחטאי חמס נפשו נגזר מן השערה ולא יחטיא. ר"ל מי שיחטיא אותי ולא ישיגני חמס נפשו. ר"ל גוזל מנפשו המושכלות שהם לחם חקה וזה הדבר המכוון ממנה.62וכל משנאי שהם אותם שלא יקרבו אלי אהבו המות והוא דומה לאמרו כי ביום אכלך ממנו מות תמות כי מי שגבר בשכלו עד שישלח ידו ויקח מעץ החיים ויאכל ממנו יחיה החיים הנצחיים. ואשר יתפתו לאכול מעץ הדעת טוב ורע וישימוהו מזונם בחייהם קרויים מתים וכל שכן אחרי מותם.
