מקור משנה שבת ה׳
1 בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. יוֹצֵא הַגָּמָל בְּאַפְסָר, וְנָאקָה בַחֲטָם, וְלֻבְדְּקִיס בִּפְרֻמְבְּיָא, וְסוּס בְּשֵׁיר, וְכָל בַּעֲלֵי הַשֵּׁיר יוֹצְאִים בַּשֵּׁיר וְנִמְשָׁכִים בַּשֵּׁיר, וּמַזִּין עֲלֵיהֶן וְטוֹבְלִין בִּמְקוֹמָן:
2 חֲמוֹר יוֹצֵא בְמַרְדַּעַת, בִּזְמַן שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לוֹ. זְכָרִים יוֹצְאִין לְבוּבִין. רְחֵלוֹת יוֹצְאוֹת שְׁחוּזוֹת, כְּבוּלוֹת וּכְבוּנוֹת. הָעִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הָרְחֵלִין הַכְּבוּנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת לְיַבֵּשׁ, אֲבָל לֹא לְחָלָב:
3 וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. לֹא יֵצֵא גָמָל בִּמְטוּטֶלֶת, לֹא עָקוּד וְלֹא רָגוּל, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת. לֹא יִקְשֹׁר גְּמַלִּים זֶה בָזֶה וְיִמְשֹׁךְ. אֲבָל מַכְנִיס חֲבָלִים לְתוֹךְ יָדוֹ וְיִמְשֹׁךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרֹךְ:
4 אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בְמַרְדַּעַת בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לוֹ, וְלֹא בְזוֹג, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָקוּק, וְלֹא בְסֻלָּם שֶׁבְּצַוָּארוֹ, וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבְּרַגְלוֹ. וְאֵין הַתַּרְנְגוֹלִין יוֹצְאִין בְּחוּטִין, וְלֹא בִרְצוּעוֹת שֶׁבְּרַגְלֵיהֶם. וְאֵין הַזְּכָרִים יוֹצְאִין בַּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה שֶׁלָּהֶן. וְאֵין הָרְחֵלִים יוֹצְאוֹת חֲנוּנוֹת. וְאֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בְגִימוֹן. וְלֹא פָרָה בְּעוֹר הַקֻּפָּר, וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ. פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת ה׳
1 א נָאקָה. גְּמַלָּה נְקֵבָה כְּשֶׁרְאוּיָה לְמַשָּׂא קוֹרִין אוֹתָהּ נָאקָה. עָרוּךְ:
2 ב וּמַזִּין עֲלֵיהֶן. בִּמְקוֹמָן, וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא תִּפֹּל הַהַזָּאָה עַל הַבְּהֵמָה וְיִפָּסְלוּ כְּדִתְנַן בְּמַסֶּכֶת פָּרָה, תּוֹסָפוֹת עַיֵּן רַשִׁ"י יוֹמָא דַּף יד, וּלְפֵרוּשׁ הָרַ"ב שָׁם צָרִיךְ לוֹמַר דְּאַשְׁמְעִינַן דְּלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יְכַוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַבְּהֵמָה וְיַזֶּה עַל הַכֵּלִים דְּהַזַּיָתוֹ פְסוּלָה עַד שְׁיִשְׁנֶה, וְהוּא לֹא יִשְׁנֶה:
3 ג וְטוֹבְלִין בִּמְקוֹמָן. וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יִטְבִּיל אוֹתוֹ בְּלֹא רִפּוּי וְיִהְיֶה מְהֻדָּק בַּבְּהֵמָה וְחוֹצֵץ:
4 ד יְרוּשַׁלְמִי. וְהַיְנוּ מִשּׁוּם דְּאֵין עוֹלִין עַל גַּבֵּי הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, קַל וָחֹמֶר בְּשַׁבָּת, וְהִלְכָּךְ דַּוְקָא לִקְשֹׁר אָסוּר, שֶׁסּוֹמֵךְ עָלֶיהָ, אֲבָל לִתֵּן בְּלֹא קְשִׁירָה אֵין כָּאן מִשּׁוּם לֹא עוֹלִין. הָרֹא"שׁ:
5 ה וּכְבוּנוֹת. וְיַעֲשׂוּ זֶה בַּכְּבָשׂוֹת בִּלְבַד, שֶׁצַּמְרָן יוֹתֵר רַךְ מִצֶּמֶר הַזְּכָרִים. הָרַמְבַּ"ם:
6 ו וַאֲפִלּוּ קְשׁוּרִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת. הָרַמְבַּ"ם:
7 ז שֶׁלֹּא יִכְרֹךְ. בַּגְּמָרָא רָמֵי לַהּ אַדְתְנַן בְּסוֹף כִּלְאַיִם הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת אֵינָהּ חִבּוּר, וּמְשָׁנֵי הָכִי קָאָמַר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרֹךְ וְיִקְשֹׁר:
8 ח אֲבָל מַשְּׂאוֹי אֵינוֹ, שֶׁבָּטֵל אַגַּב אַפְסָר. תּוֹסָפוֹת:
9 ט שֶׁצּוֹבְעָהּ וְקוֹלְעָהּ לְנוֹי בֵּין קַרְנֶיהָ מִקֶּרֶן לְקֶרֶן, וְאֵינוֹ אוֹחֲזָהּ בָּהּ. רַשִׁ"י דַּף נ"ב:
10 י דְּמַקְשֶׁה בַגְּמָרָא דְּהֵיכִי קָתָנֵי פָּרָתוֹ דְּמַשְׁמַע דְּחַדָּא פָּרָה הֲוָה לֵיה, וְהָא כַּמָּה הָווּ לֵיהּ כוּ'. גְּמָרָא: