מקור משנה שבת ה׳:ד׳
4 אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בְמַרְדַּעַת בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לוֹ, וְלֹא בְזוֹג, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָקוּק, וְלֹא בְסֻלָּם שֶׁבְּצַוָּארוֹ, וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבְּרַגְלוֹ. וְאֵין הַתַּרְנְגוֹלִין יוֹצְאִין בְּחוּטִין, וְלֹא בִרְצוּעוֹת שֶׁבְּרַגְלֵיהֶם. וְאֵין הַזְּכָרִים יוֹצְאִין בַּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה שֶׁלָּהֶן. וְאֵין הָרְחֵלִים יוֹצְאוֹת חֲנוּנוֹת. וְאֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בְגִימוֹן. וְלֹא פָרָה בְּעוֹר הַקֻּפָּר, וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ. פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת ה׳:ד׳
4 ח אֲבָל מַשְּׂאוֹי אֵינוֹ, שֶׁבָּטֵל אַגַּב אַפְסָר. תּוֹסָפוֹת:
5 ט שֶׁצּוֹבְעָהּ וְקוֹלְעָהּ לְנוֹי בֵּין קַרְנֶיהָ מִקֶּרֶן לְקֶרֶן, וְאֵינוֹ אוֹחֲזָהּ בָּהּ. רַשִׁ"י דַּף נ"ב:
6 י דְּמַקְשֶׁה בַגְּמָרָא דְּהֵיכִי קָתָנֵי פָּרָתוֹ דְּמַשְׁמַע דְּחַדָּא פָּרָה הֲוָה לֵיה, וְהָא כַּמָּה הָווּ לֵיהּ כוּ'. גְּמָרָא: